שבוע אחרי ש-130 אנשי מילואים חתמו על מכתב ובו כתבו כי לא ימשיכו לשרת אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יחתור לעסקה לשחרור החטופים, צה"ל פנה ל-64 מהם ודרש מהם: מישכו את שמכם - או שתושעו משירות מילואים.
מפגינים קוראים לשחרור חטופים
(צילום: עידו ארז, גל גנות)
במכתב טענו החיילים כי "היום ברור כי המשך המלחמה בעזה לא רק שמעכב את חזרת החטופים מהשבי, אלא גם מסכן את חייהם: חטופים רבים נהרגו מההפצצות הצהליות, רבים אף יותר מאלו שניצלו במבצעים צבאיים לחילוצם.
"אנו שמשרתים ושירתנו במסירות, תוך סיכון חיינו, מודיעים בזאת שאם הממשלה לא תשנה כיוון לאלתר, ותפעל לקידום עסקה להשבת החטופים הביתה, לא נוכל להמשיך ולשרת. עבור חלקנו הקו האדום נחצה כבר, עבור אחרים, הוא קרב והולך: קרב היום שבו, בלב שבור, נפסיק להתייצב לשירות. אנו קוראים לממשלה: חתמו עכשיו על עסקה להצלת החטופים החיים".
אותם 64 שאליהם פנה צה"ל הם החתומים על המכתב בשמותיהם המלאים. היתר חתומים בראשי תיבות ובשמות הגדודים או החטיבות שהם משרתים בהם.
47 מהחותמים משרתים ביחידות קרביות. כמה מהם כבר סירבו לשרת בפועל, אחרים סירבו להתייצב לסבבי מילואים שכללו משימות מסוימות, ואחרים עדיין שוקלים סירוב. סגן הרמטכ"ל אלוף ברעם אמר בשבוע שעבר כי רק חמישה מתוך אלו המזוהים בשמותיהם המלאים נמצאים בשירות מילואים פעיל מתחילת המלחמה. כלומר, ייתכן שהשאר התנדבו למילואים לפרקי זמן מסוימים, אך כרגע אינם בשירות.
לפי אחד מיוזמי המכתב, יותר ממאה חותמים שירתו מאז 7 באוקטובר – 21 מהם ברצועת עזה ואחרים בגבול לבנון. החיילים לא ציינו תאריך שאחריו, אם לא תיחתם עסקה, הם יפסיקו לשרת.
מקס קרש משרת בחטיבת החרמון, אחד מחותמי המכתב סיפר: "היום פנו אלי מהצבא, היה לי שיחה עם קצין השלישות, השיחה היתה מאוד מכבדת, לא משהו מאיים. הוא שאל אם אני עדיין עומד מאחורי הדברים ואמרתי שאני בהחלט עומד על זה ושיעביר הלאה את הדברים כי יש פה משבר אמון עמוק לגבי התנהלות הממשלה במלחמה הזאת".
קרש עלה לפני כעשור לישראל מארצות הברית לבדו רק כדי להתגייס לצה"ל. בחודשים הראשונים למלחמה שירת בצפון. "אני לא מתחרט שעליתי לישראל להתגייס אבל יש לי בי הרבה עצב למצב שאליו הגענו. איבדתי כל גרם של כבוד לאנשים שמנהיגים את המדינה, עם כל הכאב להגיד את זה", הוא מספר ומוסיף, "אני שומע את הדברים שנאמרו בקבינט על ידי ראש הממשלה ומירי רגב וזה פשוט מגוחך. לא איימנו במכתב, לא קראנו לסרבנות. כתבנו את המצב, זאת המציאות. נמאס מהמדיניות של ההנהגה במלחמה. חייבים כבר לחתום על עיסקה".
ביום חמישי תקפה השרה מירי רגב את אלוף ברעם על רקע תוכנו של המכתב, ואמרה בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני כי "הסרבנים האלה צריכים לשבת בכלא. זה סירוב פקודה. איפה הרמטכ"ל? איפה שר הביטחון? אתם שוב בקונספציה". שר הביטחון יואב גלנט השיב כי "הדיווח התקשורתי שונה מהמציאות", ושר המשפטים יריב לוין קרא: "חייב לצאת מסר ברור שאין מקום לסרבנות". השר אף ביקש כי הטיפול לא ישאר במישור הצבאי, ויגיע גם למישור הפלילי.
