סיפור של ח׳ (59), עיוור מלידה, מעורר השראה: הוא אזרח עובד צה"ל המשרת ביחידה הטכנולוגית החשאית של אגף המודיעין, 81, וכותב קוד למבצעים מיוחדים ורגישים במיוחד.
ח' נעזר במקלדת ברייל ארוכה שמאפשרת לו לקרוא את האותיות והסימנים שעל המסך, ובכך להוסיף, לשנות ולערוך את הקוד. בנוסף, בעמדה ישנן אוזניות שמאפשרות לו לשמוע את כל הכתוב על המסך, החל מתפעול פשוט של המחשב ועד לרמת הדקדוק של הקוד שעליו הוא עובד.
"אני מרגיש את הקוד דרך הידיים. בזכות המקלדת אני יכול לעשות דברים שבעבר היו בגדר חלום", הוא מספר. "אני זוכר את המבצע הראשון בו השתמשו בקוד שכתבתי. את האנרגיות בחדר אי אפשר היה לפספס. זה אחד הרגעים המשמעותיים בחיי, שם הבנתי שלמרות המוגבלות אפשר לנצח".
ח' מספר כי מגיל צעיר החליט שלא ייתן לדבר לעצור בעדו. "ההורים שלי לא ויתרו לי אף פעם, ואני חייב להם חוב גדול על כל העזרה שהם נתנו לי, ועל כך שהביאו אותי למקום שאני נמצא בו היום". בגיל 18 התנדב לצה"ל, וכמה שנים אחרי שהשתחרר חזר לשרת כאזרח עובד צה"ל.
ח' משרת ביחידה שנחשפה לציבור רק בשנים האחרונות, וצברה לא פחות מ-38 פרסי ישראל על פועלה יוצא הדופן. ח' עצמו קיבל לפני עשור אות הצטיינות מהרמטכ"ל דאז, שר הביטחון בני גנץ, על פועלו ועל סיפור חייו הלא שגרתי. "לעבודה שלנו יש חשיבות עצומה", הוא אומר. "אנחנו צריכים לוודא שהכוחות בשטח יוכלו להשלים את המשימה בתקשורת שוטפת בינם לבין עצמם. זה דורש מחשבה רבה, ובעיקר ירידה לפרטים הכי קטנים שיש. פגם אחד יכול להוביל לכישלון המשימה ולסיכון הכוחות".
חוץ מלעבוד בתפקיד הרגיש, ח' הוא שחקן פעיל בתיאטרון "נא לגעת" - תיאטרון שמציג הצגות של שחקנים עיוורים. "לא רק שאני מופיע שם באופן קבוע, חבריי למדור באו לצפות בי. הם משפחה לכל דבר".
רס"ן א', ראש המדור שבו משרת ח' ומי שמלווה אותו בשנים האחרונות, מספר: "ח' פורץ בכל יום את גבולות האפשר ומוכיח שעם הידע הטכנולוגי, כוח הרצון והמעטפת האנושית האיכותית אין דבר שהוא לא יכול לעשות. הוא לקח את הקשיים שלו והפך אותם ליתרונות אדירים. היכולת שלו לחוש את הקוד הופכת אותו לאחד המתכנתים החדים והמוכשרים שיש לנו".