הבנים בחזית, האימהות נלחמות להסדיר את מעמדן: בעקבות הפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", על אימהות ללוחמים בחזית שנאבקות על מעמדן בישראל - בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת יקיימו ביום שני הקרוב דיון מיוחד בנושא "הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל".
הסוגיה עוררה הדים, שכן בזמן מלחמה אימהות שלא ישנות בלילות מדאגה לילדיהם הלוחמים, נאלצות להיאבק בבירוקרטיה המתישה כדי לקבל מעמד קבע במדינה, לאחר שנפרדו מבני זוגן ואבי ילדיהן הישראלים או התאלמנו ממנו. חלקן אימהות לבנים יחידים שנדרשו לחתום כדי לאפשר להם להתגייס לשירות קרבי ועדיין צריכות מדי שנה להוכיח זיקה לישראל כדי לחדש תושבות ארעית.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, אמר אמש כי "מדובר בסוגיה כואבת שמטילה צל כבד על הערכים שעליהם מושתתת החברה הישראלית, כמו סולידריות וכבוד למי שמקדישים את חייהם להגנה על המדינה. אימהות שמקריבות כל כך הרבה, לא יכולות להישאר שקופות. הסיוע להן הוא לא רק צעד מוסרי אלא גם מחויבות בסיסית שלנו כחברה שמכירה בטוב שמעניקים לה".
ח"כ פורר הביע תקווה שהדיון בוועדה יוביל לשינוי מדיניות, "שיבטיח שכל אם ללוחם תזכה להכרה ולכבוד המגיעים לה. הגיע הזמן לתקן את המצב ולוודא שלא נזניח את מי שעומדות לצד המשרתים שלנו".
מדובר בתופעה רחבה יותר של חיילים וחיילות, שבזמן שהם מסכנים את חייהם, מעמד הוריהם מוטל בספק. דינה גינדק היא אם ללוחם בחיל התותחנים שמתגוררת בישראל כבר שני עשורים. תחילה עם בן זוגה הישראלי ושני ילדיהם, ומאז שהתגרשה והאחרון עזב לחו"ל, היא מגדלת את הילדים לבד. אלא שבזמן שלילותיה לבנים בדאגה לבן שרק לאחרונה יצא מלבנון, היא נאלצת להיאבק במשרד הפנים כדי לקבל אזרחות קבועה.
"איך יכול להיות שלי לא נתנו אזרחות?" היא אמרה בשיחה עם ynet. "אני ישראלית ואני אוהבת את המדינה, ובכל פעם צריכה לשמוע 'תחכי'. פעם אמרו לי לחכות שהילד יתגייס, אבל הילד שלי לוחם כבר שנתיים. אני מרגישה סוג ב' פה. בכל פעם מחדש מבקשים חוזה שכירות, אישור שהילדה בבית הספר - זה כבר משפיל, אני יותר מחצי חיים כאן, מגדלת לבד ילדים, עובדת בשתי עבודות כדי להתקיים, כל החברים שלי פה, הבן שלי לוחם, 'מורעל' כמו שאומרים. זה לא נורמלי שהילדים אזרחים עם כל החובות והזכויות, ואמא שלהם תושבת ארעית. אנחנו משפחה אחת".
טטיאנה גורצ'נסקי היא אם ללוחם במג"ב שנמצאת בישראל משנת 2000. היא מגדלת את בנה לבד לאחר שאביו, אזרח ישראלי, נפטר. "אני ואבא של בני לא היינו נשואים, ואני נשארתי תושבת זמנית כל השנים", הסבירה. "הייתי צריכה לחתום לו שהוא יכול ללכת לשירות קרבי בגלל שהוא בן יחיד, וזה לא היה לי קל בכלל. זה קשה. אבל הוא לא השאיר לי שום ברירה, הוא מאוד רצה את זה. זה בסדר שהבן שלי ישרת, אבל להיות אזרחית - לא? אני כמעט כל החיים כאן, הכול עשיתי פה. זה הבית שלי".
