הפקקים בישראל נמצאים במצב הגרוע ביותר זה שנים, ואולי אף מאז ומעולם. אנשים מדווחים כמעט מדי יום על נסיעות קצרות, לעיתים קרובות, בתוך ערים בגוש דן או בין ערים סמוכות - שמתארכות לכדי שעתיים, שלוש או אף יותר מזה. במקביל, גם ״שעות העומס״ התרחבו באופן משמעותי, ובמרבית הכבישים המרכזיים בארץ הן כבר כוללות את מרבית שעות היום.
מאז כניסתה של השרה מירי רגב לקדנציה הנוכחית במשרד התחבורה בדצמבר 2022, נעשו מעט מאוד צעדים בניסיון לשפר את המצב בכבישי ישראל – הן בכל הנוגע לעומסים בכבישים והן בנוגע למספר ההרוגים - שזינק השנה לשיא של כמעט שני עשורים.
כעת, ימים ספורים לאחר ה״דיל״ שקידמה רגב מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שבמסגרתו היא נמנעה מקיצוץ של כ-700 מיליון שקל בשנה בתקציב של 2025, "בתמורה" להעלאה גורפת של שני שקלים בתעריפי התחבורה הציבורית, השרה למעשה קיבלה את התקציבים הנחוצים לה כדי לקדם כמה תוכניות שנויות מאוד במחלוקת, שעד כה לא הצליחה להוציא לפועל.
אחת מאותן תוכניות, שאותה הציגה רגב לראשונה כבר לפני יותר משלוש שנים וחצי, היא ״רכבת על גלגלים״ (BRT - Bus Rapid Transit) – כינוי למערכת תחבורה ציבורית שמתיימרת לשלב את היתרונות של רכבות קלות עם גמישות של אוטובוסים. מדובר בכלי תחבורה אוטונומיים או חצי-אוטונומיים, הנעים על גלגלים, ללא צורך בפסי רכבת פיזיים. אותם כלים עוקבים אחר מסלול מדויק שמסומן על הכביש באמצעות טכנולוגיות כמו חיישנים, מצלמות ומערכות ניווט.
לכאורה, מדובר בפתרון יחסית "זול", שאפשר להוציא לפועל במהירות (ביחס לפרויקטי תשתית כמו רכבות קלות או מטרו, שלוקח שנים רבות להקימם), שכן הוא אינו דורש מסילות ייעודיות ובנייה מורכבת. אולם מאז שהציגה רגב את הפרויקט היא ספגה ביקורת נרחבת עליו בטענה כי הליכי התקינה, הרישוי והתאמות התשתית שנדרשות כדי להקימו בארץ הפכו את הפרויקט ללא ישים במקרה הטוב, ולהוצאה כלכלית מיותרת במקרה הרע. זאת גם לצד ההיתכנות הטכנולוגית שעוד צריכה לעבור מבחן רציני, ובעיקר העובדה שמדובר בפתרון חלקי בלבד לעומסי התנועה בארץ, שזקוקים להרבה יותר מ״פלסטר״ כדי להתקדם לכיוון תחבורה ציבורית של מדינה מערבית מפותחת.
לכן, לטענת מומחים רבים בתחום, ״רכבת על גלגלים״ היא עוד ניסיון של רגב להציג תוכנית פופוליסטית ולא ריאלית כדי להתמודד עם מצב התחבורה הרעוע - בלשון המעטה - בארץ. זאת בדומה לפרויקטים נוספים שעליהם הכריזה בעבר השרה, ללא בדיקה מעמיקה של היעילות או ההיתכנות שלהם או תוך התעלמות מהמלצות מקצועיות של מהנדסים ושל כלכלנים, כדוגמת רכבת קליע ורכבת לאילת, שאטלים ימיים, אוטובוסים דו-קומתיים ורחפנים.
על אף הביקורות הרבות ובהמשך לאישור התקציב והסיכום עם השר סמוטריץ׳, רגב מקדמת כעת את פרויקט ״רכבת על גלגלים״ במטרופולין המרכז, הצפון והדרום, בעלות כוללת של כ-20 מיליארד שקל ובאמצעות חברת ״נתיבי איילון״ הממשלתית.
במסגרת התוכנית, המכונה ״קישוריות 2030״, סוכם כי יוקמו שבעה קווי ״רכבת על גלגלים״ שיתפרסו מאילת ועד חיפה: קו מטרונית-קריות; קו נתניה-הרצליה; ״הקו הצהוב״ שיעבור בבני ברק, גבעתיים, רמת גן ותל אביב; קו השרון שיעבור מקלנסווה דרך כוכב יאיר, כפר סבא, רעננה ועד הרצליה; קו יבנה-רחובות; קו אופקים-באר שבע; קו אשדוד-אשקלון; וקו רמון-אילת שיחבר בין שדה התעופה המנותק לעיר הנופש הסמוכה אליו.
לטענת בכירים במשרד התחבורה, הפרויקט כבר עבר שלבים של בחינת חלופות, בדיקת ישימות וניתוח ביקושים, וכעת מתחיל השלב של לבחון אילו קווים ניתן להקים על תשתיות קיימות ואילו דורשים חקיקה, אישורי בנייה, ייעוד קרקע וכדומה. לפי התוכנית השאפתנית, הקווים הראשונים שיקומו על תשתית קיימת – כדוגמת קו נתניה-הרצליה שככל הנראה יעבור ברובו על נתיב תחבורה ציבורית (נת״צ) - יחלו לפעול כבר בעוד שנתיים-שלוש. לעומת זאת, קווים מורכבים יותר שדורשים התאמות, אישורים ובנייה ייעודית ככל הנראה לא ייפתחו לקהל הרחב לפני שנת 2032.
כמו כן, מדובר בשלב מאוד ראשוני של הפרויקט והחלטות רבות טרם התקבלו. כך, למשל, טרם הוחלט אם המערכת אכן תופעל במתכונת אוטומטית או חצי-אוטומטית, וייתכן מאוד כי בסופו של דבר חלק מהקווים יופעלו במתכונת של רכבת קלה ולא של ״רכבת על גלגלים״.
שרת התחבורה מירי רגב מסרה כי "לצד מערכות הסעת המונים כמו הרכבת והרכבת הקלה, אשר פועלות ביעילות רבה אך הקמתן כרוכה בזמן רב, עלויות גבוהות והפרעה ממושכת לתנועה - מערכות BRT, או ׳רכבת על גלגלים׳, ניתנות להקמה בזמן ובעלות נמוכים משמעותית ולספק פתרון מעולה במקומות שבהם היקף הנוסעים אינו מתאים לרכבת".
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הוסיף: "במקביל למערכות הסעת ההמונים הגדולות שאנו מקדמים, באזורים רבים הפתרון המתאים הוא מערכת BRT אשר ניתנת להקמה בלוחות זמנים קצרים ובתקציב נמוך, ומספקת פתרון מצוין לצורכי התושבים במטרופולין. התוכנית שאנו מקדמים בימים אלה יחד עם נתיבי איילון כוללת שבע מערכות BRT המכסות את כל חלקי הארץ, ומספקות מענה תחבורתי יעיל ומהיר לתושבים לצורכי תעסוקה, לימודים, בריאות, מסחר ופנאי״.
