(צילום: משה מזרחי)
3מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל לא הגישו השנה תקציב לאישור. כך עולה מנתוני משרד הפנים שהגיעו לידי ynet. המשמעות היא שרשויות אלה מסתמכות על תקציב ישן ולא מקדמות תוכניות חדשות בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה ועוד. 17 מאלה שלא הגישו תקציב השנה הן רשויות ערביות, שהיו אמורות לקדם יוזמות למלחמה בפשיעה. שרת הפנים איילת שקד מתחה ביקורת על הרשויות שלא הגישו תקציב ואמרה: "הנפגעים הם התושבים".
בימים כתיקונם, שבהם ישנו תקציב מדינה מאושר, מחויבות רשויות מקומיות להגיש תקציב מאושר עד סוף השנה האזרחית, ומשרד הפנים אמור לאפשר להן להיערך ולאשר תוכניות עבודה חדשות. ככל שרשות לא הגישה תקציב מפרט החוק נהלים קבועים ששר הפנים צריך לבצע. כשהעיכוב מגיע לחצי שנה – הוא יכול להטיל סנקציות על הרשות. אולם מאחר שיותר משנתיים לא אושר תקציב מדינה, אין ביכולתה של השרה שקד לממש את הנהלים הללו, אלא רק ללחוץ על הרשויות.
בחלק מהרשויות המועצה לא התכנסה כלל בכדי לאשר תקציב, ובחלקן לא היו הסכמות והתקציב לא עבר. אותן רשויות מתקיימות לפי התקציב האחרון שאושר, ובו אין תכניות חדשות עדכניות לעיר. למשל, תוכנית חינוכית לבני הנוער ברשויות הערביות נגד האלימות בעירם, תכנית בייביסיטר במסגרות חינוך בין 16:00 ל-18:00 בגני העירייה, תוכנית מיגוניות בשכונות עם בניינים ללא מקלטים, ממ"דים בערי הדרום ועוד.
עו"ד גילי גוטוירט, מהמחלקה לפניות הציבור והשלטון המוניציפלי בתנועה לאיכות השלטון, אומרת שאי-נקיטת צעדים נגד הרשויות מכניס אותן לשאננות: "המון רשויות ממשיכות להתנהל באופן כאוטי, ללא פיקוח מספק. זה קריטי אפילו יותר כי מדובר בשנת קורונה שבה פעילותן התגלתה כחיונית במיוחד. הצורך בתקצוב מחדש רלבנטי במיוחד ברשויות המקומיות בכדי לטפל בבעיות מהותיות".
בין 16 הרשויות הערביות שטרם אישרו תקציב נמצאות ערערה, קלנסווה, כפר מנדא ואחרות. ראשי הרשויות הללו משוועים כבר שנים לסיוע מהממשלה ולהעברת תקציבים. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שדווקא כשיש לרשויות יותר כסף לתוכניות של פיתוח כלכלי, מתגלה משבר של אישור תקציב", אומר ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף בעמותת יוזמות אברהם ותושב קלנסווה.
לדבריו, הדבר נפוץ דווקא ברשויות שבהן מצב האלימות קשה: "זה קורה כי הפשע המאורגן חודר את הרשויות המקומיות ומשפיע על קבלת ההחלטות. למשל בקלנסווה היה ניסיון לרצוח את מנכ"ל העירייה. הוא ניצל ונשאר נכה. בקלנסווה זו השנה השלישית שלא מאושר תקציב. העירייה לא מתפקדת והאלימות והעבריינות מתרחשות לילה לילה. אין קואליציה שתטפל בבעיה הזו. מי שמפסיד זה התושבים עצמם כי אין פרויקטים שבאים לעבוד לטובתם".
ד"ר אבו ראס ציין כי "כשאין תקציב, כל התושבים סובלים. הגיע הזמן שמבקר המדינה יעמיק את הבדיקה שלו ברשויות המקומיות הערביות בכל מה שקשור לכסף ופשיעה".
מנכ"ל עיריית קלנסווה, סאדק דלאשה, טוען שלפני שבועיים אושר תקציב במועצת העיר, אבל הוא טרם הועבר למשרד הפנים. לדבריו, תקציב העיר ל-2021 לא השתנה במיוחד, למרות תוכנית הבראה שהובאה למועצת העיר ונועדה לטפל במיגור האלימות, בעיית התשתיות וסוגיות נוספות. תוכנית זו לא אושרה על ידי המועצה והתקציב נשאר בעינו.
גם שורת רשויות בדרום הארץ טרם העבירו תקציב לאישור, בהן נתיבות, שדות נגב ולהבים. מדובר ביישובים שהתמודדו בשנה האחרונה עם השלכות מבצע "שומר החומות" וגם מהחיכוך השוטף מול עזה, שבא לידי ביטוי בבלוני התבערה.
"רשות מקומית היא כמו מדינה"
במשרד הפנים הסבירו שאי-העברת תקציב שנתי עדכני אינו תקין, אך מאחר שאין תקציב מדינה, החוק לא מאפשר להטיל סנקציות על הרשות שלא עושה זאת. עוד נמסר כי המשרד דוחף את הרשויות להגיש את התקציב בהקדם, אך מסיבות שונות זה לא קורה.
כך למשל, גם עיריית ירושלים לא הגישה תקציב השנה מאחר שהיא נשענת על "תקציב בירה" המעוגן בתקציב המדינה, שצפוי לעבור רק עוד כמה חודשים. ביתר הרשויות עולות מגוון סיבות אחרות, בחלקן קשורות באי-הסכמות בנוגע לתקציב בישיבות המועצה, חלקן קשור בטיפול בקורונה.
השרה שקד קראה לראשי הרשויות וחברי המועצות שטרם עשו זאת להתכנס בהקדם האפשרי ולאשר את התקציב: "כמו מדינה, גם רשות מקומית לא תוכל להתקיים לאורך זמן ללא תקציב והנפגעים העיקריים מכך הם תושבי ישראל".
