שרת החוץ של שבדיה אן לינדה הגיעה אמש (יום א') לביקור בן יומיים בישראל, שמסמל את פתיחתו של דף חדש ביחסים בין שתי המדינות שחוו משבר דיפלומטי ממושך. "ביקור רשמי זה מסמן התחלה חדשה ביחסים בין שבדיה לישראל", כתבה לינדה בטוויטר עם נחיתתה בנמל התעופה בן גוריון. "זהו הביקור הראשון של שר חוץ שבדי בישראל אחרי 10 שנים".
הבוקר תבקר לינדה ב"יד ושם" בירושלים, ולאחר מכן תיפגש עם נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג. בהמשך היא תגיע למשרד החוץ שם תיפגש עם השר יאיר לפיד, והשניים יקיימו מסיבת עיתונאים משותפת. השרה גם תשתתף בקבלת פנים בבית שגריר שבדיה בישראל, מחר היא תבקר ברמאללה ולאחר מכן בערב תעזוב את ישראל.
ישראל ושבדיה סיימו לאחרונה משבר דיפלומטי ממושך בין המדינות, שהחל ב-2014 לאחר ששבדיה הכירה בפלסטין כמדינה, ובכך הפכה למדינה האירופית הגדולה הראשונה שעושה זאת. צעד הוביל להחזרת השגריר הישראלי לארץ - ששב לשטוקהולם רק כעבור שלושה שבועות. מאז סירבה ישראל לאפשר לשרת החוץ הקודמת של שבדיה, מרגוט וולסטרום, וגם לנוכחית, אן לינדה, לבקר בישראל - חרף בקשותיהן של השתיים לעשות זאת. הן גם לא הוזמנו לפורום השואה, ולמעשה בין ישראל לשבדיה שרר נתק מוחלט, אף שהשגרירים המשיכו לעבוד.
בחודש שעבר, בערב יום הכיפורים, שוחח לפיד עם לינדה, והשניים סיכמו לסיים את המשבר בין המדינות ולחדש את הדיאלוג ביניהם. גורמים מדיניים אמרו שזה היה תהליך וששבדיה הוכיחה את השינוי בגישתה, לא רק במילים - אלא גם במעשים, בהם הצבעות בעד ישראל בארגונים בינלאומיים והחרמת ועידת דרבן האנטי-ישראלית באו"ם. כמו כן, נמסר שלינדה הביעה מחויבות לביטחון ישראל והכירה בה כמולדת העם היהודי.
"השיחה מסמלת את חידוש היחסים בין המדינות בדרגים אלה", כתב אז לפיד בטוויטר. "אני מעריך את הצהרתה של לינדה על המחויבות החזקה והמוצקה של שבדיה לביטחון ישראל, והכרתה במהלך שיחתנו בישראל כמולדת העם היהודי. דנו בהשתתפות ישראל בפורום מאלמו בנושא זיכרון השואה. אני מצפה ששיתוף הפעולה עם שבדיה יגדל".
לינדה החליפה את וולסטרום כשרת החוץ של שבדיה בספטמבר 2019, וכבר חודש לאחר מכן הצליחה להכעיס את ישראל כשאמרה שתנועת ה-BDS אינה אנטישמית בעיניה, אלא תנועה לגיטימית ובלתי אלימה. לינדה הבהירה שהיא לא תומכת בחרמות ואף תומכת בהרחבת הסחר ושיתוף הפעולה עם ישראל, אך מנגד הדגישה שלדעתה חרמות הם אמצעי פוליטי לגיטימי כחלק ממאבק פוליטי בלתי אלים למען זכויות אדם, דמוקרטיה, חופש הביטוי והפסקת הכיבוש. בדבריה היא אף הודתה כי ארצה תומכת בארגונים המביעים ביקורת נגד הכיבוש הישראלי.
לינדה שבה והדגישה גם אז כי ממשלת שבדיה לא תומכת בחרם על ישראל, אך טענה שלתנועת ה-BDS יש ביטוי וזכות לייצג את עמדותיה. "הממשלה לא רואה כל דמיון בין פעילות ה-BDS לבין פעילות אנטישמית", אמרה. בשנת 2017 מינו השבדים שליח מיוחד לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך ישראל הגיבה בסרקסטיות והודיעה אז שלא תפגוש אותו. "לא נאפשר לשבדיה, שהיא ההפך הגמור ממתווך הוגן, כל דריסת רגל בסכסוך" אמרו אז במשרד החוץ.
בתוך כך, אתמול הגיע גם שר החוץ ההודי סובראמניין ג'יישאנקר לביקור בן חמישה ימים בישראל. זהו ביקורו הראשון של ג'יישאנקר בישראל כשר חוץ, ובמהלכו הוא ייפגש עם הנשיא הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ לפיד, שר הביטחון בני גנץ ויו"ר הכנסת מיקי לוי. בהמשך הוא גם ישתתף בשיחת זום מרובעת של שרי החוץ של ארצות הברית, איחוד האמירויות, הודו וישראל.
ג'יישאנקר פתח את ביקורו בבית הקברות הצבאי ההודי בשכונת תלפיות בירושלים - בית קברות צבאי בריטי שבו קבורים 79 חיילים הודים. בהמשך הוא ישתתף באירוע של הקהילה ההודית בישראל ויבקר ב"יד ושם" ובמוזיאון ישראל. השר ההודי גם יצפה בתרגיל בלו פלאג בדרום הארץ - שבו משתתפים גם טייסי קרב הודים. כמו כן ישתתף גם בטקס הסרת הלוט לאנדרטה לזכר החללים ההודים ברעננה, ויקיים מפגש באוניברסיטת תל אביב.
במהלך ביקורו תחתום שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם הצטרפות ישראל לאמנת ISA - הברית הסולארית הבינלאומית, שהיא יוזמה הודית וצרפתית. ג'יישאנקר ישתתף גם בקבלת פנים לאנשי עסקים ישראלים, איתם ידון על קידום היחסים בין שתי המדינות בתחום הכלכלי. הסחר בין ישראל להודו עומד על חמישה מיליארד דולר בשנה, לא כולל סחר ביטחוני, שהוא גבוה מאוד. שתי המדינות מקיימות בימים אלו משא ומתן על הסכם איזור סחר חופשי, כמו גם על הסכם "דרכונים ירוקים" של מחוסנים נגד נגיף הקורונה.
