בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם אתמול (שישי) את חוות הדעת המייעצת שלו בדבר חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה ובמזרח ירושלים, והעלה טענות רבות תוך השמעת ביקורת נוקבת על הפקעת אדמות, מדיניות ההתנחלויות של ישראל ואלימות מתנחלים. הבנייה בהתנחלויות אכן הואצה בשטח, מאחזים לא-מעטים הוכשרו - וגם אלימות מצד מתנחלים משתוללת. אלו חלק מדברי הנשיא הלבנוני - ומה שקורה בשטח.
"על כל מדינה שתכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית - נקים יישוב חדש"
(צילום: גיל יוחנן)
בנוגע לטענת בית הדין על כך שמשרד הביטחון הפקיע אדמות והאיץ תהליכי בנייה של התנחלויות, תוך אישור יותר מ-24 אלף יחידות דיור, בהם כמעט עשרת אלפים במזרח ירושלים, במהלך השנה האחרונה, וגם בעת המלחמה - הממשלה אכן קידמה אלפי יחידות דיור בשטחים אסטרטגיים. בין היתר, על מנת למנוע רצף טריטוריאלי פלסטיני.
יתרה מכך, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמכהן גם כשר במשרד הביטחון, העביר החלטה לפיה אין צורך באישור קבינט על מנת לכנס את ועדת התכנון העליונה, שמאשרת את קידומן של אותן יחידות דיור. בנוסף, מאחזים בלתי חוקיים הוכשרו בדיעבד בכל רחבי יהודה ושומרון, כשרובם משתייכים ל"התיישבות הצעירה".
בית הדין קבע גם בהחלטתו כי "הרחבת ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים - מבוססת על הפקעת שטחים גדולים". מה שקורה בפועל זה שסמוטריץ' והמנהלת שהקים פועלים במרץ, ורק בתחילת החודש הושלמה הפעימה השלישית והאחרונה שבה הכריזו על 24 אלף דונם בבקעת הירדן כאדמות מדינה.
הפעימה הראשונה, שבה הוכשרו 3,500 דונם, הייתה עוד בקדנציה של הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט. מאז נתקלו המתנחלים בקשיים בהכשרת שאר השטח, אך לפני כארבעה חודשים הוכשרו עוד 8,500 דונמים, ובפעימה השלישית הושלמה הכשרתם של עוד 12 אלף דונמים. מדובר על מהלך משמעותי שנבלם כמה פעמים בגלל לחץ בינלאומי, בעיקר מצד הממשל האמריקני אך גם מצד מדינות נוספות. בשטח מתכננים המתנחלים להקים אזורי תעשייה, מסחר, תעסוקה ויחידות דיור.
לצד זאת, קודמו עוד כ-5,300 יחידות דיור לתכנון ועוד כ-600 יחידות דיור לשיווק לכל אורך יהודה ושומרון. המטרה היא, כאמור, לאשר כמה שיותר יחידות דיור באזורים אסטרטגיים, שמונעים רצף טריטוריאלי פלסטיני מצד אחד - ומייצרים רצף התיישבות יהודי מהצד השני.
הקלטת סמוטריץ' על תוכנית יהודה ושומרון
בית הדין טען גם כי "יש ראיות לכך שישראל מכשירה מאחזים - תוך הפרה של חוקים ישראליים". על כך, יש לציין, לפני כחודש נערך כנס מיוחד בחוות שחרית שבשומרון, בו נכחו עשרות ראשי יישובים ומאחזים - ששמעו על מהלכי ההסדרה האחרונים של שר האוצר סמוטריץ' והשרה למשימות לאומיות אורית סטרוק במשרדיהם.
בפועל, השניים מעניקים תקציבים ואישורים לתשתיות לכ-63 מאחזים בלתי חוקיים שמתחילים בהליכי הסדרה, מאחזים שלא הונחו על השטח בצורה סתמית - ומטרתם היא סיכול בפועל של הקמת מדינה פלסטינית. למעשה, מדובר על מתן שירותים למאחזים שנמצאים בהליכי הסדרה - אך טרם הוסדרו.
טענה נוספת של בית הדין הייתה כי "מדיניות ההתנחלויות של ישראל נתנה זכות להפעלת אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים". לדברי בית הדין, "אלימות מתנחלים - וכישלונה של ישראל למנוע זאת או להעמיד לדין - יצרה סביבה עוינת כלפי פלסטינים. הכישלון השיטתי של ישראל למנוע או להעניש אלימות מתנחלים נגד פלסטינים, כמו גם השימוש המופרז של ישראל בכוח נגד פלסטינים - מנוגד למחויבויות שלה".
בנוגע לכך ניתן לומר כי המצב בשטח מורכב, בין היתר בשל סכסוכים פנימיים ומחלוקות בין גופים שונים בנוגע לאכיפה ביהודה ושומרון. לפני כשלושה שבועות נחשף ב-ynet כי מחוז ש"י, האמון על האכיפה ביהודה ושומרון, נמצא בסכסוך עמוק מול פיקוד המרכז ו"החטיבה היהודית" בשב"כ בנוגע למעצר של צעירים יהודים קיצוניים. למעשה, מדובר על יחסים עכורים במיוחד וחוסר אמון בין בכירי פיקוד המרכז בצבא ואנשי "החטיבה היהודית" בשב"כ, לבין משטרת מחוז ש"י, שאמונים יחד על הסדר והביטחון מעבר לקו הירוק.
בתחקיר נחשף כי על אף בקשת השב"כ למעצר של כמה צעירים יהודים שחשודים בפשיעה לאומנית, ושלל מקרים שבהם נפגעו פלסטינים מיהודים - לא נעצרים חשודים ולא מובאים לדין. בשל כך, נחשף, חקירות רבות של פשיעה לאומנית הועברו מימ"ר ש"י ליחידת להב 433, כדי למצות את החקירה.
עוד טען בית הדין בהאג כי "יש עדויות שהמדיניות הישראלית היא לספק תמריצים להעברת ישראלים לגדה המערבית ולפיתוח אזורי תעשייה על ידי מתנחלים". ואכן, המטרה המוצהרת של המתנחלים היא להגיע למיליון תושבים, שכרגע עומד מספרם על יותר מחצי מיליון. בשל כך, הם פועלים כבר שנים להקמת כבישים עוקפים בטוחים יותר ופתרונות תחבורה ודיור, כחלק מעידוד אוכלוסייה לעבור מעבר לקו הירוק.
יתרה מכך, בממשלה הנוכחית שר האוצר סמוטריץ' והשרה למשימות לאומיות סטרוק קידמו כבישים עוקפים והשקיעו מיליוני שקלים בתוכנית אב לתחבורה, כולל פתיחת צירים חדשים והרחבות כבישים.
"ההשלכות המעשיות של החלטת האג - מטרידות"
בעקבות חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, טענו גורמים ישראלים כי "כל הזירה של האג הפכה לזירה פוליטית". לדבריהם, "ההחלטות של מועצת הביטחון ביחס לסכסוך מבוססות על מו"מ ישיר. אם אנו מנסים להבין את היום שאחרי ההחלטה, צריך לקחת בחשבון שאין משמעות משפטית מחייבת. זו חוות דעת מייעצת. לעצרת הכללית יש שאלות כמו מי מוסמך להחליט על תקציב האו"ם, או תקצוב פעולות משמעותיות של האו"ם, או חסינויות של האו"ם – ואז היא מקבלת עצה משפטית במובן הכי בסיסי".
עם זאת, הם ציינו כי "יכול להיות שהפלסטינים ינסו לעשות שימוש בחוות הדעת בעולמות רטוריים הסברתיים, או ינסו להעביר אותה לעצרת. זה משהו שראינו בעבר". הגורמים הבהירו כי "לעצרת אין שום יכולת לקבל החלטות אופרטיביות, וגם הדבר הזה מוגבל. חלק גדול מהמדינות מסתייג מהמהלך הפלסטיני, כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה".
אך לחוות הדעת עלולות להיות השלכות מעשיות על ישראל, אמרו הגורמים, שהדגישו: "אלה דברים שאנו צריכים להיות מוטרדים מהם. מקום אחד שאנו צריכים להיות מוטרדים לגביו זה נושא הציבור הבינלאומי. מיליארדי אנשים וחברות מסחריות שומעים מה קבע האג וקוראים דברים על השליטה הישראלית בשטחים. בעולמות ה-BDS והחרמות, לצערנו, אולי נצטרך להתמודד איתם. דבר שני ומטריד לא פחות זה בעולמות של בתי הדין האחרים, כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי.
"ברור שהפלסטינים וחבריהם ינסו לקחת את חוות הדעת למקומות אחרים, אך המאמץ שלנו יהיה שזה לא יהיה שונה מחוות הדעת על הגדר (ב-2004)", הוסיפו הגורמים. לגבי העברת חוות הדעת למועצת הביטחון של האו"ם סבורים הגורמים כי ייתכן שאלג'יריה או מדינות אחרות ינסו לעשות זאת. "כל מדינה יכולה להעביר את חוות הדעת למועצת הביטחון של האו"ם - והציפייה שלנו שזה יידחה על ידי המועצה". אם מועצת הביטחון תאשר החלטה בנושא, אז תידרש ישראל ליישם אותה - או שתסתכן בסנקציות. יחד עם זאת, ארה"ב סברה כי על בית הדין להימנע מהחלטה שתסכן את המו"מ לפתרון שתי המדינות, על בסיס עקרון מסירת שטחים.
הגורמים בישראל ציינו עוד כי לחוות הדעת "יש פוטנציאל לתת רוח גבית לדרישות להטלת סנקציות. זה אירוע שנשקיע רבות במיוחד במישור הדיפלומטי-מדיני בטיפול בו. שאלת השאלות היא מה יעשו עם האמירות ואיך יתייחסו לדבר הזה".
פורסם לראשונה: 22:16, 19.07.24
