תחקיר "המלחמה החשאית" של "הגרדיאן" הבריטי, שמאשים את ישראל בריגול, הפחדה והטרדה של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, התובעת הכללית הקודמת פאטו בנסודה והתובע הכללי הנוכחי קארים חאן, מסבך את מדינת ישראל מול בית הדין עצמו - וגם מול הליך הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה. ואולם, השורה התחתונה מחמירה את מצבה של ישראל מול הקהילה הבינלאומית, ומציגה אותה כמדינה מנודה שפועלת בשיטות אפלות של דיקטטורות.
"הגרדיאן" טען בסדרת התחקירים שלו כי המודיעין הישראלי לא רק הטריד את התובעת לשעבר בנסודה ואיים עליה, אלא גם צותת לה, למחליפה בתפקיד חאן, ולעוד עשרות אנשים שהיו קשורים להליכים נגד ישראל בבית הדין - עורכי דין, דיפלומטים ופעילים פלסטינים.
בתחקיר נטען גם כי לשכת ראש הממשלה הייתה מעורבת עמוקות במבצע הריגול והעבירה הנחיות לאיסוף המודיעין, וכי נתניהו עצמו היה "אובססיבי" לגבי חומרי המודיעין שעלו בו. חלק מהחומרים, כך נטען, אפשרו לישראל להיערך מראש לפעולות של בית הדין כדי לנסות לסכל אותן.
העיתון הבריטי דיווח מפי מקורות כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן איים על התובעת לשעבר של בית הדין בנסודה כדי לגרום לה להימנע מחקירה נגד ישראל. בתחקיר נטען כי בין השאר ביקש ממנה כהן "תעזרי לנו לדאוג לך", והזהיר אותה: "את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לפגוע בביטחון שלך ושל משפחתך".
באותו התחקיר נטען גם כי כהן הציג לה תמונות של בן זוגה שצולמו בחשאי, והציב לה "מארב" במלון בניו יורק, כשבמהלך פגישה בינה לבין נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שאיתו רקם קשרים הדוקים, הוא נכנס לפתע לסוויטה שבה נועדו ועורר בה בהלה.
הצהרתו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: ICC )
ישראל הרשמית לא הכחישה את הדברים. משרד ראש הממשלה הסתפק בתגובה לקונית, כמעט גנרית – שאין בה כאמור הכחשה של הטענות: "השאלות שהועברו אלינו גדושות בהרבה טענות שגויות ומופרכות שנועדו לפגוע במדינת ישראל".
ראש המוסד לשעבר כהן לא הגיב לדברים. הוא יכול היה לפרסם הכחשה או אפילו תגובה גנרית. הפרסום לא אומר בהכרח שהוא ביצע את הדברים שמיוחסים לו, אולם אם אין אמת בדברים לא ברור מדוע בחר להימנע מפרסום תגובה.
אם ממצאי התחקיר האלה נכונים - המשמעות ברורה: מדינת ישראל רואה את הפעולות שמיוחסות לה נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי כמלחמה מוצדקת. סביר להניח שאם הטענות נכונות, ראש המוסד לשעבר כהן לא פעל בחלל ריק, וקיבל אישור לעשות את הדברים שמייחסים לו. ספק רב אם כהן היה פועל בנושא כזה רגיש בלי שיש לו גיבוי.
הנחת העבודה של עובדי בית הדין הפלילי הבינלאומי היא שארגוני ביון עוקבים אחריהם ומצותתים להם. הטעות הגדולה, כפי שמיוחסת לכהן, היא כמובן להיתפס. עד כמה התחקיר מסבך את ישראל? אם למישהו היו אשליות שהתובע הכללי חאן יסכים להמיר את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בזימון לשימוע, אתמול הן התבדו. סביר להניח שחאן לא יגלה כל נדיבות כלפי מדינת ישראל אם הוא חושב שזו צותתה לו ואיימה על קודמתו.
משרדו של חאן הזהיר באחרונה שאיומים והטרדות נגדו ונגד עובדי משרדו הם עבירה פלילית לפי סעיף 70 לאמנת רומא שמדבר על שיבוש הליכי משפט, עיוות הצדק, הדחה ואיומים. בעבר אנשים הועמדו לדין על כך, ולכאורה, אם לחאן יש ראיות נגד כהן - הוא גם עלול לנסות להוציא נגדו צו מעצר - באופן גלוי או סמוי, מה שעלול להקשות על תנועותיו של ראש המוסד לשעבר שמרבה להסתובב בעולם.
לכאורה אין לתחקיר הזה השפעה ישירה על ההליך סביב מלחמת חרבות ברזל, מאחר שהעבירות לכאורה נעשו הרבה קודם, אבל זה משרה אווירה קשה מאוד. אם מישהו שקשור לריגול נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי מצד ישראל ייעצר בעתיד - יהיה לו קשה יותר להשתחרר בערבות כי יוכלו לטעון שישראל שיבשה הליכי משפט.
זה גם מסבך את ישראל מבחינת התמיכה של הקהילה האירופית. התומכים המעטים שעוד נותרו לנו בעולם יתקשו לעשות את זה כשמייחסים לישראל פעולות של מדינה מנודה. בעבר נשמעו טענות של פריצת האקרים למחשבים של בית הדין הפלילי הבינלאומי, והנחת העבודה של רבים הייתה שמדובר ברוסיה - אבל כעת התחקיר של "הגרדיאן" מעלה חשד שישראל היא זו שפרצה למחשבים, ואולי לא רק הרוסים.
התחקיר טוען גם שישראל ניסתה לגייס אנשים במשרד התובע עצמו. זה עלול ליצור אווירה לא פשוטה כלפי כל מי שאוהד את ה"קייס הישראלי" בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אם יש בכלל כאלה.
ממשרדו של התובע קארים חאן נמסר בתגובה לתחקירים של "הגרדיאן": "משרדנו מודע ומיישם ללא הרף צעדים נגד פעילויות איסוף מודיעין יזום שמתבצעות על-ידי כמה סוכנויות שעוינות את בית הדין. משרדנו ובית הדין עומדים בפני מגוון חסר תקדים של ניסיונות כאלה, אך נוקטים פעולה מתואמת כדי להבטיח את אבטחת המידע ולהגן על שלמות ועצמאות חקירותיו.
"התובע הכללי היה ברור בהצהרותיו הפומביות כי התקפות כאלו לא ירתיעו את משרדו ביישום המנדט העצמאי וחסר הפניות שניתן לו לפי אמנת רומא. התקפות כאלה הן נושא לדיאלוג מתמשך ופעיל עם המדינות שלהן שייכות אותן סוכנויות, מה שהוביל באחרונה ליישום מספר לא מבוטל של אמצעי אבטחה נוספים".
עוד נמסר ממשרדו של חאן: "המשרד, ובית הדין באופן רחב יותר, האיצו את יישום האמצעים המשופרים כדי להתמודד עם איומים ביטחוניים פוטנציאליים שונים לנוכח שורת פעולות נגד בית הדין, ובכללן אלו שפורסמו על-ידי הולנד ב-2022 בנוגע למאמצים של גורם מאיים לחדור למשרדנו, כמו גם למתקפת הסייבר נגד בית הדין בשנה שעברה".
פורסם לראשונה: 22:16, 28.05.24
