דובר צה"ל מתייחס לשת"פ בין צה"ל לשב"כ
(צילום: דו"צ, ירון ברנר)
מבצע "מגן וחץ" עדיין לא הסתיים. הג'יהאד האיסלאמי שב לשגר הבוקר פצמ"רים ורקטות, לאחר שלפנות בוקר צה"ל חיסל את מפקד שיגורי הרקטות של הארגון, עלי ראלי. לכן, עד שלא תוכרז באופן רשמי על ידי מצרים או ישראל הפסקת אש, צריך להמשיך להתנהל על פי הוראות פיקוד העורף, ואלו תקפות לפחות עד יום שישי אחרי הצהריים. ייתכן, עם זאת, שההנחיות ישונו אם תושג הפסקת אש רשמית.
מה שמפריע כעת להשגת הפסקת האש הוא הדרישות החצופות של הג'יהאד האיסלאמי, ובהן הדרישה שישראל תחדל לסכל את בכיריו ופעיליו גם ביהודה ושומרון. המשמעות היא שהג'יהאד האיסלאמי דורש מישראל שלא למנוע מאנשיו במחנה הפליטים ג'נין, למשל, מלצאת לפיגועים רצחניים. למעשה, ראשי הג'יהאד, ובראשם מנהיג הארגון זיאד נחאלה, מנסים להציל את יוקרתו וכבודו של הארגון, שספגה מכה קשה בשלוש היממות של מבצע "מגן וחץ".
חיסולו הלילה של ראש מערך הרקטות
זה לא רק המכות הפיזיות, הקינטיות, שצה"ל והשב"כ הנחיתו על הג'יהאד האיסלאמי, אלא גם היכולות הצבאיות והתשתיות הגרועות של הארגון שנחשפו במלוא עליבותן במהלך המבצע. כמעט רבע מהרקטות שהג'יהאד האיסלאמי שיגר נפלו בשטח הרצועה, השיגורים לטווח ארוך לעבר גוש דן היו דלילים מאוד ולא מדויקים, ולמרות שהארגון ניסה לשגר לעבר נתב"ג הוא לא הצליח בכך.
המשמעות היא שכל אחד מהסבבים החוזרים ונשנים של פגיעה בג'יהאד האיסלאמי על ידי צה"ל - החל במבצע "חגורה שחורה" ב-2019, עבור ל"שומר חומות" ו"עלות השחר" ועד "מגן וחץ" - מחליש את מסוכנותו של הארגון. ולא תמיד אזרחי ישראל מבינים את מידת הנזק לטווח ארוך שמוסב לג'יהאד האיסלאמי.
נחשף בעליבותו: תיעוד משיגורים כושלים של הג'יהאד האיסלאמי
(צילום: דובר צה"ל )
לא לחינם חמאס לא הצטרף ללחימה. ראשיו יודעים מצוין שאם היו מצטרפים לג'יהאד האיסלאמי גם הם היו סופגים נזק מאוד ממשי ליכולות הצבאיות שלהם ולמאמצי ההתעצמות שלהם. יחיא סינוואר ומוחמד דף, שמנסים לבנות בהתמדה את כוחו הצבאי של חמאס, יודעים היטב - וכעת ביתר שאת - איזה נזק הם עלולים לספוג אם היו מצטרפים ללחימה. מכאן שצה"ל והשב"כ הצליחו לייצר הרתעה ברמה גבוהה, שניכרת לא רק מכך שהג'יהאד לא שיגר הלילה בעוד צה"ל המשיך לתקוף, אלא גם מכך שחמאס לא מצטרף מפני שהוא חושש מהנזק שייגרם ליכולתו להתעצם צבאית, ולא רק בגלל החשש לאבד את היתרונות הכלכליים שיש לו בתקופת רגיעה עם ישראל.
עליית מדרגה ביכולות המודיעיניות והמבצעיות
אבל מה שחשוב וחדש באמת הוא עליית המדרגה ביכולות המודיעיניות והמבצעיות של מערכת הביטחון, שמבצע "מגן וחץ" חשף לציבור. לא רק צה"ל, אלא גם השב"כ והמוסד פיתחו יכולות מודיעיניות ומבצעיות ברמה שלא ראינו במבצעים קודמים. די ברור שלצה"ל ולשב"כ יש היכרות אינטימית ממש עם המבנה הארגוני, עד לחוליית הנ"ט האחרונה בשטח של ארגון קטן וממודר כמו הג'יהאד.
זה לא חדש. מה שחדש הוא - במילים פשוטות - היכולת של צה"ל והשב"כ לעבוד כגוף אחד כשמדובר במשימה העזתית ולהתיך את היכולות המודיעיניות של שני הארגונים לכדי כלי אחד, שמאפשר לדעת איפה נמצא מפקד שטח זה או אחר ברגע נתון, ולדעת באיזה מכונית נוסעת עכשיו חוליה שעומדת לשגר טיל נ"ט מעמדת השיגור שנבחרה ואת נתיב הנסיעה שלה.
אין מדובר רק בטכנולוגיה ובסייבר, אלא גם ביכולת לבצע אינטגרציה של המידע עם היכולות המבצעיות של חיל האוויר. זה למשל לא קיים אצל האמריקנים - להם יש יכולות טכנולוגיות נהדרות, אבל אין אינטגרציה בין המערכת המבצעית למערכת הטכנולוגית-המודיעינית. זו הייתה הסיבה שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט אמרו אתמול בנאומיהם שלזרועות הביטחון יש היום יכולות מודיעיניות שעושות את האויב לשקוף.
אגף המודיעין של צה"ל הוא זה שמייצר את התשתית המודיעינית הבסיסית ופיקוד דרום ואוגדת עזה מספקים את נקודות הציון המדויקות של מטרות אפשריות, אבל השב"כ הוא שיודע להגיד מתי המטרה "חיה" ומתי אפשר וצריך לתקוף אותה, או לחילופין מתי אי אפשר לתקוף אותה כיוון שהיעד אינו "ערכי מספיק" ויש בקרבתו "בלתי מעורבים" שעלולים להיפגע.
"יש פה ילד, שניים. חדל". תיעוד ביטול תקיפה ברצועה
(צילום: דובר צה"ל)
ראינו במבצע "מגן וחץ" פגיעות ביותר מעשרה בלתי מעורבים, אבל הן נבעו מהעובדה שמפקדי הג'יהאד, שהיו יעד לחיסולים ונשקפה מהם סכנה מיידית וברורה לאזרחי ישראל, בחרו לשהות במחיצת בני משפחותיהם ו"בלתי מעורבים" אחרים, למרות שידעו שהם מבוקשים וישראל מתאמצת לחסל אותם. כך למשל עלי ראלי, מפקד מערך הרקטות בצפון הרצועה שחוסל הלילה, היה כבר יעד לחיסול בזמן מבצע קודם של צה"ל. הוא נפצע, אבל זה לא הפריע לו לקבוע את דירת המסתור שלו בלב אוכלוסייה אזרחית בבניין אזרחי בעיר חאן יונס שברצועה.
אבל המודיעין המדויק ללא שום ספק מונע הרבה מאוד פגיעות שיכלו להיות ב"בלתי מעורבים". השילוב בין התשתית המודיעינית והמטרות שאגף המודיעין של צה"ל מייצר, ו"המתפסים" שמייצרים אנשי המבצעים של השב"כ, הביא לרמת פירוט (רזולוציה) בזמן אמת שהיא חסרת תקדים בעולם.
מתפס פירושו שהשב"כ יודע להגיד שהבכיר בארגון הטרור נמצא בביתו באיזה חדר או חדרים בדירה, ומי נמצא בסביבתו. אבל מדובר לא רק בבכירים שאחריהם עוקבים בישראל הרבה זמן, אלא גם בחוליית נ"ט שיוצאת לפגע ברכב או במוצב צה"לי. השב"כ יודע שהם יצאו לדרך, באיזה מכונית נסעו ומה הנתיב שבו יבחרו. הכטב"ם או המסוק של צה"ל כבר מחכים להם ודואגים שלא יגיעו ליעדם.
תיעוד מתקיפת עמדת ירי נ"ט של הג'יהאד האיסלאמי
(צילום: דובר צה"ל )
המידע המודיעני האיכותי מאוד הזה היה חסר ערך אם צה"ל והשב"כ לא היו יודעים לתרגם אותו לתכנון מבצעי אווירי בתוך דקות ספורות. כאן השבח מגיע לאנשי המטה המבצעי של חיל האוויר ולטייסות הקרב, הכטב"מים והמסוקים של חיל האוויר, שהוכיחו במבצע "מגן וחץ" יכולת לתכנן ולהוציא לפועל משימות באותן דקות ספורות שבהן המטרה "חיה" - כלומר שהשב"כ מפליל את המטרה, בין אם זה אדם או משגר, ויודע להגיד היכן הוא נמצא בדקות הקרובות, בזמן שמאפשר לכוח האווירי שנמצא כבר בשמי הרצועה לפעול.
אמנם נכון, רצועת עזה היא תא שטח קטן וחיל האוויר - וגם המערך האווירי של חיל התותחנים (זיק) - יכולים לקיים בשמיו נוכחות רצופה שמאפשרת לפעול כמעט בכל רגע נתון, בעיקר כשיש מבצע נגד גורם טרור ברצועה. אבל השטח הזה של רצועת עזה הוא צפוף מאוד, ובלי מודיעין מדויק מאוד בזמן אמת והיכולת לסגור מעגל מבצעי על סמך המודיעין הזה, היו נופלים קורבנות רבים בין תושבי הרצועה הלא-מעורבים, וספק אם היעדים היו מסוכלים.
מול ההצלחות האלה קיימת בעיה שצה"ל לא פתר - המשך השיגורים לישראל. גם הג'יהאד וגם חמאס מטמינים מתחת לקרקע משגרי טילים, ומפעילים אותם מרחוק באמצעות תיל חשמלי מחמ"ל שנמצא רחוק. המשגרים האלה, המוטמנים בקרקע או מוסתרים בתוך מבנים ארעיים המתחזים להיות בתי מגורים, מהווים עדיין סכנה לעורף הישראלי.
בנוסף, שאלה מרכזית אחרת היא אם יש לצה"ל, לשב"כ ולמוסד יכולות כאלה גם בזירות אחרות. האם צה"ל, המוסד והשב"כ יידעו לטפל בבכירי חיזבאללה ובתשתיות הארגון, או בפלסטינים שהתחילו לשגר מלבנון לאחרונה, כמו שהם מטפלים בעזה.
