מציגים את התו הירוק במקומות בילוי
(צילום: נדב אבס, אלי מנדלבאום)
ביום ראשון ייכנס לתוקף התו הירוק החדש, שיאפשר כניסה בין היתר למסעדות, אירועי תרבות וספורט, אטרקציות, חדרי כושר ואולמות אירועים. בעלי עסקים רבים לא מסתירים את הכעס על ההנחיות החדשות, שלדבריהם לא ניתנות ליישום, אף שאינן חדשות. "אני לא שוטר ואני לא יכול לבדוק כל אחד שנכנס", אמר בעל מסעדה מאזור המרכז. במשטרה נערכים במקביל לאכיפת ההגבלות מתחילת השבוע הבא בעיקר ביישובים עם תחלואת קורונה גבוהה.
לקראת החלת התו הירוק החדש נרשמה עלייה בשיעור המתחסנים במנה השלישית, ואתמול (חמישי) יותר מ-73 אלף איש קיבלו את מנת הדחף. עם זאת, כ-1,991,000 ישראלים צפויים לאבד את התו הירוק שלהם ביום ראשון. כ-1,548,000 מהם אנשים שהתחסנו בשתי מנות אבל לא קיבלו את הבוסטר והיתר מחלימים שעברה חצי שנה מאז שחלו וטרם התחסנו במנה אחת לפחות.
7 צפייה בגלריה
מציגים את התו הירוק במקומות בילוי. בעלי העסקים כועסים, המשטרה נערכת לאכוף
(צילום: gettyimages)
איתי פלח יוגב (37), הבעלים והמנהל של מסעדת "סזאר" ברחובות, אמר שההנחיות החדשות יפגעו בעסקים. "אנחנו רציניים לגבי זה מההתחלה. מי שמגיע למסעדה חייב להציג תו ירוק או בדיקה שלילית עם תעודה מזהה. אני מאמין שזה יחמיר את הירידה שממילא מורגשת בזמן האחרון".
יוגב הוסיף כי "קברניטי המדינה צריכים להבין גם מה קורה מחוץ לכנסת, ברחוב. לחלק גדול מהאנשים שהתחסנו כבר בשתי מנות קשה מאוד עם ההנחיות החדשות האלו. ואתה רואה יותר ויותר אנשים מתחת לגיל 60 שמתקוממים ולא מקבלים את זה, לא ממקום של דאגה לבריאות אלא ממקום של חדירה לפרטיות. השרים חייבים להבין שהחיים הם מחוץ לקבינט".
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אמר כי מדובר ב"משימה שאי אפשר לעמוד בה. ברוב גורף של מסעדות אין אדם שעומד בכניסה, בניגוד להופעות, לכן זה אירוע לוגיסטי מורכב בטח במצב הקיים של מצוקת כוח האדם.
לדבריו, "אנחנו צריכים לבדוק תו ירוק גם על החלל החיצוני וזה הפך את העניין לפארסה כי הלקוחות לא מבינים את זה וזה יוצר אינטריגות עם הלקוחות. אנשים לא מאמינים שאי אפשר לשבת בחוץ אחרי ששנה וחצי אומרים לנו 'שבו בחוץ', אין לזה שום בסיס אפידמיולוגי אלא רק ניסיון להפוך אותנו למקדמי מכירות של חיסונים". ברמן אמר כי ההתעקשות להחיל את התו הירוק גם בחוץ "גורמת לכך שהתו הירוק מאבד את הלגיטימציה שלו. למדנו שתקנות בלי היגיון לא מיושמות".
7 צפייה בגלריה
מציגים את התו הירוק בראשון לציון. "ברוב גורף של מסעדות אין אדם שעומד בכניסה"
(צילום: נדב אבס)
בעל מסעדה נוסף, מאזור המרכז, ציין: "אני לא שוטר ולא רוצה להיות שוטר". הוא טען: "אני לא יכול לבדוק כל אחד שנכנס. יש לי בכניסה שלט שמורה שהכניסה היא רק לבעלי תו ירוק ובקשה לשים מסכה. זה מספיק בולט בשביל שמי שאין לו תו ירוק יידע לא להיכנס. אני מאמין גם שכך המצב וטוב שהוא ככה. המסעדות במצב קשה ולבקש ממסעדנים להיות שוטרים זה לא פייר. אני כן שם לב שלקוחות לרוב מציגים על דעת עצמם את התו. הם כבר נכנסים עם הטלפון פתוח עם התו, כנראה בגלל השלט".
בעל מסעדה בירושלים אמר שהוא לא מאמין שהמתווה של משרד הבריאות יעבוד. "לא בדקתי תו ירוק ולא רוצה לבדוק, אני אעסיק מישהו בשביל שיבדוק תו ירוק? אני עדיין עם הלוואה ובמצב כלכלי קשה, שמישהו יתחשב בנו", הוא אמר. "האכיפה לא תצליח, אני לא מאמין שיש מישהו שמוכן לעשות את זה, גם המשטרה לא".
רבים מבעלי העסקים אמרו שהם עדיין לא מבינים כיצד הם צריכים לסרוק את הברקוד בתו הירוק החדש. "אין אפשרות לבדוק מכיוון שאין לנו מכשיר לצורך בדיקה. אם יש מכשיר ייעודי לכך, עד עכשיו לא שמענו עליו", אמרה לירון גיל, מבעלי מסעדת רחמו בירושלים. "מספר העובדים גם כך במצב קשה, כל תחום המסעדנות מחפש בנרות אחר עובדים, ועכשיו אנו נפגעים עוד יותר בגלל שעובד שיועד למחלקה אחרת, הופך לשוטר/פקח. האנשים שלא עמדו בהנחיות התו הירוק ולא הכנסנו לבית העסק, 'ירו' עלינו צרור קללות וגידופים וחששנו מתקיפה פיזית".
בעלי המסעדות הם לא היחידים שמודאגים מהשינוי. שלום סירוטה, הבעלים של אולם האירועים אורכדיה בירושלים, אמר ש"בעלי האולמות לא צריכים לספוג את כל העלויות של בודקי הקורונה. במשך שנה שלמה בקושי עבדנו, ועתה כשאנו שבים לעבוד, מקשים עלינו פיזית וכלכלית". סירוטה הוסיף שהוא לא יודע גם איך יתמודד עם סיטואציה שבה יאלץ להפוך ל"שוטר". לדבריו, "אני ואנשי האולם נצטרך להתמודד עם סיטואציה שבמסגרתה לדוגמה בן משפחה מדרגה ראשונה של הכלה או החתן יגיע בלי תו ירוק. איך נוכל למנוע ממנו להיכנס ומה הכלים שברשותנו?".
דוד אדרי, בעלי רהיטי קיבוץ השלושה בירושלים, אמר שזה "הזוי שמי שמגיע כדי לעבוד בענף המכירות, יהפוך בעת הזו לשוטר שאמור לאכוף תו ירוק בכניסה. אחרי תקופת הקורונה שפגעה בעסקים, כולנו משוועים ללקוחות, רבים מהם קבועים ואף הפכו למשפחה עבורנו, וכעת כשאלו חוזרים אלינו, אנו נאלצים לומר לחלקם שאין באפשרותם להיכנס ולקוח ותיק באופן טבעי ייפגע מכך ועלול שלא לשוב לרכוש אצלנו".
לא כולם מתנגדים לעדכון התו הירוק. בעלים של מכון כושר באזור המרכז סיפר שאצלו ההנחיות נשמרות. "יש לנו אפליקציה שהמתאמנים מזינים בעצמם את התו הירוק לפני שהם מגיעים, אחרת הם לא יכולים להיכנס להתאמן. מי שלא מזין, זה מופיע אצלנו מיד", הוא אמר. "ברמת הזיופים, אין לנו דרך לדעת אם מדובר בתו ירוק אותנטי שהוזן או לא. אני רוצה להאמין שאנשים מבינים את הסיכון שלהיכנס למקום עם עוד עשרות אנשים ללא תו ירוק ולא ישחקו עם חיים של אחרים. אנחנו עושים את המקסימום והמערכת שלנו די מתקדמת".
גם יאנו, אחד המנהלים של פאב הג'ק באשקלון, סיפר כי שהוא מקפיד ליישם את ההנחיות, גם אם הוא לא מרוצה מזה. "אנחנו מתנהלים עם התו הירוק הרבה זמן. מאז הפתיחה ובין הסגרים", אמר יאנו. "יש את האפליקציה של הרמזור, מזינים נתונים, משווים תעודת זהות לברקוד. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לקבל קנס. חלק מהלקוחות מקבלים את זה בסבלנות, חלק לא. אבל אנחנו עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות. היו פקחים ושוטרים שהגיעו לפה לביקורת. זה מבאס שמטילים עלינו להיות פקחים של משרד הבריאות אבל אנחנו עושים מה שצריך".
(צילום: משה מזרחי, משי בן עמי)
יוני ואן לואן, הבעלים של מסעדת קרייב בירושלים, לא מתרגש מהתו הירוק החדש. "גם עכשיו אנחנו בודקים, כל בן אדם שבא לפה צריך לוודא שיש לו תו ירוק, משבוע הבא זה יהיה ביחד עם הברקוד עם הסריקה אבל מבחינתנו זה אותו דבר", הוא אמר. "הציבור כבר הבין במה מדובר ואנשים עדיין רוצים לצאת ולבלות. נאפשר טכנולוגית ולפי התקנות כל מה שצריך לאפשר בשביל שאנשים יוכלו לבוא וליהנות פה בתחושה בטוחה ושלווה".
האכיפה תתמקד ביישובים אדומים ובאירועים גדולים
גם במשטרה נערכים לקראת החלת הגבלות התו הירוק החדש על העסקים, ויתמקדו באכיפה בערים האדומות, באירועים גדולים כמו מגרשי כדורגל, אולמות ופסטיבלים וכן במינוי נאמני קורונה בעסקים ובאולמות האירועים המחויבים בכך. נכון להבוקר, כ-70 יישובים בישראל נחשבים לאדומים, 57 מהם יישובים ערביים ותשעה חרדיים.
במשטרה הסבירו שהאכיפה באירועים תתמקד במארגנים ובבעלי העסקים גם של האירועים הגדולים כמו אצטדיונים והופעות. כל בעל עסק המחויב במינוי נאמן קורונה יוכל לבדוק ללקוחות בכניסה את התו הירוק באמצעות אפליקציית הרמזור של משרד הבריאות על ידי סריקת הברקוד של הלקוח. עסקים רבים התרגלו לבדוק את התו הירוק באמצעות הצגת תמונה או תעודת זהות, ובמשטרה מדגישים כי על בעלי העסקים לבדוק על ידי סריקת הברקוד מהסיבה שהוא אינו ניתן לזיוף, בשונה מן האופציות האחרות.
בימים הראשונים של האכיפה המשטרה תתמקד בהסברה ולא בחלוקת דו"חות. המשטרה תפעל מתחילת השבוע הבא יחד עם הפקחים העירוניים שמונו לשם כך. מוקד 110 של המשטרה יספק מידע לבעלי העסקים שיתקשו בהבנת ההנחיות.
משרד הכלכלה הוציא הנחיות מסודרות לבעלי העסקים כיצד לבדוק את התווים וליישם את מדיניות התו הירוק החדש. בנוסף המשטרה ממשיכה בהפעלת אפליקציית ההסכמון של המשרד לביטחון הפנים, המאפשרת לשוטרים לבצע אכיפה אפקטיבית וחכמה באמצעות קבלת מיקומם של מבודדים בהסכמתם באמצעות מענה למסרון, זאת לאחר סיום הפיילוט שבוצע לאחרונה ולאחר שבתחילת החודש אושרה הפעלתו על ידי ועדת החוקה של הכנסת.
