זלנסקי בסרטון ממרכז קייב: "לא נניח את הנשק"
(מתוך טוויטר)
"משרת העם" לא נוטש: בימים האחרונים נמצא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בסיטואציה שגם מנהיגים ותיקים ומנוסים ממנו לא היו שמחים להימצא בה - על הכוונת של נשיא רוסיה פוטין. אך בנאומים שהפיץ בסוף השבוע שמר על רוח לחימה ועודד את אזרחיו בסרטון מהבירה המופגזת קייב.
בסרטון שפורסם ביום שישי בערב צולם בסלפי, עם ראש הממשלה, שר ההגנה והרמטכ"ל, מחוץ לארמון הנשיאות כשהוא אומר: "כולנו פה. הצבא פה, האזרחים פה. אנחנו מגינים על העצמאות שלנו, המדינה שלנו, וכך זה יישאר".
יממה לפני כן זלנסקי אמר כי הוא "היעד מספר 1" של מחסלים מטעם הקרמלין, ואשתו וילדיו הם "היעד מספר 2". הוא הוסיף: "אני נשאר פה". אתמול בבוקר פרסם וידיאו נוסף שלו ליד הארמון, גם בסלפי, שבו אמר: "יש הרבה פייק מידע על זה שאני קורא לצבא שלנו להיכנע ושיש פינוי משרדי הממשל, אבל הנה אני. לא נוותר על הנשק שלנו. נילחם על הארץ שלנו". אמש גם פרסם המודיעין האמריקני כי ארה"ב הציעה לזלנסקי רשמית עזרה בפינויו מהבירה והוא ענה לה, כך לפי המקור: "אני זקוק לנשק נגד טנקים, לא לטרמפ. הקרב הוא פה".
אין לו את הניסיון המדיני והפוליטי ארוך השנים של הנשיא פוטין והוא צעיר ממנו בהרבה, תוצר של דור אחר לחלוטין. בעברו היה קומיקאי וכוכב תוכניות ריאליטי. ובכל זאת, דווקא מאז שפלשה רוסיה בכוחות גדולים ומאיימים לארצו, ולמרות הדיווחים שהוא עצמו נמצא על הכוונת וצפוי להיעצר ואולי אף גרוע מכך, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מגלה בימים האחרונים מנהיגות ראויה לציון.
למרות קריאות חוזרות ונשנות מצד גורמי ממשל בוושינגטון לעזוב את אוקראינה מחשש לביטחונו, או הזמנתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון להקים בלונדון ממשלה גולה שתנהל את העניינים משם - זלנסקי נשאר בקייב, מסייר דרך קבע בחזיתות השונות ומעודד את החיילים האוקראינים ואת הציבור, קסדה לראשו ושכפ"צ לגופו.
נשיא אוקראינה זלנסקי: "אנחנו כאן, בקייב. מגינים על אוקראינה"
הסרטון ברחובות קייב לא היה הראשון של הנשיא זלנסקי בימים האחרונים, ונדמה שהוא עושה מאמץ פומבי גדול להראות שהוא בשליטה בתמונת מציאות מאוד מורכבת שבה ארצו מותקפת על ידי אחד הצבאות החזקים בעולם - ומצליחה להתמודד מולו, לפחות לעת-עתה. על פי הדיווחים, קרבות של ממש התנהלו מאז הפלישה בפאתי קייב הבירה, באזור חרקוב במזרח המדינה ובאזור חרסון צפונית-מערבית לחצי האי קרים, והצבא האוקראיני הסב לצבא הרוסי אבדות לא מעטות, כמה מאות חיילים לכל הפחות.
במקביל לסיורים בשטח וניסיונות להעלאת מורל הציבור, פועל הנשיא זלנסקי גם בשדה המדיני כדי לגייס סיוע נוסף ממדינות אירופה ושאר העולם. במהלך סוף השבוע ערך זלנסקי מספר רב של שיחות עם מנהיגי אירופה, בהם הנשיא מקרון. הוא צייץ בטוויטר אמש: "נשק וציוד משותפינו האירופים עושים כעת את דרכם לאוקראינה. הקואליציה נגד המלחמה עובדת!". בין היתר, הודיעה ממשלת הולנד כי בכוונתה לספק לאוקראינה "מוקדם ככל האפשר" 200 טילי נ"מ מדגם "סטינגר", שייתווספו למשלוחי נשק נוספים מארה"ב, בריטניה, פולין, צ'כיה, המדינות הבלטיות, ועוד.
נאום זלנסקי אחרי פרוץ הקרבות
(צילום: שמוליק דודפור)
התנהלותו של זלנסקי כעת עומדת בניגוד גמור לזו שהציג בשבועות שקדמו לפלישה הרוסית, שעוררה תהיות רבות האם הוא אכן כשיר לתפקיד בעת כל כך רגישה לביטחונה ולעתידה של ארצו. בתקופה שקדמה לפלישה הרוסית התבטא זלנסקי כמעט בהתרסה נגד הממשל בוושינגטון, ומתח עליו ביקורת חריפה עקב רצף הפרסומים הפומביים שכללו מידע מודיעיני המצביע על פלישה רוסית קרובה ומזהיר מפניה.
זלנסקי סבר אז שמדובר במהלך מיותר, שגורם לדבריו להיסטריה בלתי רצויה ועלול לפגוע באורך הרוח של הציבור האוקראיני. היו שסברו אז שזלנסקי עצמו נמצא למעשה במצב של הדחקה והכחשה של חומרת המצב, ותהו האם חוסר ניסיונו הפוליטי הוא בעוכריו ומשבש את שיקול דעתו: איך העז להפגין יוהרה ושאננות בולטת אל מול עוצמת האיום הרוסי שהלך ונבנה סביב ארצו בחודשים שקדמו לפלישה? ייתכן שהתשובה טמונה בניתוח נקודת המוצא שממנה הגיע זלנסקי לפוליטיקה האוקראינית, והאופן שבו הצליח לכבוש את הזירה הפוליטית במדינה כמעט כנגד כל הסיכויים.
באפריל 2019 הביס הקומיקאי היהודי זלנסקי, אז בן 41, את הנשיא המכהן פטרו פורושנקו בסיבוב השני בבחירות לנשיאות אוקראינה. הוא זכה ביותר מ-% 73 מקולות הבוחרים - שיא תמיכה במועמד כלשהו עד אז בבחירות לנשיאות אוקראינה העצמאית - והפך ליהודי הראשון בתפקיד. ההישג שלו אז נחשב לאדיר, בעיקר משום העובדה שהיה חסר ניסיון פוליטי כמעט לחלוטין, ואף הכריז על מועמדותו לתפקיד רק חודשים ספורים לפני הבחירות. בחירתו של זלנסקי לנשיאות אז ביטאה היטב את תחושות המיאוס של אזרחי אוקראינה מהממסד הפוליטי הקיים, מהשחיתות הפושה ומהייאוש שאחז ברבים מהאזרחים, עד כדי כך שהחליטו "לשבור את הכלים" ולבחור לתפקיד הרם שחקן וכוכב ריאליטי.
סקרים שנערכו באוקראינה לפני הבחירות הראו שרבים בציבור שאפו לבחור באדם שאיננו חלק מהמערכת הפוליטית הנוכחית, וזלנסקי מיצב עצמו בדיוק במקום הזה. הוא השתתף בתוכניות רבות, בהן "רוקדים עם כוכבים", אך את עיקר תהילתו כשחקן צבר כשגילם את נשיא אוקראינה בסדרה "משרת העם", שמתארת כיצד אדם פשוט הנלחם בשחיתות מוצא עצמו בלשכת הנשיא. דמותו של זלנסקי הפכה למוכרת ופופולרית בקרב הציבור בעקבות הסדרה, והוא מינף זאת כשהחליט להתמודד על הנשיאות בחיים האמיתיים, על בסיס המלחמה בשחיתות.
התמיכה בו התחזקה לאחר היבחרו כשמפלגתו, "מפלגת משרתי העם", זכתה ברוב מוחלט בבחירות לפרלמנט בקייב ב-2019 - הישג חסר תקדים. לאחר היבחרו שאף זלנסקי לשפר את יחסי קייב עם מוסקבה ולפעול לפתרון הסכסוך בחבל דונבאס במזרח המדינה. הוא קיים דיאלוג ישיר עם פוטין, והשניים הסכימו על הסכם לחילופי אסירים. אלא שכמעט במקביל, במסגרת שאיפותיו לקדם רפורמות חוקתיות, כלכליות ופוליטיות, החל זלנסקי להצר את צעדיהם של אילי ההון במדינה, בהם כאלה המקורבים לפוטין.
בנוסף, זלנסקי לא קידם את יישום הסכמי מינסק כפי שציפתה ממנו מוסקבה, החל להצהיר פומבית על התקרבותה של קייב למערב ולברית נאט"ו, וקידם חקיקה האוסרת על שימוש בשפה הרוסית. שורת ההתרחשויות הללו, וההידרדרות המהירה ביחסים מול רוסיה, גרמה לרבים באוקראינה לתהות האם הנשיא זלנסקי הוא האדם המתאים להוביל את המדינה בעת כל כך רגישה ומסוכנת לעתידה. התנהלותו ערב הפלישה רק חיזקה את החששות והספקות לגביו, וזכתה גם לביקורת של מנהיגי מדינות המערב.
ייתכן שזלנסקי הבין שטעה בהתנהלותו בתקופה שקדמה לפלישה, והפנים שהוא נמצא כעת בקרב חייו באופן מוחשי, ולא רק מטאפורית. לכן החליט להפגין מנהיגות - להישאר בקייב המוקפת בכוחות רוסיים, לסייר בבירה באופן כמעט מתריס נגד פוטין - ולקוות שזו תסייע לארצו להחזיק מעמד גם מבחינה צבאית אל מול עוצמת הצבא הפולש הרוסי. אם המהלך יצלח, וזלנסקי עצמו יינצל וימשיך בתפקידו, סביר שאף אחד כבר לא יפקפק במנהיגותו, אבל בשלב זה, כשהוא נמצא בעיצומו של הקרב על חייה ועצמאותה של אוקראינה - וגם על אלה שלו - מדובר ב"אם" גדול מאוד.
