הפריצה לשגרירות אירעה ביום שישי בלילה לפי השעון המקומי: שוטרים רעולי פנים וחמושים בנשק רב טיפסו על חומות המתחם ונכנסו אליו כדי לעצור את חורחה גלאס, סגן הנשיא לשעבר, שנמלט אל השגרירות ב-17 בדצמבר וביקש ממקסיקו מקלט מדיני. הוא טען כי הוא נתון לרדיפה פוליטית, בעקבות חקירת שחיתות חדשה שהתנהלה נגדו, אחרי תיקים קודמים שבהם כבר נגזרו עליו 14 שנות מאסר.
הפשיטה על השגרירות, שאירעה שעות אחרי שמקסיקו אישרה את בקשת המקלט של גלאס, נחשבת להפרה בוטה של אמנת וינה, המגדירה את שטחן של שגרירויות זרות כשטח ריבוני השייך להן, ואוסרת על כוחות הביטחון המקומיים להיכנס אליהן ללא אישור. מקסיקו טוענת כי במהלך הפשיטה ספגו כמה דיפלומטים פציעות קלות, וראש השירות הקונסולרי שלה בקיטו, רוברט קנסקו, תועד נאבק בכוחות הביטחון של אקוודור ונופל לקרקע.
בעקבות הפשיטה הודיע נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור כי ארצו מנתקת את היחסים עם אקוודור, ואמר כי מדובר ב"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל ריבונותה של מקסיקו". ממשלתו הודיעה כי תגיש תלונה על הפשיטה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, וראש השירות הקונסולרי קנסקו אמר: "זה לא יכול להיות. זה משוגע. זה חורג לחלוטין מהנורמה".
לשכתו של נשיא אקוודור דניאל נובואה ניסתה להצדיק את הפשיטה, ומסרה כי "אקוודור היא מדינה ריבונית שלא תאפשר לשום פושע להישאר חופשי". היא טוענת כי הצעת המקלט של מקסיקו לגלאס אינה חוקית, משום שלפי החוק הבינלאומי אין להעניק מקלט מדיני לאנשים שתלוי נגדם כתב אישום.
מה קרה לכספי רעידת האדמה?
גלאס, בן 54, היה סגנו של הנשיא רפאל קוריאה, איש שמאל, וכיהן בתפקיד בשנים 2017-2013. אחרי תום כהונתו הורשע בשתי פרשות של שוחד ושחיתות: בגין אחת, הקשורה לחברת הבנייה הברזילאית Odebrecht, נגזרו עליו שש שנות מאסר, ובגין השנייה, שבה הורשע שהשתמש בכספים מקבלנים כדי לממן קמפיינים פוליטיים, נגזרו עליו שמונה שנים בכלא. בשנת 2022 פסק שופט, בצעד שנוי במחלוקת, כי אפשר לשחרר את גלאס ממאסר, אבל אותו שופט עצור כעת בעצמו, בחשד שהיה מעורב בפרשת שוחד שבה הקל עם ברון סמים ובני משפחתו.
לשגרירות מקסיקו ברח גלאס זמן קצר אחרי שזומן לחקירה בפרשת שחיתות חדשה, שבמרכזה הדרך שבה ניהל כסגן הנשיא את הכספים שנועדו למאמצי השיקום של אקוודור מרעידת האדמה החזקה שפקדה אותה ב-2016, ושבה נהרגו מאות בני אדם.
ביום שבת, אחרי מעצרו בשגרירות, הועבר גלאס מלשכת התובע הכללי בקיטו לעיר הנמל גוואיאקיל, שם הוא מוחזק כעת במעצר בכלא ברמת האבטחה הגבוהה ביותר. במהלך סוף השבוע התייצבו מדינות דרום אמריקה ואמריקה הלטינית לצדה של מקסיקו וגינו בתוקף את הפשיטה של משטרת אקוודור על השגרירות, וחשובה העובדה שהגינויים הגיעו מצד ממשלות המשתייכות לשלל גוונים בקשת הפוליטית – מממשלות השמאל של ברזיל וקולומביה ועד ממשלות הימין של ארגנטינה ואורוגוואי.
רבים ממבקריה של אקוודור רואים בצעד שנקטה בסוף השבוע מעשה אירוני במידת מה, משום שאקוודור עצמה העניקה ב-2012 מקלט בשגרירות שלה בלונדון למייסד "ויקיליקס" ג'וליאן אסאנג', כדי למנוע ממשטרת בריטניה לעצור אותו ולהסגיר אותו לארה"ב. אסאנג' התבצר בשגרירות במשך שבע שנים, וכשבריטניה איימה להיכנס לשגרירות ולעצור אותו – מעשה שבשום שלב היא לא קידמה כנראה לכדי הוצאה לפועל – הביעה אקוודור זעזוע מעצם המחשבה על כך. ב-2019, אחרי חילופי שלטון באקוודור, וכשברקע דיווחים שאנשי השגרירות מאסו בו, נדרש אסאנג' לעזוב, ובצאתו נעצר.
מקובה עד איראן: כשהשגרירות נפרצת
מומחים למשפט בינלאומי מסבירים כי מעטים מאוד המקרים שבהם מנהיגי מדינות החליטו להפר את אמנת וינה ולפרוץ לשגרירות זרה, וכי מעשיה של אקוודור בסוף השבוע עלולים לספק תקדים שיפרוץ את הסכר, ולהוביל למקרים נוספים, שימוטטו את המוסכמות הבינלאומיות בתחום ההגנה על דיפלומטים.
מקרה ידוע קודם היה ההשתלטות של מפגינים ואנשי משמרות המהפכה של איראן על שגרירות ארה"ב בטהרן ב-1979, שם החזיקו לאחר מכן הפורצים בבני ערובה במשך 444 ימים. ב-1956, שנים לפני כינונה של אמנת וינה ב-1963, פשטה משטרת קובה בהוראת הרודן בטיסטה על שגרירות האיטי, ותשעה בני אדם נהרגו שם. ב-1981 ביצעה קובה פשיטה נוספת, הפעם על שגרירות אקוודור, כדי לתפוס כמה קובנים שהסתתרו שם וביקשו מקלט מדיני.
אתמול נמשכה ההידרדרות ביחסים בין מקסיקו לאקוודור, כשהממשלה בקיטו הכריזה על השגרירה המקסיקנית "אישיות בלתי-רצויה", ודרשה ממנה לעזוב את המדינה. היא עשתה זאת בעקבות הצהרות קונספירטיביות שהשמיע נשיא מקסיקו על רצח המועמד לנשיאות אקוודור פרננדו וייוויסנסיו באוגוסט 2023, ימים לפני הסיבוב הראשון של הבחירות. בבחירות ההן ניצח נובואה, שהיה אז פוליטיקאי חסר ניסיון בעיקרו. וייוויסנסיו, שנודע במאבקו נגד מקרי שחיתות חמורים, נורה למוות על-ידי חמושים בעצרת פוליטית בקיטו.
נובואה התמנה לנשיא כשברקע המאבק של ארצו בהשתוללות חסרת התקדים של הסחר בסמים והפשיעה האלימה הכרוכה בו. אחרי עלייתו לשלטון הכריז על אקוודור כמדינה שנמצאת ב"סכסוך מזוין פנימי", והגדיר 20 כנופיות סחר בסמים כארגוני פשיעה שלצבא יש היתר "לנטרל" במסגרת החוק הבינלאומי.