בין ישראל ללבנון קיימת מחלוקת במספר נקודות מרכזיות בגבול בין שתי המדינות, שאותה מנסים לפתור גורמים שונים, שמגיעים בחודשים האחרונים לאזור, זאת כדי לנסות למנוע מלבנון להיגרר למלחמה רחבה. בימים האחרונים ישראל העבירה לשליח המיוחד של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, עמוס הוכשטיין, מסר שלפיו היא מעוניינת בהצלחת המהלך הדיפלומטי שלו. אך במקרה של כישלון, היא תהיה מחויבת לפעול צבאית להרחקת חיזבאללה מדרום לבנון.
עורך עיתון אל-אחבאר הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, פרסם בשבת מאמר על הנושאים שהוכשטיין צפוי לעסוק בהם "ביום שאחרי". הגישה כרגע בלבנון, ובעיקר בקרב חיזבאללה, שלא יהיה משא ומתן עד לסיום המלחמה ברצועת עזה, דבר שגם נסראללה הדגיש בנאומו ביום שישי האחרון.
הגבול הנוכחי בין ישראל ללבנון הוא "הקו הכחול" וללבנון יש הסתייגויות לגביו. לפי לבנון, יש 13 נקודות בגבול שישראל "כובשת"- והן אדמות לבנוניות לכל דבר. לבנון נמצאת במאבקים מדיניים להעברת אותן נקודות מישראל אליה. לפי הפרסומים, הנקודות הללו נכללות בשיח על הסדר עתידי בגבול הצפוני. נסראללה אמר בנאומו האחרון: "אנחנו נמצאים מול הזדמנות היסטורית לשחרר את האדמות שלנו ולמנוע מהאויב לפלוש לגבולות ולמרחב האווירי שלנו".
13 נקודות המחלוקת נמצאות לאורך כל הגבול עם לבנון מראש הנקרה ומזרחה, כאשר אחת מהן היא נקודה B1. לפי המאמר באל-אחבאר, הוכשטיין מנסה לארגן הצעה שתוצג אחרי המלחמה, כאשר נקודה B1 תיכלל בהצעה.
מדובר בנקודת הגבול האחרונה בחיבור היבשתי בין ישראל ולבנון בגזרה המערבית של הגבול, הנמצאת על הים התיכון. לבנון מעוניינת בנסיגה של ישראל מהנקודה, שנמצאת באזור חשוב מאוד מבחינה גיאוגרפית וצבאית. מהנקודה הזו גם יוצא הגבול הימי בין שתי המדינות.
הכותרת
איראן, סמים וחיסולים: הסיפור של סוריה
23:55
נקודה שנייה שנמצאת במחלוקת והוכשטיין צפוי לעסוק בה היא סוגיית עתיד הכפר רג'ר ומסירתו ללבנון. לפי הפרסום באל-אחבאר, השליח של ביידן יעסוק בהכנת רעיון לנסיגת ישראל מהחלק הדרומי של כפר רג'ר ומסירתו ללבנון. סוגייה נוספת מבחינת הנקודות בגבול שנמצאות במחלוקת היא סוגיית הר דב, שלבנון טוענת לבעלות גם על אזור זה.
דורותי שי, שסיימה לאחרונה את תפקידה כשגרירת ארה"ב בלבנון, אמרה בשבוע שעבר כי הפגישות שהתקיימו בין המשלחות הצבאיות, הישראלית והלבנונית, בא-נאקורה, הביאו לסיום המחלוקת לגבי שבע נקודות לאורך הגבול מתוך ה-13. דבריה פורסמו בעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי וניתן להבין מהם שנותרו מחלוקות רק לגבי שש הנקודות שנותרו.
חילוקי הדעות בין ישראל ללבנון לא נוגעים רק לשרטוט הגבול היבשתי. ישראל דורשת, כפי שפורסם, שארגון הטרור חיזבאללה ייסוג לאזור הנמצא צפונית לליטני. בניגוד לדרישות ישראל, חיזבאללה לא מעוניין לסגת.
בכיר צבאי לבנוני מסר לאל-אחבאר בחודש שעבר כי "אנשי חיזבאללה הם בעלי האדמות שם (בדרום לבנון) ולא ניתן לעקור אותם מבתיהם ואדמתם". במאמר באל-אחבאר, שפורסם בשבת, נכתב כי לבנון יודעת שחיזבאללה לא מעוניין לדון בסוגיית הנשק שלו, לא עכשיו וגם לא אחרי המלחמה, ושהאירועים בגבול רק חידדו להם את הצורך בנשק. לפי המאמר גם הוכשטיין יודע זאת ולכן נמנע מלדבר על הוצאת חיזבאללה מהאזור שדרומי לליטני. עם זאת, יש לציין כי זו דרישתה של ישראל.
לבנון גם דורשת מישראל להפסיק את החריגות לשטחה, באוויר ביבשה או בים. לבנון טוענת כי גם התקיפות שמיוחסות לישראל בשטח סוריה, מתבצעות דרך המרחב האווירי הלבנוני ומפירות את הריבונות של המדינה. לדברי גורמים במדינה, ישראל מפרה שוב ושוב את החלטה 1701 כשהיא תוקפת את שטח לבנון. שר ההגנה הלבנוני אמר בחודש שעבר כי ישראל "תוקפת את לבנון באוויר וביבשה, הורגת אזרחים, ועיתונאים ומפרה את המרחב האווירי הלבנוני כשהיא תוקפת בסוריה".
למצב הקשה בלבנון, הכלכלי והפוליטי, יש כמובן השפעה על הגעה להסדרים עתידיים מול לבנון. גם השליחים המערביים שמגיעים למדינה מבינים זאת, ולכן יש ניסיונות לסייע ללבנון בתיק הנשיאות ולמנות נשיא בהקדם, ויש ניסיונות לסייע לה מבחינה כלכלית, כדי שיהיה אפשר בכלל לדון ביציבות באזור. לפי הפרסום באל-אחבאר בשבת, הוכשטיין מבין זאת היטב ולכן הכריז על חזרה של חברת "טוטאל" הצרפתית לקידוחים בשטחים הימיים הלבנוניים והודה כי להפסקת הקידוחים (קצת אחרי תחילת המלחמה) הייתה סיבה פוליטית.
