הריאיון עם השר בן גביר, אתמול באולפן
(צילום: ירון ברנר)
בימים האחרונים השר איתמר בן גביר, שדורש לנקוט יד קשה נגד המפגינים נגד המהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה בה הוא חבר, חזר שוב ושוב על הטענה שאם ההפגנות היו של בני העדה האתיופית, חקלאים, מתנחלים, ערבים או חרדים - תוך "עשר דקות" איילון היה נפתח לתנועה. אך העובדות בשטח מוכיחות אחרת: בשנים האחרונות גם יוצאי אתיופיה, גם חרדים קיצוניים, גם מתנחלים וגם חקלאים חסמו צירים ראשיים לשעות ארוכות וגרמו לפקקי ענק, מבלי שנתקלו באלימות משטרתית חריגה מזו שבה נתקלו המפגינים בתל אביב.
המשטרה, נזכיר, הפעילה כוח רב נגד המפגינים לפני כשבועיים, ובין השאר נפצעו כמה מהמוחים בעקבות ירי של רימוני הלם. שבוע לאחר מכן הופעל כוח מידתי יותר, בהפגנה שבה נחסם איילון לכשעה וחצי, ובן גביר זעם ודרש להדיח את מפקד מחוז תל אביב עמיחי אשד. למרות זאת, החסימה הזו הייתה קצרה יותר מחסימות כבישים שעשו קבוצות מחאה אחרות. בן גביר עצמו נדרש לכך בעבר בדיון בכנסת, כשהיה חבר אופוזיציה, ואמר כי "יש אירועים של חסימות כבישים - לא יפה, לא נורא. אנחנו הרי בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה חוסמים כביש".
רק לפני כחצי שנה, באוגוסט 2022, עשרות חרדים קיצונים הפגינו ברחוב יחזקאל בירושלים, בבית שמש ובאזור מחלף גהה וצומת ז'בוטינסקי בכביש 4 נגד נתיחת גופתו של ילד בן הארבע, שלפי החשד נחנק למוות על ידי דודו בשכונת רמות בבירה. בירושלים המפגינים חסמו את הכביש וניסיונות המשטרה לפנותם לא צלחו. במשך שעות ארוכות חסמו המפגינים את הכביש, ובמקום תועדו אוטובוסים שננטשו בשל סגירת הכביש. בשלב מסוים המשטרה אפילו עזבה את המקום והמפגינים ניפצו שמשות של אוטובוסים. רק אחרי זמן רב, סמוך לשעה 23:30, חזרה המשטרה למוקד ההפגנה כדי לפזר את המוחים עם מכת"זית.
בחודש מרץ 2022, קרוב ל-500 צעירים חרדים מהפלג הירושלמי חסמו בצהריים את כביש 4 באזור מחלף גהה, וגרמו לפקקי ענק - מבלי שהמשטרה הצליחה לפזרם. דבר המחאה הופץ בשעות הבוקר בקרב החרדים והוסבר כי מדובר בהפגנה נגד מעצרו של צעיר שערק מצה"ל. המפגינים קראו, בין היתר, "נמות ולא נתגייס" ו-"שחררו את אסירי ציון", חסמו אוטובוסים וכלי רכב והתעמתו עם שוטרים. מאות המפגינים הגיעו סמוך לשעה 16:00 ושוחררו בהוראת הרבנים רק ב-19:15.
חודש לפני כן, בפברואר 2022, כמה מאות מפגינים חרדים קיצוניים חסמו בצהריים את כביש 4 בשני הכיוונים, ממחלף אם המושבות למחלף אלוף שדה, במחאה על חוק הגיוס שאושר בכנסת. המפגינים חסמו תחילה את הכביש לכיוון דרום - ולאחר מכן פרצו גם לצד השני וחסמו גם אותו למשך כשעתיים וחצי. ארבעה מפגינים נעצרו. על השלטים שנשאו המפגינים נכתב בין היתר: "חוק גיוס גזרת שמד" ו"לכלא ולא לצבא". במשטרה קראו לציבור הנהגים לנסוע בדרכים חלופיות, ואפשר לנהגים לנסוע נגד כיוון התנועה כדי להסתובב.
חסימת הכביש לאחר ההפגנה, שלשום
(צילום: נדב אבס)
בחודש ינואר 2019 החלה מחאת יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית כלפיהם. נתיבי איילון נחסמו בשני הכיוונים, וכך גם רחובות רבים בתל אביב, כשאלפי מפגינים מבני העדה האתיופית יצאו מבתיהם וחסמו תחילה את צומת עזריאלי. דקות לאחר מכן מאות מהם המשיכו לנתיבי איילון, והכביש המרכזי בגוש דן נחסם לתנועה בשני הכיוונים. בנוסף, נחסמו רחובות רבים בלב תל אביב, והחלו פקקי ענק באזור המרכז כולו. המחאה ניצתה בעקבות מותו של יהודה ביאדגה בן ה-24 שנורה על ידי שוטר בבת ים כשבועיים קודם לכן.
ביולי 2019 מחאת יוצאי אתיופיה שוב יצאה לדרך לאחר הלווייתו של סלומון טקה, שבמסגרתה נוצרו פקקים עצומים. מנתיבי ישראל נמסר כי בין 50 ל-60 אלף נהגים עמדו בפקקים באותו הערב. ברוב המקרים ככולם, המשטרה לא התערבה, ואפשרה למפגינים לחסום את הכבישים המרכזיים ברחבי המדינה למשך שעות ארוכות מאוד.
בנוסף, גם מתנחלים חסמו בשנים האחרונות כבישים מרכזיים - כשזכורה במיוחד המחאה על מותו של הנער אהוביה סנדק, שנהרג בזמן מרדף של שוטרים אחריו ואחרי חבריו שנאשמים במעשה טרור. בכמה הפגנות שונות לאורך כמה חודשים, שבחלקן נכח גם השר בן גביר עצמו, חסמו המפגינים שוב ושוב את הכניסה והיציאה הראשית לירושלים. עם זאת, בחלק מההפגנות הגיעה למקום מכת"זית שפינתה אותם ואף תועדה אלימות משטרתית, אך מנגד במשטרה ציינו כי בהפגנות הללו הייתה אלימות קשה נגד שוטרים - שגם הביאה לפציעה של כמה מהם. בין הקריאות שנשמעו בהפגנה: "משטרה של רוצחים" ו"שוטר יס"מ תיזהר רבין מחפש חבר".
ולאורך השנים חסמו גם קבוצות מחאה אחרות עורקי תחבורה ראשיים: כך למשל, ב-2021 חסמו החקלאים כבישים מרכזיים במחאה על התוכניות של הממשלה הקודמת לפתיחת השוק לייבוא, במטרה להביא להורדת מחירים. בין השאר המפגינים השליכו ביצים וירקות בכבישים וחסמו אותם עם טרקטורים. גם פעילי מחאת הנכים חסמו כבישים כחלק ממאבקם, בין השאר את איילון, וגם מפגינים נגד האלימות בחברה הערבית קיימו מחאה שכללה חסימות כבישים.
השר בן גביר, כאמור, נשאל אתמול באולפן ynet כיצד צריך לפעול כדי לפזר את חסימות עורקי התחבורה הראשיים, והשיב: "מה שעושים לחרדים, לאתיופים ולמתנחלים. אני לא מקבל את זה שיחסמו עורק תחבורה ראשי במשך שעתיים וחצי, שבהם ימררו את חיי תושבי תל אביב. רוצים להפגין? שיפגינו, שיצעקו. מיררו ל-70 אלף איש את החיים בנתב"ג".
בן גביר הוסיף: "אני בעד הפגנות, אני בעד חופש ביטוי, אני בעד שיצעקו כמה שרוצים. אתם יודעים מה? נתנו להם לחסום את קפלן, ז'בוטינסקי ומקומות נוספים ולא דיברתי מילה. אבל ברגע שחוסמים עורקי תחבורה ראשיים זה קו אדום".
