מתח רב ילווה את שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בימים הקרובים. עשרות אלפי סטודנטים יהודים יגיעו הישר משירות מילואים, חלקם השתתפו במלחמה, רבים מהם חוו טראומה, אובדן וחוויות קשות מנשוא. אחרים יגיעו לאחר שאיבדו אהובים ועברו טראומה, גם בעורף, ולא מעט מהם יתחילו את הלימודים כשהם טעונים מאוד ממה שנחשפו אליו בתקשורת בעברית וברשתות החברתיות, מפרסומים מסיתים ומנופחים, לשון המעטה, שמהם ניתן להסיק שרוב הצעירים הערבים שעומדים לחלוק איתם כיתה תומכים בטרור ומזדהים עם האויב. הרי כל מעצר של סטודנט ערבי מאז 7 באוקטובר הפך לאייטם תקשורתי שגרר פרשנויות מכלילות, ונבחרי ציבור נהנו לרכוב על התבטאויות של בודדים כדי להסית נגד הציבור הערבי בכללותו.
השנה תיפתח כשכמעט כל סטודנט חמישי מהחברה הערבית מתלבט אם להגיע לספסל הלימודים - כך לפי סקר של תוכנית "רואד" מבית אלומה שהתפרסם לאחרונה. מסקר אחר עלה שכ-70% מהאזרחים הערבים בישראל חוששים במידה בינונית ומעלה ממעשי אלימות ונקם של יהודים, ויותר ממחצית חוששים לדבר בערבית במקומות ציבוריים. רבים מהפלסטינים אזרחי ישראל מרגישים שהם חשודים מיידיים. הם עדים למצב חסר תקדים של הגבלת חופש הביטוי, השתקה ורדיפה, וחלק מחבריהם נעצרים או מושעים מלימודים ועבודה על כמעט כל פרסום, שיתוף או אפילו בעוון חסימת אחרים מרשת חברתית.
לפני כחודש השתתפתי בדיון של ועדת החינוך בכנסת בנושא ההשכלה הגבוהה בתקופת המלחמה, וח"כים שלקחו בו חלק הציגו דוגמאות של פרסומי סטודנטים ערבים תוך כדי שהם מכתימים ציבור שלם. אני כמובן מסכים שאדם שעובר על החוק צריך להיענש, אך יצאתי מהדיון בתחושה שאנשים איבדו כל פרופורציה. הם שמעו את הנתונים, ראו שמדובר במיעוט שולי, ובחרו להתעלם. כי בתקופה זו - זה או אנחנו או הם.
אני בחרתי להתמקד בנתונים הרשמיים שהציג נציג המשטרה רועי בורלא. למשל, מאז 7 באוקטובר התקבלו 533 בקשות לפתיחה בחקירה על עבירות הסתה וחופש ביטוי, מתוכן 233 אושרו על ידי הפרקליטות. לשאלת הח"כים השיב בורלא כי לא ניתן לפלח לפי מגזר, דת, סטודנטים ואחרים. גם אם נצא מנקודת ההנחה שכל 233 הבקשות שאושרו היו לגבי סטודנטים ערבים, ואפילו אם נניח לרגע שכולן הסתיימו בכתב אישום, אזי אלה העובדות: 0.38% מתוך כלל הסטודנטים הערבים בישראל, שמספרם עומד על כ-60 אלף, הואשמו בעבירות הסתה וחופש ביטוי. פחות מחצי אחוז.
בעשור האחרון הושקעו משאבים עצומים לשילוב צעירים ערבים באקדמיה. המטרה הייתה להתמודד עם העוני הנרחב, לטייב את השילוב בכל שדרות החברה ולסייע בצמיחת המשק בכללותו. מאמץ זה הצליח במידה רבה. יש עלייה מרשימה בהשתלבות של האזרחים הערבים באקדמיה - הן כסטודנטים, הן כחוקרים והן כחברי סגל. זה נעשה באמצעות פיתוח פרקטיקות, נורמות ונהלים שמטרתם לעצב את המוסדות להשכלה גבוהה כמרחבים מזמינים ומאפשרים עבור כל הציבור הישראלי, גם עבור האזרחים הערבים.
כעת, למול ההישגים הגדולים עומדות סכנות ממשיות עד כדי התלקחות בין ערבים ויהודים בקמפוסים, צמצום (או ביטול) של פרקטיקות ונורמות של הכלה, ואף הדרה של סטודנטים ערבים מהאקדמיה. אסור לתת לזה לקרות. חייבים לשמר את מרקם החיים העדין בין החברה הערבית ליהודית בישראל. גם בקמפוסים.
- עו"ד יעקוב אברהים הוא מנהל שותף של המחלקה הציבורית בארגון "יוזמות אברהם" לקידום שוויון ושילוב בין יהודים וערבים בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il