לתומכי אוסלו יש טיעון טאוטולוגי שמזכיר מעט את אלו האוחזים בעמדות קומוניסטיות. הטענה קובעת שההסכם מעולם לא נכשל באמת, משום שלא קיימנו אותו עד הסוף. במילים אחרות: הבנייה בהתנחלויות, הצבת תנאים בלתי אפשריים, וכמובן רצח רבין, מנעו מאיתנו ללכת את כל הדרך שעליה סיכמו החולמים שחתמו על פרטי הצהרת העקרונות. הנה, הם מוסיפים, גם 30 שנה אחרי מעולם לא באמת נטשנו את דרך אוסלו.
30 שנה להסכמי אוסלו - טורים נוספים:
• לא הבנו מה זה "פרטנר", ומה זה "הסכסוך" עבורם
• 7 סיבות לפרדוקס אוסלו, חלומו הרטוב של הימין
• ייסורי ההיסטוריון החוקר את הסכם אוסלו
• שתי הנהגות במשבר הולידו הסכם גרוע. לשמחת הימין
• 4 הסיבות שגרמו ליצחק רבין לחתום על הסכם שממנו הסתייג
• כשאוסלו יצא לדרך, המודיעין נשאר בחוץ
מאז נחתמו ההסכמים הלכה ישראל לקלפי 13 פעמים. ברובן ניצח הליכוד וראש ממשלה מטעמו כיהן במשך רוב התקופה. בכהונתו הראשונה ניסה בנימין נתניהו לעצור את התקדמות התהליך, ועדיין חתם על הסכמי ואי ונסוג מחברון. אחרי כהונה קצרה וטרופה של אהוד ברק, אריאל שרון התמודד עם האינתיפאדה השנייה והוביל לקידום הרעיון שנולד כתוצאה מכישלון אוסלו - היפרדות בכל מחיר. הליכוד קידם את ההתנתקות והתפצל. מאז 2009 ישראל ניסתה תרגילים שונים ומשונים, מהקפאת התנחלויות ועד קיפאון מדיני מוחלט, אבל השורה התחתונה לא השתנתה: אוסלו כאן, והוא לא הולך לשום מקום.
הסערה שפרצה בשבוע שעבר סביב העברת משוריינים, נשק ואמצעי סייבר לרשות הפלסטינית עוררה מבוכה בימין. בהתחלה הטילו את האשמה על ממשלת בנט-לפיד. "זו החלטה מינואר 2022", הסבירו. הרי לא הגיוני שממשלת הימין-על-מלא תאשר להעביר תחמושת לרשות הפלסטינית. לשיטתם סביר יותר שלראש הממשלה ולשר הביטחון אין מושג מה מערכת הביטחון מעבירה למי.
בהמשך התכחשו לנשק. לדרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הכריז נתניהו בקולו שמדובר בפייק ניוז, ושהממשלה לא העבירה שום נשק – אלא רק משוריינים שבסך הכול מחליפים ציוד שהתבלה. לכאורה, הגיוני, אלא שזה רק מעצים את השאלה: למה אנחנו מחזקים את הרשות הפלסטינית?
התשובה הגיעה במהדורות החדשות בערב. התדרוך החדש היה כזה: איך אפשר לדרוש מהרשות הפלסטינית למנוע את הטרור – כפי שהתחייבה בהסכמי אוסלו – אם אנחנו לא מעבירים לה ציוד שיאפשר לה לעשות זאת? הטיעון הזה מצדיק במשתמע גם העברת נשק. הרי אם אנחנו רוצים שהם ימגרו את חמאס ואת הג'יהאד האסלאמי, אנחנו רוצים שיהיו להם את הכלים הדרושים לכך.
אבל את הטיעונים הללו שמענו גם מאלה שקידמו את אוסלו, ואז ידענו לבקר את הפגמים המוסריים והמדיניים הגלומים בכך. ראשית, זה שהרשות תפעל בשטחיה "בלי בג"ץ ובלי בצלם", אומר שאין שום פיקוח על ההתנהלות שלה – עם נשק או משוריינים שאנחנו מעבירים להם. שנית, זה מערער את הטיעון הישראלי המוצלח ביותר בהתמודדות מול הטרור: לישראל יש את הזכות להגן על עצמה בעצמה. אדרבא, ההתמודדות נגד חמאס והג'יהאד האסלאמי הופרטה לצבא שכירי החרב של הרשות.
עקיבא לםדניס ויסלפואבל יש פגם מדיני עמוק עוד יותר בעיניים ימניות: למה שימור הרשות הפלסטינית הפך למטרה מובנת מאליו? ממדחת יוסף, דרך פיגועים שביצעו אנשי מנגנוני ביטחון פלסטיניים, המשך בדלת המסתובבת בבתי הכלא של יאסר ערפאת וכלה במאבק המדיני הבינלאומי של הפלסטינים בישראל – אין שום הצדקה לאמון שניתן ברשות. הראיה הטובה ביותר לכך היא שתהליך השלום גווע לחלוטין בעשור האחרון, בדיוק כפי שרצה הימין, בתהליך ארוך וסיזיפי להחריד שהוביל נתניהו בתבונה רבה.
בעיניים ימניות כל פיגוע, כל שיגור רקטה, כל נרצח, הם ראיה מוצקה מאבן באשר לכישלון אוסלו. אבל המציאות היא שגם בממשלת ימין-על-מלא התהפכו היוצרות. נתניהו, שמכולם היטיב להסביר את הכשלים של ההסכם, תלוי בו כעת לחלוטין. וכך נותרה ללא מענה שלנו שאלה מרכזית שמציבים תומכי אוסלו: אם אוסלו היה כישלון כל כך גדול, למה הימין עדיין דבק בו?
- עקיבא לם הוא יועץ תקשורת ובעל הבלוג "קצת על הרבה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
