אוקרינה טוענת שכוחותיה רושמים הישגים במחוז חרסון בדרום המדינה, שנכבש על-ידי רוסיה בראשית המלחמה – שפרצה ב-24 בפברואר, לפני חמישה חודשים. בכיר במחוז חרסון הצהיר אתמול (א') שהכיבוש הרוסי במחוז ייפסק עד חודש ספטמבר. "אנחנו יכולים לומר שמחוז חרסון בהחלט ישוחרר עד ספטמבר, וכל התוכניות של הכובשים ייכשלו", אמר סרהי חלאן, עוזר למושל חרסון.
הצבא האוקראיני, שנעזר בנשק ארטילרי לטווח ארוך שקיבל מארצות המערב, מצליח בשבועות האחרונים לכבוש שטחים מידי הצבא הרוסי בחרסון. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בהצהרתו האחרונה לאומה שכוחותיו מתקדמים "צעד אחר צעד" בחרסון. למחוז, שסמוך לחצי האי קרים שרוסיה סיפחה ב-2014, יש חשיבות גדולה לענף החקלאות של אוקראינה.
תיעוד: כדור אש בעקבות מתקפה אוקראינית באזור חרסון הכבוש
בשלישי ובשבת הפציצה אוקראינה שני גשרים אסטרטגיים במחוז חרסון, במטרה לנתק את קווי האספקה של הרוסים. אתמול הם תקפו את גשר דרייבסקי – שעובר מעל נהר אינהולץ, יובל של נהר הדנייפר. בשלישי, בעזרת ארטילריה אמריקנית, הופצץ גשר אנטוניבסקי מעל הדנייפר.
בנוסף תקפה אוקראינה מחסני נשק ועמדות פיקוד של האויב. לפי הבכיר בחרסון מדובר בחלק מההכנות למבצע קרקעי של צבא אוקראינה. הוא ציין שהיעד הבא הוא לבצע מתקפות ארטילריות מדויקות נגד הרוסים. "אנחנו יכולים לומר שהתחוללה נקודת מפנה בשדה הקרב. אנחנו רואים שהכוחות המזוינים של אוקראינה מנצחים ברוב המבצעים הצבאיים האחרונים. אנחנו רואים שהכוחות שלנו מתקדמים בגלוי. אנחנו יכולים לומר שאנחנו עוברים מפעולות הגנה למתקפות נגד". בכיר ביטחוני באוקראינה טוען שכ-1,000 לוחמים רוסים במחוז מכותרים על-ידי האוקראינים.
19 צפייה בגלריה
בעיר חרסון: האות Z - סמל המלחמה של הרוסים - רוססה על שלט חוצות של מיליציית "גדוד אזוב" האוקראינית
(צילום: AFP )
העיר חרסון, בירת המחוז, נכבשה ב-3 במרץ. היא הייתה העיר הגדולה הראשונה שנופלת לידי הרוסים במלחמה. החודש הזהיר הבית הלבן שרוסיה מתכננת לספח את אזורי הכיבוש באוקראינה. רוסיה מתכננת לקיים "משאל עם" בחרסון על הסיפוח, ובמחוז מקימים בימים אלה ועדת בחירות.
שלשום דיווחו גורמים ביטחוניים בבריטניה על קרבות עזים ליד העיר חרסון. החודש קראה ממשלת אוקראינה לתושבי חרסון הכבושה להתפנות מהעיר בהקדם האפשרי כדי לא להיות לכודים בה בזמן מתקפות הנגד של צבא אוקראיני. "הכרחי לעשות זאת כדי שכוחות הביטחון לא יסכנו אוכלוסייה אזרחית במהלך המתקפות", אמרה סגנית ראש הממשלה, אירינה ורשצ'וק.
הכוחות האוקראיניים אמנם הצליחו לשחרר שטחים בחרסון ושולטים בכמה יישובים במחוז, אך למרות ההישגים וההצהרות האוקראיניות נראה שהדרך לשחרור חרסון ארוכה. כתב של AFP ביקר בכפר שנמצא במרחק 40 ק"מ מהעיר חרסון, שם אמרו לו הכוחות המקומיים כי ההישגים מאפשרים כרגע לאוקראינה רק "לשמור על החזית" ולא מעבר לכך.
מוקד המלחמה באוקראינה הוא עדיין חבל דונבאס - מעוז המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. הצבא הרוסי כבר השלים את כיבוש אחד המחוזות שמרכיבים את דונבאס - לוהנסק - וכעת מתמקד בכיבוש המחוז השני של דונבאס, מחוז דוניצק. במקביל מתנהלים קרבות באזורים אחרים באוקראינה.
ברוסיה התייחסו אתמול לירי הטילים לנמל אודסה בסוף השבוע – מתקפה שהייתה פחות מיממה אחרי חתימה על הסכם שיאפשר לחדש את ייצוא התבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור. המתקפה בנמל אודסה, שבה לא נגרם נזק למחסני התבואה, עוררה זעם במדינות המערב שאמרו לאחר מכן שהירי מוכיח שלא ניתן לסמוך על ולדימיר פוטין ולהאמין שרוסיה תכבד הסכמים. רוסיה, ששלשום לא פרסמה התייחסות רשמית לירי לנמל אודסה, אמרה אתמול שהיא שיגרה טילים מדויקים לעבר מחסן נשק וספינת מלחמה של אוקראינה. במקביל אמרה ממשלת אוקראינה שהיא פועלת לחידוש ייצוא התבואה מהנמלים בים השחור למרות המתקפה.
על רקע החשש שרוסיה תמשיך לתקוף נמלים אוקראיניים, ותכשיל את יישום ההסכם, הגיע שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב למסע דילוגים באפריקה. התחנה הראשונה שלו במסע הייתה מצרים. לברוב נפגש עם נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי ועם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי, ונאם בכינוס הליגה הערבית בקהיר. בהמשך יבקר באוגנדה, אתיופיה וקונגו.
המלחמה באוקראינה, והמצור הימי על נמליה בים השחור, האיצו את משבר הרעב שמתפתח בעולם. רבות מהמדינות שחוות אותו על בשרן הן מדינות באפריקה ובעולם הערבי: לפני המלחמה יותר מ-40% מהחיטה ביבשת אפריקה הגיעה מאוקראינה ורוסיה.
אוקראינה ורוסיה היו לפני המלחמה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות האספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש. מוסקבה וקייב הטילו שתיהן את האחריות למשבר זו על זו: ממשלת אוקראינה האשימה את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמנע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי.
רוסיה מצדה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. לדברי מוסקבה, במשבר המזון יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.
מכבים את האש בנמל אודסה אחרי ירי הטילים של רוסיה
(צילום: רויטרס)
בביקורו באפריקה מנסה לברוב לחזק את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים של רוסיה עם אותן מדינות - ולהרחיק אותן מארה"ב והמערב. שגרירויות במערב הפעילו לחצים על מצרים והליגה הערבית לקראת ביקור לברוב. במערב מעוניינים שמצרים ומדינות נוספות באזור ייקחו חלק בבידוד הכלכלי של רוסיה. מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי, מסרבת לבחור צד - ושומרת על קשרים טובים עם מוסקבה וגם עם המערב. בשנים האחרונות רוסיה ומצרים חיזקו את הקשרים הצבאיים והכלכליים שלהן באופן משמעותי.
מצרים היא מיבואניות החיטה המובילות בעולם, ובשנה שעברה ייבאה 85% מהחיטה מרוסיה ומאוקראינה. בניגוד לייצוא האוקראיני, ייצוא החיטה מרוסיה למצרים נמשך גם במהלך המלחמה.
בנאום בפני שגרירי הליגה הערבית בקהיר אמר לברוב שארצות המערב "מסלפות את האמת" על השפעתן של הסנקציות על הביטחון התזונתי בעולם והכחיש שארצו אחראית למשבר המתפתח - או שמשבר כזה בכלל קיים. הוא אמר שהמשבר "הידוע בשם 'משבר המזון', שמיוחס לרוסיה בלי בושה, הוא סיפור שקרי. כאילו שמשבר המזון התחיל ביום שבו אנחנו פתחנו במבצע הצבאי המיוחד שלנו באוקראינה".
בהתייחסות לסנקציות נגד ארצו אמר לברוב שהמערב פועל בתוקפנות, ושיש לכך מסקנה פשוטה: "לא מדובר באוקראינה. מדובר בעתיד הסדר העולמי. הם אומרים שכולם חייבים לתמוך בסדר עולמי שבנוי על חוקים – והחוקים האלה נכתבים בהתאם לסיטואציה שהמערב מעוניין בה".
לפני הנאום פורסם מאמר של לברוב בכלי תקשורת באפריקה, שגם בו דחה שר החוץ הרוסי את הטענות שמוסקבה אחראית למשבר המזון שצובר תאוצה בעולם. בנוסף הוא בירך את מדינות היבשת על "המסלול העצמאי" שבחרו כשסירבו להצטרף לסנקציות נגד רוסיה.
לברוב נאם בפני הליגה הערבית ימים ספורים אחרי שפוטין הגיע לביקור באיראן - יריבה של חלק מחברות הליגה הערבית. ביקורו של לברוב במצרים התקיים פחות משבועיים אחרי ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה.
בראיון בתקשורת הרוסית לקראת ביקורו ציין לברוב שבזמן המלחמה הקרה ברית המועצות תמכה בתהליך הדה-קולוניזציה של מדינות באפריקה. "אף פעם לא חינכנו אותן, תמיד עזרנו להן לפתור בעיות שאפשרו להן לחיות במדינה בדרך שהן רצו", אמר לברוב – וציין שארה"ב עשתה את ההפך.
פורסם לראשונה: 23:30, 24.07.22
