רגע לפני הכרעת הדין במשפטה, ואחרי 14 חודשים שבהם שמרה על שתיקה, קשישה בת 97 שמואשמת בגרמניה בסיוע לרצח של יותר-11,000 בני אדם במהלך השואה הביעה היום (ג') התנצלות ראשונה, אם כי עורכי דינה המשיכו לטעון כי לא ידעה על הזוועות שהתרחשו במחנה הריכוז שטוטהוף, שבו שימשה כמזכירתו של קצין SS. לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, שאומתו על ידי עורכי דינה, בהצהרת הסיכום במשפטה אמרה: "אני מצטערת על כל מה שקרה. אני מתחרטת שהייתי בשטוטהוף באותו זמן, זה כל מה שיש לי לומר".
8 צפייה בגלריה
אירמגרד פורכנר, שפניה טושטשו בהוראת בית המשפט בגרמניה, בדיון היום. "מתחרטת שהייתי שם"
( צילום: AFP)
משפטה של האישה, אירמגרד פורכנר, מתנהל מאז ספטמבר אשתקד בבית משפט בעיר איצהו שבצפון גרמניה, ולדיונים בו היא מגיעה על כיסא גלגלים. פניה טושטשו בצילומים שהופצו משם, בהוראת בית המשפט. לאורך המשפט שמרה כאמור על שתיקה, ומדיון הפתיחה שלו אשתקד היא כלל לא התייצבה. לפי החשד היא ניסתה אז להימלט, ונציגי בית המשפט מסרו באותו יום כי הזמינה מונית מבית האבות שבו התגוררה ונסעה לתחנה של הרכבת התחתית. כעבור כמה שעות נתפסה ונעצרה.
התביעה בגרמניה מאשימה את פורכנר כי הייתה חלק ממערכת שאפשרה את תפעולו של מחנה הריכוז הנאצי הסמוך לעיר גדנסק שבפולין לפני יותר מ-75 שנה. בכתב האישום נגדה נטען כי בעבודתה כקצרנית וככתבנית היא סייעה לראשי המחנה לבצע רצח שיטתי של האסירים שנכלאו שם בין יוני 1943 לאפריל 1945.
למרות גילה המתקדם פורכנר נשפטת בבית דין לנוער, משום שבעת ביצוע המעשים הייתה בת 18. התביעה מבקשת שיוטל עליה עונש סמלי של מאסר על-תנאי בן שנתיים. עורכי דינה טוענים מנגד כי לא ידעה על ההרג השיטתי שמתנהל במחנה הריכוז, ובדברי הסיכום שלהם בדיון היום אמרו כי התביעה לא הציגה ראיות המוכיחות זאת – ושלפיכך יש לזכות אותה. הכרעת הדין צפויה להינתן בעוד שבועיים, ב-20 בדצמבר.
בעבר, כך לפי הדיווחים בגרמניה, תושאלה פורכנר כעדה במשפטים אחרים הקשורים לפשעי הנאצים, ואז היא אמרה שמפקד ה-SS בשטוטהוף, פול וורנר הופה, הכתיב לה באופן יום-יומי מכתבים והודעות לרדיו. עם זאת היא טענה כי לא הייתה מודעת למעשי הרצח השיטתיים שהתבצעו במחנה נגד יהודים, פולנים וסובייטים. היא הודתה שכן ידעה שהופה הורה להוציא אסירים מסוימים להורג, אבל טענה כי חשבה שמדובר בעונש על עבירות כלשהן שביצעו.
מחנה הריכוז שטוטהוף הוקם על ידי הנאצים ב-1939, תחילה כדי לרכז בו אסירים פולנים מדנציג הסמוכה (כיום גדנסק), יהודים ולא-יהודים. ב-1940 הוא הפך למחנה עבודה בכפייה לאסירים, בעיקר פולנים וסובייטים. בשנת 1944 עשרות אלפי יהודים מגטאות במדינות בלטיות ומאושוויץ נשלחו לשם, לצד אלפי פולנים שנשלחו למחנה כחלק מדיכוי מרד ורשה. לשטוטהוף נשלחו גם אסירים פוליטיים, עדי יהוה ומי שנחשדו כהומוסקסואלים.
יותר מ-60 אלף בני אדם נרצחו במחנה, בין השאר בתאי גזים או בהזרקת חומרים רעילים כמו בנזין ישירות לתוך לבם. חלק מהאסירים הורעבו או נורו למוות, ואחרים אולצו לעמוד עירומים בקור עז עד שקפאו למוות.
התיק נגד פורכנר נשען על תקדימים שנקבעו בעשור האחרון במערכת המשפט של גרמניה, ושמאפשרים להעמיד לדין בגין סיוע לרצח כל אדם שסייע לעבודה במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים, גם אם אין ראיה לכך שהשתתף ישירות בפשע ספציפי. התביעה בגרמניה מנהלת בשנים האחרונות מרוץ נגד הזמן כדי להספיק להגיש כתבי אישום נגד אותם מעורבים שהולכים ומזדקנים.
