שיירות המלוות את הנופלים ברחבי הארץ
מאז החלה המלחמה, מסתכלים בעולם כולו בהשתאות על ההתגייסות של החברה הישראלית. יותר מ-300 אלף התייצבו למילואים, רבים אחרים עוסקים בפעילויות התנדבותיות עבורם ואחרים מסייעים בעורף - במפגן מרשים של אחדות שהייתה חסרה כל-כך בשנה האחרונה. חלק מזה הוא גם הכבוד האחרון שמקבלים החיילים שנפלו בהגנה על הארץ, כשאזרחים שכלל לא הכירו אותם מתייצבים ללוותם בדרכם האחרונה.
כך למשל היה אתמול (ראשון) במעלה אדומים, שם נערך מסדר כבוד מרשים ומרגש למען משפחתו של לוחם סיירת גבעתי סמ"ר יונדב רז לוינשטיין (23), שנפל בקרבות בעזה. תושבים יצאו על דעת עצמם כדי לתמוך, בתי ספר השתתפו והוציאו את הילדים והעירייה סייעה גם היא והפיצה הודעה.
אחיו של יונדב, אלנתן, סיפר: "איך שיצאנו מהבית חיכו כבר השכנים עם דגלי ישראל. נשברנו, זה היה מאוד מרגש. לאורך כל הדרך מאות ילדים, מבוגרים וזקנים עמדו עם דגלי ישראל ושלטים, זה היה פשוט מרגש וכל כך ראוי לגיבור שיונדב היה. לא ציפינו לכזה דבר. זה היה מרגש ומצמרר". אלנתן הוסיף כי "עברנו משבר עצום שאני לא יודע אם נתאושש ממנו, אבל ברמה הלאומית לראות איך כולם באים ומתייצבים לחזק ולהיות איתנו ברגע הזה היה מרגש בטירוף. הרגשנו את התמיכה מכל הקהילה ומכל העיר, זה היה עוצמתי מאוד וחיזק אותי ברגע אולי הכי קשה בחיים שלנו, שאנחנו קוברים את אחינו הקטן".
הלוויתו של סמ"ר יונדב רז לוינשטיין
אלנתן אמר כי יונדב נהרג שלוש שנים לאחר שאביהם נפטר ממחלת הסרטן. "איבדנו את אבא ועכשיו זה משהו אחר, כי פתאום מגיעים לשבעה גם אנשים שבכלל לא הכירו אותנו, פשוט כאלה ששמעו על יונדב, על הגבורה שלו, איך הוא חיסל מחבלים והציל את החברים שלו ואזרחים ב-7 באוקטובר. הם פשוט באו כדי לתת אהבה ולחזק אותנו. האבל הוא לא רק שלנו, האבל הוא לאומי".
שני אפלבאום, תושבת מעלה אדומים שנכחה במסדר, סיפרה: "הדבר הכי חשוב זה לתמוך במשפחות. אני חושבת שזה חשוב בכל קהילה, לתמוך ולחבק. זאת תקופה מאוד דרוכה וכל אחד יכול לחשוב שחס וחלילה תהיה דפיקה בדלת שלו. אנחנו קהילה מאוד חזקה ומאוחדת, וברגע שמשהו קורה אנחנו מיד נרתמים". היא הוסיפה כי "זה גם לא רק מסדר הכבוד, לאורך כל 30 ימי האבל אנשים מגיעים, מכינים אוכל ונעתרים לכל דבר עבור המשפחה. זאת גם תחושה שאתה חלק ממשהו בעם, לפחות בשבילי. אתה רוצה לקחת חלק, גם בשכול ובדברים הפחות נעימים. זה מאוד חשוב".
אלפים ליוו אתמול למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה גם את קצין השריון סרן בני וייס (וייסטוך), תושב העיר שנפל ביום חמישי שעבר במהלך הלחימה ברצועה. וייס בן ה-22 הותיר אחריו הורים, אינה ואלי, ושני אחים, טומי (19) ודני (13).
בטרם ההלווייה, רבים מתושבי שכונת נווה שאנן קיימו מחווה מרגשת מאוד כאשר ניצבו יחד עם תושבים נוספים החל מהשעה 14:30 עם דגלים בשרשרת אנושית לאורך הרחוב שבו מתגוררים בני המשפחה, והביעו כבוד בעת שעשו דרכם אל בית העלמין.
יו"ר וועד שכונת נווה שאנן, יעקב שטרית, שעמד מאחורי היוזמה, סיפר כי "בני היה בן השכונה. יצרנו את המחווה הזאת על מנת להעניק לו כבוד אחרון. הכרתי אותו עוד מהיותו נער, הוא היה מלח הארץ. אדם חברותי, חכם, חייכן וצנוע, תלמיד מצטיין. הוא נתן את חייו כדי שתושבי השכונה ותושבי מדינת ישראל יחיו בבטחה, והמחווה עבורו הייתה המעט שיכולנו לעשות".
שתיים מתושבות העיר שהשתתפו בשרשרת הדגלים, ליאת ורחל ברקן, אמרו כי "כשראינו ברשתות את הקריאה לבוא ולכבד את המשפחה של סרן בני וייס, ידענו שאנחנו מצטרפות", סיפרו. "הרגשנו צורך להשתתף ולכבד את החייל ומשפחתו. תחושת בטן, הכרת תודה על זה שהוא נפל בעת לחימה למעננו ולמען החטופים".
ליאת ורחל הוסיפו: "נדהמנו מכמות האנשים שהגיעה. מי שמכיר את שכונת נווה שאנן יודע שנתיב חן זה אחד הרחובות הארוכים, והרחוב היה מלא בתושבים שהניפו דגלים. אנשים מכל הקשת הדתית, הפוליטית, בכל הגילאים, אזרחים וחיילים. יו"ר ועד השכונה עבר עם מגפון וכרז לנו שהוא גאה בנו ומתרגש מההיענות של התושבים, ואכן זה היה ממש מרגש, מצמרר ומלא בתחושת כבוד".
שיירות הכבוד לפני הלוויתו של ליאור סימינוביץ
(צילום: עידו ארז)
אלפים ליוו ביום חמישי האחרון למנוחות את סמל ליאור סימינוביץ (19) מגדוד צבר של חטיבת גבעתי, שנהרג בשבוע שעבר בקרבות בצפון רצועת עזה. ליאור, תושב הרצליה, היה בוגר תיכון היובל בעיר. מסע הלוויה יצא מבית המשפחה ברחוב הרצוג, ועבר ברחוב סוקולוב עד לבית העלמין ברחוב פינסקר, שם נקבר ליאור ז"ל בחלקה הצבאית.
לאורך כל הדרך עמדו אלפים רבים עם דגלי ישראל והצטרפו לשיירה עד לבית העלמין. בהלוויה ספדו לליאור הוריו, ירון ויפית, וכן ראש העירייה משה פדלון, יחד עם בני משפחה נוספים, אחת מידידותיו ומפקדו בצה"ל. "זה הרגיש כחובה להגיע ולכבד את זכרו של ליאור", סיפרה שרון לוי. "הדגלים כאן בשיירה, האחדות של כולנו כדי לכבד את זכרו ולהיות עם משפחתו".
גם לאפרים כהן היה ברור שחובה לעמוד עבור ליאור עם דגל ישראל. "כולנו מאוחדים ומכבדים את המשפחה האבלה. זה מתבצע בהרבה מקומות - לכבד ולהיות מאוחדים כולנו עם המשפחות שאיבדו את יקיריהם ברגע אחד. זו מצווה ללוות אותן בשעתן הקשה".
