אביעד סידו במהלך הטיפוס לאוורסט
(צילום: באדיבות אביעד סידו)
אביעד סידו רק בן 26, אבל הוא כבר הספיק להגיע בחודש האחרון לפסגה הגבוהה בעולם, זו של הר האוורסט, ולשבור שיא. הוא הישראלי הכי צעיר שטיפס את האוורסט, ובין הישראלים הבודדים שעשו זאת. כעת חוששים בבית החולים הדסה עין כרם שזה עלול לעלות לו באצבעות כף היד.
סידו יצא במשלחת בינלאומית שכללה מלבדו עוד שלושה חברים ממקדוניה, יוון ואוסטרליה. לפני כשבוע הגיע לבית החולים שבירושלים כשידו הימנית נמצאת בסכנה, לאחר שנפצע במסע. את הירידה מהפסגה עשה סידו למעשה כשהוא נעזר בידו השמאלית בלבד - וגם איבד בדרך חבר משלחת שנקלע לסופת שלגים.
את ההגעה לפסגה הקדיש לאמו גילה ז"ל, שנפטרה בשנה החולפת ממחלת הסרטן. סידו לקח עמו את תמונתה, והגיע איתה עד לקצה ההר. "אני בטוח שהיא הייתה גאה בי מאוד", אמר. "היא הייתה רוצה שאעבור את המסע הזה".
סידו גדל ביישוב הקהילתי עדי שבעמק יזרעאל, ומגיל צעיר התחבר לכל מה שקשור לאקסטרים, טיולים ואתגרים. "זה היה חלום ילדות לטפס את האוורסט", סיפר בשיחה עם ynet. הוא התגייס לפני כמה שנים ליחידת שלדג, יחידה מיוחדת של חיל האוויר, ובהמשך יצא לקצונה. הוא השתחרר לאחרונה מהצבא אחרי ששימש כסגן מפקד פלוגה, אחרי שנה קשה שבה התמודד עם פטירת אמו ועם פרידה מבת זוגו. "החברים הטובים שלי לקחו אותי לטיול בחו"ל ודיברנו על טיול אחרי צבא, ואיך אצא מהמצב שאני נמצא בו", סיפר. אז החליט סידו להגשים באותם רגעים את חלום ילדותו - ונכנס למשמעת אימונים קשה, שכללה "כניסה לכושר הכי טוב שהייתי בו בחיים".
סידו אכן טיפס את ההר, וכשהגיע לפסגה היה מותש. "כעת המשימה הייתה לחזור הביתה בשלום", אמר. "80 אחוז מהתאונות קורות בדרך למטה, גם בגלל שהאדרנלין יורד". כבר חצי שעה לפני הפסגה אביעד הבין שיש לו בעיה עם היד החלשה שלו, היד הימנית.
בהתחלה אביעד חשב שמדובר באבן שנפלה לו על היד, וחיכה להגיע למקום פחות קר כדי להוריד את הכפפה ולראות בעצמו את הבעיה. "בדרך חזור כולנו היינו גמורים", הוא אומר. "החבר האוסטרלי ג'ייסון היה תשוש קצת יותר מכולנו, ובשלב הזה התפצלנו וכל אחד ירד עם מדריך משלו. בשלב הזה כף יד ימין, היד החלשה שלי, לא תפקדה. הגעתי ראשון לקמפ 4, היינו אמורים לעשות שם מנוחה שהייתה אמורה לתת כוח לרדת לקמפ 2, שזה חוף המבטחים, כי שם יש רופא או מסוק שיכול לחלץ אותך.
"ג'ייסון, החבר האוסטרלי, היה הפרטנר שלי לאוהל. שעתיים אחרי שהגעתי לקמפ 4 הגיעו זלאטקו (מקדוניה) ומריוס (יוון). הגענו לשם ואמרו לי שג'ייסון מאחורינו ושכמה שעות הוא יגיע. נכנסו לסוג של סופת שלגים בקמפ 4. הייתה הרבה אי וודאות לגבי ג'ייסון, הוא לא חזר לאורך כל הלילה ולא ידענו מה קורה איתו וחשבתי שאולי הוא המשיך לרדת לקמפ 2. בבוקר גלינו שהמדריך שלו ניסה להילחם על חייו ושהוא נהרג בדרך חזרה. הוא סבל מחוסר בחמצן בראש, והמדריכים ניסו להביא לו תרופות וחמצן וזה לא עזר. הוא בסופו של דבר נהרג שם בהר".
עם הידיעה הזאת, שהגופה של חברם נשארת בהר, התחילה המשלחת לרדת לקמפ 2 כשהיד של סידו לא מתפקדת. "הגענו לקמפ 2, שם פעם ראשונה רופא רואה אותי", אמר. "יום לאחר מכן מסוק פינה אותי לקטמנדו להמשך טיפול רפואי, אבל הבנו שטיפול רפואי הולם לא אקבל שם. דיברתי עם המשפחה והחלטנו להגיע לטיפול רפואי בהדסה".
יום למחרת נחת סידו בארץ ומשם הגיע הישר אל המחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם, שם נלחמים המומחים ביחידת הכוויות על האצבעות שנפגעו קשות במהלך הטיפוס. הנזק של סידו, ככל הנראה, הוא בארבע אצבעות בידו הימנית. "אני כן יכול טיפה להזיז אותן", הוא אומר. "יש חשש של קטיעה של אחת האצבעות".
6 צפייה בגלריה
"הייתה שמחה לשמוע שהשקעתי בחלום שלי". סידו הקטן עם אמו גילה
(צילום: באדיבות אביעד סידו)
למרות הפציעה סידו מרגיש שהגשים חלום: הוא אף כתב קטע שקרא לו "מבירה עמיקתה לאיגרא רמא" ובו מעין יומן מסע לאתגר שעבר. סידו אומר ל-ynet כי אין בו אף חרטה. לדבריו, "זה סיפור אדיר עבורי, עמדתי ביעד הזה. הגשמתי חלום גם אם הוא נראה בלתי אפשרי. לא היו לי הרבה תומכים אליו, חשבתי על אמא שלי המון והגעגוע הזה הוא משהו שליווה אותי לאורך כל הדרך. בהרים, למשל, אתה חווה חלומות בצורה מאוד ממשית, הם מאוד מוחשיים. לאורך כל המסע החלומות היו עליה ועל הבית. הדבר האחרון שאמא שלי הייתה רוצה שאסכן את החיים שלי, אבל היא הייתה רוצה שנהיה שם בשביל עצמנו. שאני אהיה מאושר ואדאג לעצמי".
"אמא הייתה שמחה לשמוע שהשקעתי בחלום שלי אחרי שנפטרה, ואני בטוח שהיא הייתה מאוד גאה בי", הוא אומר. "עכשיו אני רוצה לחזור לגור בבית ולהיות עם אבא שלי. הדאגה עכשיו היא לחזור לקו הבריאות. כל המסע הזה הוא סביב נקודה חשובה, שאפשר לצאת מבור עמוק למקום גבוה. הדרך שלנו להתרפא ולעלות למעלה היא על ידי בחירה באתגר ולהציב יעדים. הייתי רוצה שהמסע שלי יעורר השראה למי שנמצא במצב קשה, שיידע שאפשר לצאת מזה".
