בזמן שבישראל ממתינים לתגובה של איראן ושלוחיה, שעלולה לכלול כמות גדולה מאוד של טילים וכטב״מים, תושבי הנגב מודאגים במיוחד - בעקבות מחסור חמור במקלטים ומרחבים מוגנים לשהות בהם.
תושבי יישובי הנגב התריעו לא פעם על היעדר המרחבים המוגנים הראויים, אך ללא הועיל. רק לפני כמה חודשים, במתקפת הטילים והכטב״מים האיראנית, אמינה אלחוסני בת ה-7 נפצעה באורח קשה כתוצאה מפגיעת רסיס של מיירט בביתה בפזורה הבדואית, ליד ערד. היא עדיין שוכבת בבית החולים.
אביה של בת ה-7 שנפצעה קשה במתקפה האיראנית, 14.4
(צילום: הרצל יוסף, פרחאן גבוע)
"נמאס לי מכל הדיבורים על הנושא הזה, והתברר לי שהדיבורים חסרי תועלת", אמר ל-ynet מוחמד, אביה של אמינה. "הילדה שלי נפצעה ושום דבר לא השתנה. במקום זאת, המצב מחמיר והסכנה נמשכת ואף אחד לא מסתכל עלינו. אם הייתי רואה שינוי אז הייתי ממשיך להוביל את המקרה לעוד מקומות, אבל להפך - אין שינוי".
קרוב משפחה נוסף אמר: "המצב מאוד מעצבן כי אין אצלנו מרחב מוגן. חשבנו שהמקרה של הילדה יעורר את הממשלה ואת כל האחראים, אבל הם לא זזים. דיברו יומיים על הילדה וכולם שכחו אותה".
תושבים בנגב מתוסכלים מהמצב. "אין לנו מקום בטוח למקרה שיגיעו טילים לאזור שלנו", אמרה אחת התושבות. "לא תהיה לנו ברירה אלא להישאר בבתים שלנו, והתוצאה היא שניפגע או שנמות בבתים שלנו. כל הגופים האחראים מתעלמות מהחיים שלנו ולא רוצים למצוא לנו פתרונות".
עבד אלרחים אל-אבירה, תושב אחד הכפרים הלא מוכרים בנגב, אמר: "עשרות תושבי הנגב סיכנו את חייהם ב-7 באוקטובר והצילו את חייהם של אחרים, ובזמן הטבח שמענו גופים ממשלתיים שאמרו כי הם רוצים לפתח את הנגב ולהקדיש לו תשומת לב רבה, אבל מה שראינו היה הפוך. נמשכה מדיניות הריסת הבתים, ההגבלות והחרמת הקרקעות, ולא עניין אותם מקלטים להגנה. פשוט הבטיחו הבטחות שקריות".
חייל תושב הנגב אמר כי הממשלה לא מתייחסת לתושבי הנגב. "נכון שאני משרת בצבא, אבל מצד שני חבל שאין לעיירות הערביות שלנו, שמכילות מספר רב של חיילים ובני משפחותיהם, הגנה בזמן המלחמה, כלומר - מקלטים", אמר. "אנו משרתים ומסכנים את חיינו, ובתמורה הממשלה לא מתייחסת אלינו״.
אחמד אל-קרינאווי, תושב רהט, אמר: "אנחנו עומדים בפני דילמה גדולה מאוד. מספר הקורבנות יהיה גדול מאוד בגלל המחסור במקלטים. אנחנו נישאר בתוך הבתים שלנו ואני לא יודע מה יהיה גורלנו. ברור מאוד שהערים הערביות יהיו בסכנה הגדולה ביותר".
הודא, תלמידה מהנגב, סיפרה: "אני גם חוששת על חיי וחיי בני משפחתי כי אין לנו מקלטים. היו אצלנו נפילות ועברנו מצב נפשי קשה. אם לממשלה הזו יש כוונות טובות לשרת אותנו, היא הייתה עושה את הצעד מזמן - אבל אנחנו בשבילם סוג ג' ו-ד'. אם היו יהודים במקום היחס היה אחר. בשבילי זאת אפליה וגזענות".
