בכיר במשטרה: "אם נפוצץ את האזרחים בנשקים – עלול לקרות משהו"
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)

גל הפיגועים האחרון מעורר חשש רב בקרב המוני ישראלים, ובהתאם לכך נרשם כעת זינוק בבקשות להוצאת רישיון לנשיאת נשק, רישיון שבו מחזיקים כעת כ-140,000 איש. לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, בין 6 במרץ ל-27 במרץ התקבלו אצלו 1,220 בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק, פי 3.5 בהשוואה לחודש מרץ אשתקד. בין 20 במרץ ל-27 במרץ, השבוע שבו התרחשו הפיגועים הקשים בבאר שבע, חדרה ובני ברק – הוגשו 621 בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק, יותר מפי שניים בהשוואה לשבועות קודמים באותו החודש.
מאיר אלבוכר, בן 30 מראשון לציון, הוא אחד הישראלים שביקשו מהמשרד לביטחון פנים אישור לנשק אישי, והוא עשה זאת לאחר הפיגוע בבאר שבע בשבוע שעבר. "המצב הביטחוני במדינה לא במיטבו ואני רואה שנהיה בלאגן. כל שני וחמישי מתחדשת ההסלמה, ואני רוצה להוציא רישיון לנשק כי אני חושב שכמה שיותר לוחמים יטיילו עם נשק ברחובות – ההרגשה בחוץ תהיה הרבה יותר בטוחה גם לאזרחים, וכך נוכל גם למנוע אירועים כאלה", אמר בשיחה עם ynet.
6 צפייה בגלריה
מתאמנים במטווח בהרצליה, בצל גל הטרור הקודם שחוותה ישראל ב-2015
מתאמנים במטווח בהרצליה, בצל גל הטרור הקודם שחוותה ישראל ב-2015
מתאמנים במטווח בהרצליה, בצל גל הטרור הקודם שחוותה ישראל ב-2015
(צילום: מוטי קמחי)
6 צפייה בגלריה
מתאמנים על נשק במטווח בגבעת זאב, בגל הטרור לפני כשבע שנים
מתאמנים על נשק במטווח בגבעת זאב, בגל הטרור לפני כשבע שנים
מתאמנים על נשק במטווח בגבעת זאב, בגל הטרור לפני כשבע שנים
(צילום: AP)
אלבוכר טוען שאין נוכחות מספקת של המשטרה ברחובות: "המשטרה לא עושה את העבודה שלה. אני חושש. אני חושב על מצב שבו יצוץ מחבל עם נשק. אני לא יודע איך אחיה אם תהיה סיטואציה של פיגוע ירי ולא אוכל להגיב". לקבלת האישור לנשק פנה כאמור לפני כשבוע: "שלחתי טפסים לאתר ואני כרגע ממתין להזמנה לריאיון. מאז הפיגוע בבאר שבע החלטתי שאני לא מחכה לפיגוע נוסף ואני מוציא רישיון. אני צופה שעוד יהיו פה מלא אירועים".
לדבריו, "אני יודע שזה מסכן את האזרחים, אבל סטטיסטית כמה אנשים נרצחים בנשק אזרחי בשנה? בשלושה אירועים דפקו פה 11 משפחות. המשטרה מתנגדת כי היא חושבת שהיא יכולה להתמודד עם הכול, אבל בשטח איפה המשטרה? בפוקס הם ישבו שם בחדרה לאכול במסעדה. בשבוע שעבר הייתי במילואים עם נשק והרגשתי בטוח, אבל השבוע חזרתי מהמילואים ואני מרגיש שאין לי ביטחון. נשק ייצור הרתעה וזו הסיבה שאני מוציא. זה לא ימנע את הפיגועים, אבל יקטין את הנזק".
עמית, בן 23 משוהם, החליט גם הוא אחרי הפיגוע בבאר שבע להגיש בקשה לרישיון נשק: "חשבתי הרבה זמן להוציא רישיון, אבל מה שהכריע את זה היה הפיגוע בבאר שבע, כשראיתי איך נהג אוטובוס ואזרח נטרלו את המחבל, והחלטתי ללכת על זה כי יש מלא פיגועים לאחרונה וזה לא פיגועי סכינים. אני רוצה להיות בטוח שיש לי איך להגן על עצמי ועל אחרים".
6 צפייה בגלריה
מאיר אלבוכר
מאיר אלבוכר
מאיר אלבוכר. "חזרתי מהמילואים, ואני לא מרגיש ביטחון"
(צילום: נתנאל וונדה)
כמו אלבוכר, גם עמית ממתין כעת להמשך התהליך הנדרש לקבלת רישיון נשק. "אין סיבה שלא ייתנו לי, כי אני עומד בכל הקריטריונים", הוא אומר. "אני מקווה לעשות עם זה רק דברים טובים ולהגן עם אזרחים אם ייצא לי להיקלע לסיטואציה של פיגוע ירי".
לזינוק בבקשות לקבלת אישור נשק עשויה אולי לתרום גם קריאתו אמש של ראש הממשלה נפתלי בנט לכל אזרח שמחזיק ברישיון כזה – לשאת אותו. אלא שריבוי כלי נשק בקרב אזרחים מעורר גם חשש רב, שאותו ביטא בין היתר ניצב משנה דני חדד, מפקד מרחב דן במשטרת ישראל, שאמר אתמול בריאיון לאולפן ynet: "אם נפוצץ את כולם בנשקים, עלול לקרות משהו ונשאל למה עשינו את זה. אני חושב שגם בתקופות כאלה צריך לעבוד עם שכל ולשקול את ההחלטות. אנחנו רוצים מדינה מתוקנת, מדינת חוק, ואנחנו רוצים שנשק יהיה במקומות הנכונים".
עו"ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח סבורה גם היא כי ריבוי בכלי נשק עלול להגביר את הסיכון בפגיעה בחיי אדם. "התחושה כיום של הרבה מאוד אזרחים שאם הרחובות יתמלאו בנשק פרטי, זה יהיה הפתרון לאיומים שניצבים לפנינו, אבל התחושה הזו מתעלמת מסיכונים מוכחים שטמונים בהרחבת הנשק האזרחי", היא אומרת. "אם יש יותר נשק, יש יותר נפגעים מנשק וזו משוואה שאי-אפשר להתעלם ממנה. ריבוי נשק מוביל בהכרח ליותר נפגעים".
(צילום: משי בן עמי)

לדבריה, כ-70 ישראלים מתאבדים מדי שנה באמצעות ירי. "אפשר לומר שהם היו מתאבדים בדרך אחרת, אבל הקשר בין זמינות כלי נשק להתאבדויות לא מוטל בספק. זמינות כלי נשק הוא זרז להתאבדות. גם בצה"ל הבינו את זה במשך השנים והגבילו יציאה של חיילים עם נשק בסופי שבוע, ומספר המתאבדים ירד ב-50%".
סוציו מסבירה עוד כי סיבה נוספת להימנע מתפוצה רחבה של כלי נשק היא החשש מפגיעה בנשים, ולדבריה אין לעשות בהקשר הזה הבחנה בין נשק מוסדי לנשק פרטי: "עשר נשים נרצחות מדי שנה בירי. בשנת 2020, 12 נשים נרצחו בנשק, מתוכם 4 נשים נרצחו בנשק ברישיון ועוד אחת בנשק אבטחה. ב-2019 נרצחו 6 נשים, מתוכן אחת ברישיון פרטי והשאר לא ידוע. לא צריך הבחנה בין אדם שמחזיק ברישיון מתוקף העיסוק שלו, לבין אדם שמחזיק רישיון פרטי. צריך להסתכל על זה בצורה יותר רחבה וגם לזכור שלא רק מדובר במתאבדים אלא גם אירועי רצח פליליים בישראל. אמנם הנשק הלא-חוקי אחראי לרוב מקרי הרצח הללו, אבל מדי שנה נגנבים 200 כלי נשק חוקיים שעוברים למטרות פליליות. אי-אפשר להפריד בין הסיכון לחיי אדם בנשק לא-חוקי או נשק ברישיון".
היא מוסיפה: "הזרקור שלנו הוא על נשק פרטי שסייע למניעת הסלמה של אירוע ביטחוני ובאמת הציל חיים, אבל יש המון מקרים אחרים שנשק ברישיון, בעיקר פרטי, גבה חיי אדם. צריך הרבה יותר כוחות משטרה מיומנים, כי התפישה לא יכולה להיות שנפריט את התפקיד הזה לאזרחים פרטיים. זה תפקיד שצריך להישאר במשטרה".
6 צפייה בגלריה
שוטרי מגב מסיירים בעיר העתיקה
שוטרי מגב מסיירים בעיר העתיקה
שוטרי מג"ב מסיירים בעיר העתיקה. "לא להפריט את התפקיד לאזרח"
(צילום: AFP )
מנגד, איציק צ'יפרוט, יו"ר העמותה לקידום תרבות נשק בישראל, גורס כי ישנם יתרונות בהוצאת רישיון נשק פרטי: "יש עלייה בדאגת האזרחים לנוכח גל הטרור. הפעם בניגוד לפעמים קודמות, אנשים מאוד מודאגים ומבינים שזה אנחנו ואין מישהו אחר. בתפישה שלנו, אין כוונה של אזרחים חמושים להחליש את המשטרה. המטרה שלנו היא להוות את המענה הראשוני עד להגעת ניידת, כי אנחנו מבינים שלמשטרה לוקח כמה דקות עד שהיא מגיעה לאירוע. בפיגוע בבאר שבע, לו היה אזרח חמוש בתחנת הדלק, כנראה שהאירוע היה נגמר שם".
לדבריו, "יש מספר סוגי נשק בישראל. הרשיונות הפרטיים עומדים על 140 אלף. זה אחוז מאוד קטן מהאוכלוסייה. 85% מהעבירות מבוצעות מנשק לא-חוקי. אחת ההתנגדויות לנשיאת נשק חוקי היא השימוש נגד נשים. יש את ועדת רונן שבדקה את נושאי הנשק בין השנים 2018-2013 וגילתה שנרצחה אישה אחת בנשק חוקי ברישיון פרטי בשנים האלה. זה כמו מטף וכיבוי אש. אנשים מחזיקים בבית מטף שנותן את המענה הראשוני לאש ולאחר מכן מגיע מכבי אש".
בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, ישנם קריטריונים מחמירים בכל הנוגע לנשיאת נשק, ובניגוד לארה"ב – זו אינה זכות שניתנת לכל אזרח באופן אוטומטי. לרישיון נשק מספר תנאי סף, כמו שהייה בישראל במשך שלוש שנים לפחות לפני הגשת הבקשה, וכן שליטה בעברית ברמה בסיסית. הגיל המינימלי לקבלת הרישיון משתנה בהתאם למעמדו של מגיש הבקשה, והשירות שלו בצבא או בשירות הלאומי. כך למשל, אזרח או תושב קבע בשירות צבאי סדיר יכול לבקש רישיון כבר בגיל 18.
6 צפייה בגלריה
במטווח בהרצליה. זו לא זכות אוטומטית כמו בארה"ב
במטווח בהרצליה. זו לא זכות אוטומטית כמו בארה"ב
במטווח בהרצליה. זו לא זכות אוטומטית כמו בארה"ב
(צילום: מוטי קמחי)
בנוסף, נדרש המבקש לעבור הכשרה מתאימה בירי, ולקבל אישור מרופא על הצהרת בריאות. במקרה שמתעורר חשש לבעיות נפשיות כלשהן, הדבר נבדק על ידי האגף האמון על בריאות הנפש במשרד הבריאות. מעבר לתנאי הסף, הרישיון ניתן רק למי שעומד בסעיף אחד לפחות מרשימה של תבחינים שהגדיר המשרד לביטחון פנים ב-2018, כמו מקום מקורים או עבודה ביישוב שהוגדר כזכאי, עבודה בתפקיד מורה דרך, סיווג כחקלאי מוכר וכן עיסוק בהובלת חומרי נפץ.
בנוסף, נגדים בצה"ל מדרגה של רס"ר ומעלה וקצינים מדרגה של סגן ומעלה, כמו גם מקביליהם בכוחות הביטחון השונים זכאים לקבל רישיון נשק בכפוף לעמידה בתנאי הסף. מי ששירת ביחידה מיוחדת ולוחמים בעלי הכשרה של רובאי 07 יכולים אף הם לקבל רישיון נשק. אם נמצא שהמבקש עומד בכל התנאים, בקשתו מועברת למשטרה ולמשרד הבריאות לצורך קבלת עמדתם בנושא. מספיק שלאחד מהגורמים קיימת התנגדות להוצאת רישיון נשק, והמבקש לא יוכל לקבלו. הרישיון ניתן לתקופה של שלוש שנים ומותנה בקבלת הכשרה לירי במטווח מורשה ותשלום אגרה שנתית.
פורסם לראשונה: 23:33, 31.03.22