תמונת המצב בסוף השבוע הנוכחי אין בה בשורות טובות. הצעת הפשרה של ארה"ב בעניין עסקת חטופים והפסקת המלחמה תקועה לפי שעה, ככל הנראה בעיקר בגלל דרישות חדשות שהעלה חמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ויתר כליל בעניין ציר פילדלפי, אבל שליחו - השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר - הציג לאמריקנים כמה אופציות להתגמשות. אבל זו כנראה כרגע לא הבעיה העיקרית שתוקעת את המשא ומתן.
הסיבה המרכזית היא התעקשותו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לקבל מספר שהוא יקבע של אסירים ביטחוניים בבתי הכלא הישראליים, ללא קשר למספר החטופים בחיים שישחרר במסגרת השלב ההומניטרי - כך שגם הצעת הפשרה האמריקנית נמצאת כרגע במבוי סתום. אף על פי כן, קרוב לוודאי שהממשל האמריקני, על דעת הקטארים והמצרים, יפרסם הצעת פשרה מצידו במשך השבוע הקרוב.
המטרה היא להכריח את הצדדים להתייחס להצעה הזו ואז להצביע על האשם במי שהכשיל אותה, כדי שהן העזתים ברצועה והן הישראלים הפועלים לשחרור החטופים יפעילו לחץ על המנהיגים - ואז אפשר יהיה להגיש "הצעת גישור" נוספת.
לא תולים תקווה בהצעת הגישור האמריקנית
הממסד המדיני-ביטחוני בישראל הגיע למסקנה המשותפת לכל המעורבים שהסיכויים לפריצת דרך לעסקה שתביא להפסקת אש ארוכה של שישה שבועות קלושים עד לא קיימים. לפיכך, כינס ראש הממשלה ביום חמישי בערב דיון ביטחוני בקריה בהשתתפות צוות המשא ומתן ובכירי מערכת הביטחון. המטרה היא להיערך למצב שבו אין עסקת חטופים למשך זמן ממושך, והמלחמה נמשכת בכל החזיתות והזירות.
ההערכה היא שלא נדע בוודאות אם תהיה עסקה או לא תהיה עסקה אלא אחרי שבוע עד עשרה ימים, כי זה פחות או יותר הזמן שלוקח בדרך כלל לסינוואר ולהנהגת חמאס בדוחא לגבש תשובה להצעות המתווכות - כך שעדיין יש סיכוי קלוש שתהיה עסקה והפסקת לחימה, שבעקבותיה יותנע גם משא ומתן על הסדרה ביטחונית בתיווך אמריקני בצפון ואת מצב הקבע בעזה, כולל הסכמות על שלטון אזרחי שיחליף את שלטון חמאס ברצועה.
אבל כאמור בישראל לא תולים תקוות רבות בהצעת הגישור האמריקנית ומעריכים שאם תוגש היא נועדה רק לשמור את המומנטום של המשא ומתן, כדי למנוע מאיראן ושותפיה להגביר את פעולותיהם, מה שעלול להביא להתפרצות אזורית. על רקע המשא ומתן התקוע, בישראל נערכים למערכה עצימה וממושכת בכל החזיתות - כולל בצפון וביהודה ושומרון.
לקראת שלב ד': לחימה בעיקר מעל הקרקע
מאליו מובן שאי-אפשר לפרט מהן תוכניות הפעולה שנדונו ביום חמישי בערב ועדיין לא הגיעו לכדי גיבוש סופי, אבל אפשר להעריך שברצועת עזה הלחימה תעבור למה שנקרא "שלב ד'", שבו ישראל פועלת בעיקר מעל הקרקע על-פי איתורים מודיעיניים, מונעת חזרת תושבים ומחבלים צפונה באמצעות נוכחות ופעולה התקפית בציר נצרים. למעשה, המטרה של הפעולה ההתקפית היא למנוע מצב שבו צה"ל נמצא במוצבים ומגננים קבועים שעלולים לשמש מטרה נייחת לפעולות גרילה של חמאס - כך במסדרון נצרים וכך גם באזור רפיח.
בצה"ל מעריכים שחמאס למעשה ממוטט צבאית, אבל הוא עדיין מסוגל לנהל מלחמת גרילה. הוא חדל להיות צבא טרור עם רקטות שיכולות להגיע לעורף הישראלי ועם יכולת לתקוף מטרות ישראליות, וחזר להיות מה שהוא היה בשלבים הראשונים של האינתיפאדה השנייה. מול הפעילות הזו של חמאס יעמיד צה"ל פעילות ניידת, בעיקר מעל פני הקרקע ובעיקר במקומות שבהם צה"ל מעריך שאין חטופים.
במערכת הביטחון מעריכים שחמאס והג'יהאד האיסלאמי אכן קיבלו לאחרונה הוראה לפגוע בחטופים הישראלים כשכוחות צה"ל יתקרבו אליהם, ולכן צה"ל יקיים דפוס פעולה של מצור על חמאס מעל לפני הקרקע כדי למנוע ממנו לעלות מעל פני הקרקע ולפגע. המצור מעל פני הקרקע ברחבי הרצועה, שיתבצע באמצעות מודיעין ותצפיות מכל הסוגים, לא יאפשר למחבלים לעלות אל פני השטח והשהייה הארוכה במנהרות תהווה לחץ עליהם. בכל מקרה, המטרה תהיה להדק את הלחץ הצבאי על סינוואר כדי שילך לעסקה, ומבלי לפגוע בחטופים.
הלחץ הזה יחליף את הלחץ הצבאי העצים שהפעיל צה"ל שפעל באגרסיביות ובאינטנסיביות כמעט בכל אזורי הרצועה מעל ומתחת לפני הקרקע. עכשיו הפעולה במקומות שצה"ל עדיין לא נכנס אליהם תתבצע בהתאם למידע על הימצאות חטופים. יותר מזה אי-אפשר כאמור לפרט.
איך למנוע את הגעת הסיוע לידי חמאס?
ביום חמישי אפשר להעריך שנדונה גם שאלת "היום שאחרי", בעיקר בכל מה שנוגע לחלוקת הסיוע ההומניטרי ואולי גם תוכנית נוספת. במערכת הביטחון, בהוראת ראש הממשלה, התחילו כבר דיונים באפשרות שצה"ל ייטול לידיו את חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה, מפני שהוכח כבר כי הסיוע הזה - שמגיע לכאורה באמצעות ארגונים בינלאומיים - נחטף ונבזז על-ידי חמאס. חמאס והג'יהאד האיסלאמי משתמשים במוצרי המזון, הדלק והתרופות כדי לאפשר שהייה ארוכה לאנשיהם מתחת לקרקע ובמסתורין מעל לפני הקרקע. הם גם מוכרים את פריטי הסיוע שנבזז, בעיקר מזון ודלק, בשווקים של הרצועה, בעיקר באזורי המחסות הבטוחים שבהם נמצאים כשני מיליון עזתים עקורים. הרווחים שחמאס מפיק ממכירות הסיוע שנשדד משמשים אותו לתשלום שכר לאנשיו ולמגויסים חדשים.
להבנת גורמי ביטחון בישראל, התופעה הזו מונעת את מיטוט חמאס ובעיקר את מיטוט השליטה האזרחית שלו ברצועה, ולכן בצה"ל שוקלים דרכים שיכולות מצד אחד להיענות לדרישות הממשל האמריקני לספק מוצרים חיוניים לאוכלוסייה העזתית הלא לוחמת, ולמנוע את המצב שבו הסיוע ההומניטרי הופך לצינור החיים והמשילות ברצועה של חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
תוכנית אחרת שהועלתה כאפשרות היא מה שנקרא "תוכנית האלופים", שהתווה האלוף במיל' גיורא איילנד. לפי הצעתו, צה"ל ידרוש מהאזרחים העזתים הלא לוחמים בצפון הרצועה, כ-300 אלף איש שעדיין נותרו שם, לעבור למחסות הבטוחים באזור מרכז הרצועה דרך ציר החוף ומה שמכונה "ציר טאנצ'ר", שם קיימות נקודות ביקורת של צה"ל שמכונות "נקזים", שבהן אפשר יהיה להבחין אם בין היורדים נמצאים גם אנשי חמאס וג'יהאד שכנראה ינסו לברוח. על-פי התוכנית, צה"ל יודיע לאוכלוסייה האזרחית, בד בבד עם ההוראה להתפנות, שהוא לא יאפשר להעביר לצפון הרצועה אמצעי מזון, דלק וצורכי מחיה אחרים בתום הפינוי שיימשך כשבוע. או אז, כשצפון הרצועה יהיה פנוי מאזרחים לא לוחמים, צה"ל יפעל באגרסיביות נגד כ-5,000 או מעט פחות מחבלים שעדיין נותרו בין בית לאהיה ובית חאנון בצפון לבין שכונות זייתון ודרג' תופאח בדרום, כלומר עד מסדרון נצרים. הפעולה הזו תאפשר גם השמדה יותר אינטנסיבית של מנהרות שנמצאות בשטח.
חלוקת הסיוע ההומניטרי על-ידי צה"ל והתוכנית לצפון הרצועה הן עדיין בבחינת רעיונות שנבחנים, אבל היישום שלהן אמור להפעיל לחץ על חמאס באמצעות האוכלוסייה האזרחית של עזה, בלי לסכן חיי חטופים ובלי להפר את הדין הבינלאומי ולהסתכן בעימות עם הממשל האמריקני.
סיכוי קלוש להסדרה בצפון
הנושא ה"חם" הנוסף שנדון באותה ישיבה ביום חמישי היה הצורך הגובר לפעול להחזרת תושבי הצפון המפונים ולהבטיח להם תחושות ביטחון וביטחון פיזי שלא היו להם לפני 7 באוקטובר 2023. הכוונה המקורית הייתה לנצל את הפסקת האש שתשרור בעקבות עסקת חטופים ואשר נסראללה כבר הודיע שהוא יכבד אותה וגם הוא יפסיק את האש, כדי לפתוח במשא ומתן על הסדרה בצפון שתיישם חלקית את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, ואשר תרחיק את לוחמי חיזבאללה ואת האש הכבדה שלו לפחות 10 ק"מ מהגבול עם ישראל בכל הגזרות.
בהנחה שעסקת חטופים כנראה לא תתממש בזמן הקרוב, האמריקנים כבר מנהלים בחשאי משא ומתן עם גורמים לבנונים במטרה להגיע להסדרה עוד לפני שהמצב בעזה יתייצב. לדברי גורמים אמריקנים, הסיכויים להגיע להסדרה כזו, גם אם תהיה הפסקת אש בעזה, הם קלושים. נסראללה מתעקש ולא מוכן להסיג את כוחותיו ואמצעי האש שלו למרחק רב מהגבול. בישראל מעריכים שקרוב מאוד היום שצה"ל יצטרך לבצע מתקפה נרחבת בלבנון - אווירית, ימית ויבשתית - כדי להשיג באמצעים צבאיים את מה שנסראללה מסרב לו באמצעות התיווך האמריקני, שגם הסעודים וגם איחוד האמירויות הם שותפים שקטים לו.
למעשה צה"ל החל כבר בשלב ההכנה של מערכה גדולה אווירית וקרקעית בדרום לבנון. זה קורה בעקבות ההצלחה של המכה המקדימה שצה"ל הנחית על חיזבאללה ב-25 באוגוסט, לפני שחיזבאללה ביצע את תוכניתו למכת נקם נגד ישראל באמצעות שיגור מאסיבי של רקטות וכטב"מים לצפון ישראל ולשתי מטרות איכות צבאיות במרכז ישראל. במתקפה המקדימה של חיל האוויר הושמדו מאות משגרים שהיו מכוונים לצפון הארץ וחלקם מעבר לכך, והושמדו והוצאו מכלל פעולה אלפי צינורות שיגור לרקטות ורקטות במתקני אחסנה, מה שהקטין מאוד את היכולת של חיזבאללה לפגוע בעורף הישראלי בגליל ואף בעומק ישראל. רוב המשגרים שנפגעו הוסתרו בשטח הפתוח מתחת לקרקע, בתוך הסבך העבות של דרום לבנון.
הזדמן לי לאחרונה לראות כמה צילומי לוויין של המשגרים האלה לפני ואחרי שהותקפו. מה שרואים בצילום של לפני זה איקס אדום קטן שסומן על שטח סבוך שצבעו בתמונה ירוק עז בראש גבעה ולפעמים בתוך ואדי. בצילום אחרי הפגיעה באותו מקום ממש אפשר לראות משגר של יותר מ-40 צינורות שיגור ורקטות שפורק ונשרף, ושבריו וצינורות השיגור שלו פזורים על פני שטח רחב שנחשף כתוצאה מההפצצה. ניתן לראות קרחת סלעית וטרשית שבמרכזה הבור שבו היה מוסתר המשגר והוא עכשיו לוע שרוף שסביבו פזורים צינורות שיגור. צילומים כאלה יש במטה חיל האוויר בעשרות רבות, וההערכות הן כי נפגעה בעיקר יכולת השיגור של חיזבאללה לטווחים קצרים, עד אזור עכו והקריות.
השמדה שיטתית של משגרים, שיפור ביירוט הכטב"מים
יש לחיזבאללה עדיין יכולת שיגור, ועכשיו - במסגרת ההכנה למערכה גדולה בדרום לבנון - חיל האוויר משמיד את המשגרים האלה באופן שיטתי, על פי מידע מודיעיני או שיטה שפותחה ל"ציד משגרים" על ידי פיקוד צפון וחיל האוויר. ברגע שמשגר יורה, כעבור דקות הוא נפגע. באמצעות הפעילות הזו, שמתנהלת בימים האחרונים באופן אינטנסיבי, בצה"ל מקווים לצמצם את הנזק שייגרם לעורף הישראלי אם וכאשר צה"ל יתמרן לתוך דרום לבנון ויפגע מהאוויר במטרות אחרות בשטח לבנון. לצד זאת, חלה התקדמות ניכרת בנושא יירוט הכטב"מים, ואלו שמשגר חיזבאללה מיורטים באחוזים גדלים והולכים - בעקבות שיפור באמצעי הגילוי.
בכל מקרה, ההתלבטויות כרגע הן בעיקר ביחס להיקף הפעולה הקרקעית והאווירית. מעבר לזה אי-אפשר לומר, אבל כן ניתן לומר כי שני שיקולים ניצבים לפני המחליטים. האחד, הפגיעה בעורף הישראלי שיש לחיזבאללה יכולת להנחית במקרה של מערכה גדולה או אפילו מערכה כוללת. השיקול השני הוא האפשרות שאיראן תיחלץ לעזרת חיזבאללה ואז עלולה לפרוץ מלחמה אזורית שארה"ב מבקשת למנוע. לכן, ישראל משתדלת בשלב הנוכחי לתאם עמדות ולהיענות לדרישות האמריקניות, וכפי שאמר זאת גורם ביטחוני: "אנחנו נצטרך את האמריקנים איתנו בצפון, הן אם בהשגת הסדרה באמצעות משא ומתן דיפלומטי, ובעיקר אם ניאלץ בקרוב מאוד להיכנס למערכה בלבנון שבסופה יוכלו תושבי הצפון המפונים לחזור לשקם את יישוביהם ההרוסים ולהרגיש ולדעת שהם בטוחים".
אפשר להעריך שנקודת ההחלטה של הדרג המדיני והביטחוני בישראל על יציאה למערכה הזו קרובה כעת יותר מאשר אי-פעם, ופיקוד צפון נערך לכך בקדחתנות. יצוין בהקשר זה שהאמריקנים ערכו כבר את שני כוחות המשימה הימיים והאוויריים שלהם באזור, באופן שכל אחת משתי נושאות המטוסים והמשחתות שאיתן מוצבים כעת מול חופי איראן ומול אזור הים האדום, באופן שיאפשר להם לנטרל פעילות שתבוא מהאזורים האלה. אם אכן תחל מערכה עצימה בכל החזיתות, וזו אף תהיה מערכה ממושכת, הקושי המרכזי שאיתו צה"ל ייאלץ להתמודד הוא הצורך למתוח עד לקצה את כוח האדם שיש לו, כולל מילואים - ולא ברור לכמה זמן.