מוֹ גִ'יאָה יוּ כורך את רגליו סביב מוט כדי לאזן את עצמו גבוה-גבוה מעל לפני הקרקע ולייצב מַחְבָּר – מיומנות שבה הוא חייב להיות מומחה כדי לעבוד בענף פיגומי הבמבוק של הונג קונג. המטרופולין הענקי הוא אחת הערים האחרונות בעולם שבהן עדיין משתמשים בפיגומים עשויי במבוק לצורך הקמה ושיפוץ של בניינים.
13 צפייה בגלריה
קין קי וו, שעובד בענף כבר כמעט שלושה עשורים. התקנות נוקשות, הסכנה גדולה
(צילום: AFP / ISAAC LAWRENCE)
13 צפייה בגלריה
בבניינים ישנים ובגורדי השחקים - יש במבוק לכולם. הונג קונג
(צילום: AFP / ISAAC LAWRENCE)
עובדים הניצבים על פיגומי במבוק בגובה כמה קומות הם מראה שכיח בהונג קונג, והתושבים המקומיים נוהגים לכנותם "עכבישים" בשל הקלילות שבה הם נעים על רשת המקלות. מוֹ הוא אחד מכמה עשרות מתעניינים שנרשמים מדי שנה לבית הספר של מועצת הבנייה המקומית כדי ללמוד את שיטת העבודה המסורתית הזו. "חייב להיות לך לב אמיץ", אומר מוֹ, שלמד את המקצוע בבית הספר במשך קרוב לשלושה חודשים. "אתה חייב להיות מודע לבטיחות, כי אתה עובד בגובה רב".
במהלך ההכשרה מסבירים למתלמדים כיצד לקבע את מסגרת הבמבוק כך שיוכלו לפנות את ידיהם לעבודה. המוטות שמהם עשויים הפיגומים מוצמדים זה לזה באמצעות קשר פשוט שנעשה בשקיות ניילון: "הקשר הבסיסי הוא הדבר הראשון שאנחנו לומדים. אנחנו מתאמנים עליו שבוע שלם כדי לעשות את זה נכון", מסביר הו צ'אוק וואי, אחד התלמידים. "אחר כך המדריכים מלמדים אותנו איך להניח את רתמת הבטיחות, וצעד אחרי צעד אנחנו לומדים איך לבנות עוד יותר לגובה".
עבודה בפיגומים עשויי במבוק היא מסורת רבת שנים בהונג קונג, ובעבר הייתה נפוצה מאוד גם בעומק סין ובמקומות אחרים באסיה. עם זאת, עם הזמן ויתרו רוב הערים באזור על השיטה הזו ועברו לשימוש בפיגומים עשויי מתכת או אלומיניום. בהונג קונג, מנגד, פיגומי הבמבוק הסבוכים הם עדיין חלק מהנוף העירוני, הן בסמוך לבנייני מגורים ישנים והן ליד גורדי השחקים הראוותניים.
העבודה בפיגומי הבמבוק מוסדרת עקרונית על-ידי תקנות בטיחות נוקשות, אך היא עדיין נתפסת כמקצוע מסוכן בהתחשב בעובדה שלעתים קרובות היא נעשית בגבהים אדירים. "אתה צריך אומץ ומיומנות כדי לשרוד", אומר וואלאס צ'אנג, מרצה במחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת הונג קונג, "וזה מרתיע אנשים מלהצטרף לענף".
למרות הסכנות הכרוכות בעבודה, צ'אנג מקווה שהונג קונג תשמר את פיגומי הבמבוק, כך שיהיו בבחינת מורשת תרבותית מקומית. השימוש בפיגומים האלה נותר פופולרי בעיר הן בשל המחיר והן בשל היעילות: הבמבוק הוא חומר זמין למדי בסין, ומוט אחד שלו עולה כ-15 דולר הונג קונגי (שני דולר אמריקני), בעוד מוט זהה ממתכת עולה 280 דולר הונג קונגי (כ-35 דולר אמריקני). משקלם הקל של מוטות הבמבוק גם הופך אותם לקלים יותר לשינוע במרכז העיר, וגמישותם מאפשרת לבנאים לחתוך אותם כך שיתאימו באורכם לאתרי בנייה שונים.
"פיגומי במבוק הם דבר שבאמת מתאים מאוד לחללים יוצאי הדופן והצפופים של הונג קונג", מסביר מדריך הבנייה קין קי וו, שעובד בענף כבר כמעט שלושה עשורים. "אפשר לבנות בעזרתם במקומות הכי מפתיעים, ובדרכים היפות ביותר".
