ממשלת גרמניה הייתה הראשונה שהודיעה אמש (רביעי) על חידוש המימון שלה לסוכנות הסיוע לפליטים הפלסטינים (אונר"א) בעזה, אחרי פרסום דוח האו"ם שקבע כי ישראל לא סיפקה הוכחות לטענתה שעובדים רבים באונר"א משתייכים לארגוני הטרור ברצועה. מדינות נוספות השעו את המימון לאונר"א אחרי שעלה חשד שכמה מעובדיה השתתפו באופן מעשי בטבח ב-7 באוקטובר, אך הן לא המתינו לדוח - וחידשו עוד לפני כן את הזרמת הכספים.
הפגנה בכניסה למשרדי אונר"א בירושלים
(צילום: רפי קוץ )
דוח ועדת הבדיקה העצמאית של האו"ם על פעילות אונר"א שפורסם ביום שני קבע כי הסוכנות "ניטרלית יותר מאשר ישויות דומות אחרות של האו"ם או ארגונים לא-ממשלתיים". קתרין קולונה, לשעבר שרת החוץ של צרפת שעמדה בראש ועדת הבדיקה, הגישה את הדוח למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שהורה מצידו לגבש תוכנית ליישום ההמלצות וקרא לכל "בעלי העניין לתמוך באופן פעיל באונר"א, מכיוון שהיא מהווה גלגל הצלה לפליטים פלסטינים באזור".
בדוח צוין כי ישראל לא סיפקה מידע אמין על אודות היקף גורמי חמאס בסוכנות הסיוע של האו"ם. עוד נאמר בדוח כי "בהיעדר פתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים, אונר"א נותרה מרכזית במתן סיוע הומניטרי מציל חיים ושירותים חברתיים חיוניים, במיוחד בבריאות וחינוך, לפליטים פלסטינים בעזה, בירדן, בלבנון, בסוריה ובגדה המערבית. אונר"א היא חסרת תחליף וחיונית להתפתחות האנושית והכלכלית של הפלסטינים. רבים רואים באונר"א חבל הצלה הומניטרי".
גרמניה נחשבת לאחת התורמות הגדולות והמשמעותיות ביותר של אונר"א, אך למרות ההודעה על חידוש שיתוף הפעולה, לא ברור האם תמיכתה גם הפעם תכלול מימון של כ-202 מיליון דולר בשנה. עם זאת, בגרמניה דחקו באונר"א ליישם את המלצות הדוח, שקבע אמנם כי הסוכנות "ניטרלית" - אך הצביע על "כמה בעיות הדורשות שיפור מיידי".
"בתמיכה ברפורמות הללו ממשלת גרמניה תמשיך בקרוב את שיתוף הפעולה שלה עם אונר"א בעזה, כפי שכבר עשו אוסטרליה, קנדה, שבדיה ויפן", הכריזו בברלין. ואכן, מדינות תורמות משמעותיות כלל לא חיכו להגשת הדוח, וחידשו כאמור כבר בשבועות שקדמו לפרסומו את המימון שלהן לאונר"א.
בתחילת אפריל הייתה זו יפן, התורמת השישית בגודלה, לחדש את המימון לאונר"א, אף על פי שהחקירה עוד התנהלה בעקבות המידע שחשפה ישראל על אודות מעורבות עובדיה בטבח 7 באוקטובר, ועוד הרבה לפני הגשת הדוח של האו"ם. שר החוץ היפני יוקו קמיקאווה פגש את מנכ"ל אונר"א פיליפ לזאריני בטוקיו והודיע לו רשמית על חידוש המימון שהוא "חיוני" לתפקוד הסוכנות. "יפן תסיר את ההקפאה על המימון לאונר"א ולספק לה את הסכומים הדרושים, בגובה 35 מיליון דולר, כפי שמתוכנן", ציין השר היפני.
בסוף מרץ, חודשיים לאחר החלטת צרפת להשעות את המימון לאונר"א, משרד החוץ בפריז הודיע כי הוא יזרים לסוכנות יותר מ-30 מיליון אירו ב-2024. "צרפת תספק את המימון הנדרש כדי להבטיח את התנאים הנאותים באזור", נמסר ממשרד החוץ הצרפתי.
באמצע מרץ הצטרפה גם אוסטרליה להחלטה שלא לחכות לדוח והודיעה על חידוש המימון ואף על הגדלת הסיוע. שרת החוץ האוסטרלית פני וונג נימקה את ההחלטה בכך ש"המידע הטוב ביותר שיש ברשותנו מכל הסוכנויות שלנו ומפרקליטי ממשלת אוסטרליה הוא שאונר"א אינו ארגון טרור. אנחנו עובדים עם קבוצת המדינות התורמות ועם אונר"א כדי להגיע למטרה המשותפת לכולנו להבטיח את המשך היושרה של הפעילות של אונר"א, לבנות מחדש את האמון ולהבטיח את המשך הזרמת הסיוע הכול כך נחוץ לעזתים שכל כך זקוקים לו".
בתחילת מרץ הייתה זו קנדה שמיהרה כבר להסיר את הקפאת המימון לאונר"א ואף הגדילה את הסיוע לרצועה. "קנדה מחודשת את המימון כדי שאפשר יהיה לטפל בצרכים הדחופים של האזרחים הפלסטינים. קנדה תמשיך להתייחס ברצינות להאשמות החמורות נגד אנשי צוות של אונר"א ותמשיך לדרוש אחריות מהאו"ם ורפורמות", אמר שר הפיתוח הקנדי אחמד הוסן.
גם שבדיה מיהרה בתחילת מרץ לחדש את המימון עם כ-20 מיליון דולר התחלתיים לאונר"א, אחרי שקיבלה מהסוכנות "הבטחה לבדיקות מקיפות יותר על ההוצאות ואנשי הצוות שלה". ממשלת שבדיה ציינה אז: "כדי שנשחרר את המימון, באונר"א הסכימו לבדיקות נוספות, כדי לחזק את הפיקוח הפנימי ועוד בדיקות של אנשי הצוות". הודעת שבדיה הגיעה כמה ימים אחרי שגם האיחוד האירופי החליט לחדש את המימון בסך 50 מיליון אירו.
ספרד למעשה לא רק שלא עצרה את המימון של 3.5 מיליון אירו, שאותו היא העבירה, אלא אף הודיעה כבר בתחילת פברואר - פחות משבוע לאחר פרסום התחקיר שבו עלה החשד שעובדי אונר"א לקחו חלק בטבח 7 באוקטובר - כי תוסיף עוד 3.8 מיליון אירו "כדי לתמוך באונר"א ולהבטיח שהסוכנות תעמוד בכל הדרישות ההומניטריות והחינוכיות של מיליוני האנשים הזקוקים לסיוע באזור".
השפעת הסירוב לדון ב"יום שאחרי" בעזה
בישראל נקטו מדיניות שנועדה "לייבש" את מקורות המימון של אונר"א, אך למרות כניסתה המחודשת של גרמניה לזירה הכלכלית לא בטוח שהמדיניות אכן נכשלה. בירושלים מסבירים כי עד כה אונר"א הייתה מעין פרה קדושה שאף אחד לא העז להתעסק איתה.
כעת, בעקבות המידע שחשפה ישראל על אודות מעורבות עובדיה בטבח 7 באוקטובר, בעולם החלו לשאול את השאלות הקשות. הפגיעה באונר"א קשה מאוד על אף ההודעות של כמה מדינות על חידוש המימון. כך למשל ארה"ב, שתרמה 350 מיליון בשנה, יותר מרבע מהמימון השנתי של אונר"א, הודיעה רשמית על הפסקת המימון עד מרץ 2025.
אחד הגורמים שהובילו לכישלון הישראלי במיטוט אונר"א היה הסירוב הישראלי להיכנס לדיון על "היום שאחרי" בעזה ולמציאת חלופה שלטונית אזרחית לחמאס.
