(צילום: נויל האריס, משי בן עמי, טל אזולאי)
הפקקים וגודש התנועה בכבישים הפכו לבעיה הפוגעת באיכות החיים של כמעט כל אזרח ישראלי - ונראה שככל שעוברות השנים היא רק הולכת ומעמיקה. במסגרת העלאת פתרונות אפשריים לבעיה, פרופ' אראל אבינרי, מרצה להנדסת אנרגיה במכללת אפקה, ציין אתמול (שלישי) בוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "ב-20 השנה האחרונות הזניחו את החשיבה התחבורתית, אי אפשר לתכנן מערכת בלי עומסי תחבורה".
לדבריו, "אנחנו בעצם משחקים לפי כללי משחק שנקבעו מראש על-ידי הרשת התחבורתית. לפי ההערכות, אנחנו הולכים לקראת הכפלת האוכלוסייה עד שנת 2050. זה בעצם מצריך לבנות עוד מדינה שלמה מבחינת תשתיות ודיור".
הוא הוסיף: "כרגע, כל מה שמתוכנן זה בנייה ביישובים מבודדים בשולי המטרופולין, בלי שום דרך להגיע. גורלם של אותם אנשים נחרץ מראש - תהיה תקופה מאוד אומללה שבה אנשים ייאלצו להשתמש במכוניות ולהגיע לשום מקום - כי אלה תנאי המשחק. לא יעזור לי אם אלך לפתרון טכנולוגי אחר. הבעיה היא לא אצל אנשי התחבורה, אלא אצל קבינט העל של כל משרדי הממשלה שלא פועלים בתיאום כבר 20 שנה, ומקבלים החלטות לגבי גידול ופיזור האוכלוסייה".
בתוך כך, ד"ר גיא הוכמן, מרצה לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, הסביר כי "היום, אם מעודדים אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית, עושים יותר נזק מתועלת. רואים את זה בסקרים, שביעות הרצון מאוד נמוכה מהתחבורה הציבורית - ואז בעצם הפסדנו אותם כלקוח עתידי. הרבה פעמים חושבים שתחבורה מתחילה בכבישים, אבל למעשה היא מתחילה בבית של אנשים שמחליטים להשתמש בתחבורה ציבורית, ובאפשרות להגיע לתחנה הקרובה לביתם בצורה קלה ונגישה".
לדבריו, "התהליך לא מסתיים ברגע שאני יורד מהאוטובוס או הרכבת, חשוב לי גם לוודא שאוכל להגיע באופן נוח ובטוח למקום היעד שלי. 'מסע הלקוח' מתחיל בביתו ונגמר ביעדו, ולא מסתכם רק בהיותו על הכביש ובתוך אי התחבורה".
במקביל, ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב לשעבר, התייחסה לעומסים בכבישי תל אביב ואמרה כי "בסופו של דבר הולכי הרגל בעיר יהיו בראש הפירמידה. ככל שנפעל לטובת הולכי הרגל, חוויית ההליכה והתנועה בעיר תהיה אחרת מבחינת השימוש במרחב הציבורי. מה קורה כרגע? אנשים מסתגרים בבית. המרחב הציבורי הפך למרחב לא בטוח. ברגע שהמחדל הזה ייפתר וינוהל ברמת הפרט והקילומטר הרבוע, לאט-לאט נשנה את חוויית ההליכה".
היא הוסיפה: "אלה הגרים מחוץ לתל אביב יצטרכו לשלם יותר אם יבחרו להיכנס עם אותה קופסת מתכת לתוך העיר עצמה. בנוסף, צריך להסדיר את נושא הרכיבה על אופניים ואת הנסיעה בקורקינטים. לא בפיילוט ששמו בעיר לפני שנתיים, שיצא מכלל שליטה ושכחו לנהל. אין הסדרה - לא במהירויות, לא באכיפה ולא בשום דבר".
בתוך כך, ד"ר אורלי ברזילי, מרצה למערכות מידע במכללה האקדמית ת"א-יפו, אמרה כי "הקריטריונים של הנתיב המהיר הם פונקציה של עומס ועדיפות חברתית". לדבריה, "צריך להכניס קריטריון עדיפות - כלי לוויסות תנועה לפי מאפיין הנהג ומטרת הנסיעה. נתמקד כרגע במטרת הנסיעה, ולמשל אתן עדיפות חברתית גבוהה לרופא שנוסע לבית החולים לבצע ניתוח. אם יש פחות עומס בנתיב המהיר, אז ניתן לעוד רכבים בעדיפות חברתית יותר נמוכה להיכנס".
