במהלך שנתפס בארה"ב כצעד היסטורי של ממש, הסנאט בוושינגטון אישר הלילה (בין שלישי לרביעי) ברוב גדול הצעת חוק שתגן על ההכרה בנישואים חד-מיניים, כשברקע חשש שבית המשפט העליון שנשלט על ידי שופטים שמרנים יבטל את הפסיקה שלו מ-2015, אז קבע כי החוקה האמריקנית מגנה על הזכות לערוך נישואים שכאלו. החוק עבר באופן חריג למדי בתמיכה דו-מפלגתית: 12 רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים שקידמו אותו, וכך אפשרו לו לצלוח את הרוב המיוחס של 60 קולות הנדרש בסנאט כדי להעביר את רוב סוגי החקיקה. בסך הכול תמכו בו 61 סנאטורים, ורק 36 רפובליקנים התנגדו.
החוק יעבור כעת לאישור בית הנבחרים – שם הוא צפוי לעבור בקלות רבה – ואז יובא לשולחנו של הנשיא ג'ו ביידן, שכבר הודיע כי יחתום עליו "בגאווה ובמהירות", ובכך יכניסו לספר החוקים. ביידן מסר הלילה כי החוק, אם יאושר סופית, יבטיח שצעירים מקהילת הלהט"ב "יגדלו תוך שהם יודעים שגם הם יכולים להוביל חיים מלאים ומאושרים ולבנות משפחות משלהם". ההצעה קודמה בחקיקת בזק בסנאט, כיוון שבינואר הקרוב יאבדו הדמוקרטים את הרוב שלהם בבית הנבחרים, בעקבות בחירות האמצע בתחילת החודש. אף שגם בבית הנבחרים ישנם לא מעט רפובליקנים מתונים שצפויים לתמוך בהכרה בנישואים חד-מיניים, ההנהגה שלהם שם לא הייתה צפויה לקדם את החוק אם הייתה כבר כעת בשלטון.
החוק זכה למומנטום בחודשים האחרונים בעקבות החשש הרב מפסיקת העליון ביוני האחרון, שם יש רוב מוצק לשופטים השמרנים: הם ביטלו אז את פסק הדין ההיסטורי "רו נגד ווייד" מ-1973, שהכיר בזכותן של נשים ברחבי ארה"ב לבצע הפלות. לביטול התקדים ההוא צורפה הערה של השופט השמרן קלרנס תומאס, שבה העלה אפשרות לבטל פסיקות היסטוריות נוספות, בכללן זו מ-2015 שבה הפך העליון נישואים חד-מיניים לחוקיים ברחבי ארה"ב. אז אמנם קשה היה להאמין שהכרה בנישואים כאלו תעבור בקונגרס, לא כל שכן בתמיכה רפובליקנית, אבל דעת הקהל בסוגיה השתנתה דרמטית בשנים האחרונות, ולפי סקר מיוני של מכון גאלופ 71% מהאמריקנים תומכים בנישואים חד-מיניים (לעומת 27% בלבד ב-1996).
המגעים בין הדמוקרטים לרפובליקנים להעברת החוק החלו אחרי שבקיץ תמכו באופן מפתיע למדי 47 מחוקקים רפובליקנים בהצעת חוק אחרת, אך דומה, בבית הנבחרים. כדי להבטיח את התמיכה הנדרשת בסנאט, ההצבעה שם על החוק הנוכחי נדחתה ונעשתה רק לאחר בחירות האמצע – באופן שמנע לחץ פוליטי כבד על סנאטורים רפובליקנים שכעת תמכו בו. כדי לקבל את תמיכתם ההצעה נוסחה גם באופן זהיר למדי, וקובעת כי הממשל הפדרלי והמדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב יכירו בנישואים חד-מיניים בכל מקום שבו נערכו באופן חוקי – אבל היא לא מחייבת את אותן מדינות לאפשר את ביצוע הנישואים בשטחן.
המשמעות היא שבמקרה שהחששות יתממשו ובית המשפט העליון יבטל את הפסיקה שלו מ-2015, זוגות חד-מיניים שיבקשו להינשא במדינות שבהן אין הכרה בנישואים כאלו יידרשו לעשות זאת במקומות אחרים בארה"ב, או מחוצה לה, שכן מכירים בהם. החוק יגן גם על הנישואים שכבר התבצעו בעקבות הפסיקה של העליון מהעשור שעבר, שמאז ניתנה אפשרה ל-568,000 זוגות חד-מיניים להתחתן. בהצעת החוק מובהר שאין בה לפגוע בזכויות של אזרחים ובתי עסק לפעול על פי אמונותיהם, והיא מגינה על זכותם של ארגונים דתיים שלא לערוך נישואים חד-מיניים. היא קובעת מפורשות שנישואים הם בין שני בני אדם בלבד, על מנת להפיג חשש שתביא להכרה בנישואי פוליגמיה.
עבור כמה מהמחוקקים הדמוקרטים הצעת החוק הייתה אישית למדי: מי שחתומה עליה היא הסנאטורית תמי בולדווין מוויסקונסין, שב-2012 עשתה היסטוריה כלסבית המוצהרת הראשונה שנבחרת לסנאט. "אנחנו יוצרים שינוי חיובי אמיתי עבור אנשים, בכך שאנחנו מעניקים להם ביטחון בכך שיכולתם להגן על משפחותיהם תהיה קבועה", מסרה בולדווין. היא הוסיפה כי מי שאפשר את ההישג הזה הם הזוגות החד-מיניים עצמם: "בכך שאתם חיים את האמת שלכם, אתם משנים את לבבותיהם ועמדותיהם של אלו שמסביבכם". אחרי שההצעה אושרה היא נראתה מחבקת בדמעות את הסנאטור צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בבית העליון, שאמר כי גם עבורו מדובר היה בהצעה אישית למדי, כיוון שבתו נשואה לאישה. הוא ציין כי אף לבש במעמד ההצבעה את אותה עניבה שלבש בחתונת בתו.
בין הרפובליקנים שקידמו את ההצעה נמנה הסנאטור טום תיליס מצפון קרוליינה, שבניסיונות השכנוע של עמיתיו הדגיש שוב ושוב שהחוק לא יפגע בפעילותם של גופים דתיים וכי כמה מהם אף תמכו בו. "הם רואים בכך צעד קדימה עבור חופש הדת", אמר. בין היתר הזכיר את תמיכתה של הכנסייה המורמונית, אף שזו הדגישה כי היא ממשיכה לראות בנישואים חד-מיניים כמנוגדים לצו האל. הסנאטור מיט רומני, המועמד הרפובליקני לשעבר לנשיאות שהינו מורמוני, תמך אף הוא בהצעה. גם הרפובליקנית סינתיה לומיס מווייומינג, מבין המחוקקים השמרנים ביותר בסנאט, הצביעה בעד. היא מסרה כי תמכה בחוק אחרי שערכה "חשבון נפש ברוטלי למדי", וכיוון שהיא מאמינה בהפרדת דת ומדינה. היא הדגישה שהיא ממשיכה להאמין שנישואים צריכים להיות רק בין גבר לאישה, אבל קראה לכל הצדדים לדעת "לסבול" את עמדותיו של האחר.