"היום הבאתי ילד חדש לעולם. אני רוצה לדעת שהבאתי אותו לעולם בטוח יותר וצודק יותר מזה שקדם לו, כזה שבו נוכל להבטיח שנשמור עליו מפני הרוע שבחוץ". כך כותבת לילי (שם בדוי), אם לילדה שהותקפה מינית בירושלים לפני כשלוש שנים בעת שהייתה בת ארבע, במכתב מיוחד ל-ynet - המיועד לשר המשפטים ולשופטי בית המשפט העליון.
המכתב מתפרסם רגע לפני שהעליון יחל לדון ביום שני הקרוב בערעור שהגישה הפרקליטות נגד החלטתו בשנה שעברה של בית המשפט המחוזי בירושלים לזכות את תוקף בתה של לילי, תושב קצרין בן 24 בשם אברהם לשם, מעבירה של אונס. הוא הורשע במרץ השנה רק בעבירה של מעשה מגונה, בגינה נשלח ל-3.5 שנות מאסר בלבד.
אתמול (שבת) נולד כאמור ללילי בן נוסף, אח לילדה שעברה את האירוע הקשה ב-2019, בבית כנסת בירושלים. לילי מפנה את מכתבה לשופטים ולשר המשפטים ומציינת כי השר קידם לאחרונה תקנות חדשות שיקלו על נפגעות ונפגעי עבירות מין בשעת מתן העדות. "בימים אלו אתה ניצב בפני מינוי שופטים חדשים שיאיישו את בית המשפט העליון, על כן אני מבקשת להמשיך את הקו הזה גם בהקשר של מינוי שופטים. שופטים שינקטו בקו נוקשה ומדיניות ברורה ומחמירה בנושא של עבירות מין", כותבת לילי.
"אדוני כבוד שר המשפטים, מר גדעון סער, בערב יום שישי, ב-22 במרץ 2019, אברהם לשם, פדופיל מוכר שתקף בעבר, שינה את מסלול חיינו לנתיב עצוב, מוכה הלם ושבור לב, כשפגע בבתנו, רק בת 4 וחצי", כותבת לילי. "לצערנו ולצער נפגעי תקיפה מינית נוספים, בתי המשפט לא השתמשו בארסנל הכלים למיצוי הדין עם העבריין. הבת שלנו, ונפגעות רבות אחרות במקרים אחרים, תישאר עם הסיוטים, ההרטבה בלילות, ההתכנסות העצמית, הפחד המתמיד ומי יודע מה עוד צפוי בחייה הבוגרים. המשפחה שלנו, לעומת שלו, נאנסה ונהרסה. וכעת עם ההליכים המשפטיים המקלים על עברייני מין, נאנסת בשנית.
"המקרה שלנו הוא מקרה קלאסי להרשעה בטוחה: בתנו סיפרה מיד את המתרחש, לפרטי פרטים, עם תיאורים מדויקים, ברורים, עקביים וקוהרנטיים. הפוגע החדיר אצבעות והכאיב לה, בדיקת DNA שהופקה משמלתה מוכיחה את חומרת האירוע האלים והטראומתי, וגם חוקרת הילדים, ששאלה את בתנו שאלות שוב ושוב במשך 40 דקות אמרה בכל תוקף – התיאורים מהימנים, העדות אמינה ללא דופי ועקבית וזאת על אף גילה הצעיר", כותבת האם.
היא מוסיפה בכעס, ובכאב: "אבל הרכב בית המשפט המחוזי בחר להאמין לפדופיל – כי ביצע את מעשיו להנאתו והיא פשוט עברה ונשכבה לידו מרצונה (?!) וכך בדתה את כל הסיפור, כאשר האדמה שמתחת לילדה שלנו שכובה, האנס מעליה, והיא זועקת – הזהו משפט צדק? אנו מבקשים דבר אחד – שהשופטים יצפו בעדותה של בתנו ויסתכלו לנו ולה בעיניים ויעשו משפט צדק".
לילי מבקשת במכתב שהמקרה של בתה יישפט באמות המידה המחמירות ביותר, "כאילו הייתה זו בתם ונכדתם של השופטים עצמם, שישפטו כאילו הם לא ישנים בלילות, כפי שנפגעי עבירה מינית לא ישנים". לילי דורשת שעבירות תקיפה מינית ייבחנו על ידי מי שמתמחים באופי עבירות אלו, עם הכשרה מקצועית מתאימה והכרה בנפגעי עבירות מין.
"אדמת המדינה רועדת מאלימות, בפרט אלימות נגד נשים ובפרט מאלימות מינית. אם לא יוחמר עונשו – כל השותפים לכך פוגעים בשנית בבתנו ומכשירים את הפגיעה בפעוטה התמימה הבאה. כבוד השר, יותר מדי שנים שכולנו נפגעות על ידי תוקפים, אנסים ופדופילים. זו הזדמנות בלתי חוזרת לייצר מדיניות שתעשה צדק אמיתי, תמנע פגיעות עתידיות, ותציג חזית בלתי מתפשרת כלפי עבירות מין. אנא ממך, כבוד השר, עשה לכך סוף והגשם את משפט הצדק לו הציבור הישראלי מייחל".
עו"ד לירון מלכה, המייצגת את לשם, מסרה בתגובה כי "בית המשפט המחוזי זיכה את מרשי מעבירת האונס. הכרעת הדין מנומקת היטב ומבוססת על הראיות שהונחו בפניו".
