בבית המשפט המחוזי בתל אביב העיד שלשום (חמישי) תת-ניצב יואב תלם, שהיה ראש זרוע החקירות ביחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) בעת חקירת פרשת הצוללות. הפרשה, שידועה גם כ"פרשת כלי השיט" או "תיק 3000", עוסקת באישומים חמורים בשוחד בפרשת שחיתות. במרכזה עומדות בעיקר שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני "טיסנקרופ" לרכישת שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו, וספינות טילים להגנה על אסדות הגז בשווי 430 מיליון אירו.
עדותו של יואב תלם במשפט נתניהו, בפברואר אשתקד
(צילום: גלעד מורג)
עדותו של תלם בוצעה במסגרת שלב במשפט שנקרא "משפט זוטא" (מעין מיני-משפט בתוך המשפט המרכזי) שעוסק בקבילות ההודעות במשטרה של הנאשם המרכזי בתיק, מיקי גנור. משפט הצוללות עוסק בפרשת שחיתות רחבת היקף שנגעה לרכש הביטחוני של המדינה בתחום כלי השיט. ב-2017 חתם גנור, סוכן התאגיד הגרמני טיסנקרופ, על הסכם עד מדינה, מסר עשרות עדויות מפורטות והפליל מעורבים נוספים. אך ב-2019 חזר בו גנור מההסכם. לכן, בוטלה חסינותו ופרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה נגדו ב-2021 כתב אישום שכולל עבירות שוחד. לצידו הואשמו שישה נאשמים נוספים, בהם אישי ציבור.
עורכי הדין של גנור, עמית ניר ורוית צמח, טענו כי הגרסאות שמסר גנור לפני שחזר בו אינן קבילות. לטענתם, הוא חש בין היתר מצוקה בעת החקירה, ובהסכם עד המדינה הופעל עליו לחץ להפליל אחרים, בהם נתניהו וסביבתו. בתיק מואשם, בין היתר, דוד שרן, שהיה מנהל לשכת נתניהו, ונחקר גם עו"ד דוד שמרון, בן דודו של נתניהו, שהתיק נגדו נסגר. נתניהו מעולם לא היה חשוד בפרשת הצוללות. בפרקליטות דוחים את הטענות, ושורת חוקרים מעידים בנושא.
במהלך המשפט סיפר תלם כי היה אחראי על החקירות בתיק, בליווי הדוק של הפרקליטות. לדבריו, "בסיפור היה קשרים פליליים בטוהר המידות במסגרת רכש של כלי שיט למדינת ישראל בהיבטים של יחסי בינלאומיים, מעורבות של אנשי ציבור, כולל לפי פרסומים ראשונים הסביבה הקרובה של ראש הממשלה. לכן זה לא היה עוד תיק, יש לו השלכות".
על פתיחת החקירה אחרי פרסומים בתקשורת, הסביר: "בהנחיית היועמ"ש ביצענו בדיקה משטרתית לבדוק את מעורבות גנור כנותן שוחד, שרותם אחרים לפתוח עבורו דלתות ולתגמל אותם על מינויו לנציג המספנה. היו מעורבים נוספים". על זימון עו"ד שמרון לחקירה, הוסיף: "כשהתגבש החשד נגדו וסברנו לעבור מבדיקה לחקירה זה נידון אצל היועמ"ש ופרקליט המדינה. יש שם מורכבות כפולה - הוא מקורבו של ראש הממשלה והוא גם עורך דין.
2 צפייה בגלריה
"הטענה על ניסיונות להפליל את נתניהו לא נכונה - וסותרת את העובדות". ארכיון
(צילום: דובר צה"ל)
"החשיבות של גנור הייתה גדולה", ציין תלם. "הנחת העבודה הייתה שהוא יכול לספר את הסיפור. אחד התרחישים האפשריים היה בדמותו של הסכם עד מדינה".
התובע הציג תמלילי חקירה, שלפיהם גנור אמר לבכיר המשטרה מוטי לוי על תלם כי "הוא תפס אותי מתקלח. אמר לי 'תן לנו את הסיפור, קח חצי דף ולך הביתה"'. תלם ניסה להסביר את המקרה על הדוכן: "בהפסקה של חקירה, כנראה אחד החוקרים קרה לי לבוא, כשגנור מסיים מקלחת במתקן של להב 433. יש חילופי דברים בינינו, אין מצב שאני אומר 'קח חצי דף ולך הביתה'. זו אמירה משמעותית, היא יכולה להתפרש כהצעה (לעדות עד מדינה-ג.מ). זה לא קרה".
על התנהלות גנור בחקירה והטענה שהביע בפני החוקרים רצון לשים קץ לחייו: "אני בטוח שהסכם עד המדינה לא היה מענה לאילוץ שלו או לחשש שלו שהוא מבקש לשים קץ לחייו". הוא הוסיף כי לא התרשם שגנור במצוקה רפואית כלשהי או שנעשה שימוש במצוקתו לחתום על הסכם עד מדינה. תלם הסביר שהשאיפה היא שהיוזמה לעדות עד מדינה צריכה לבוא מהחשוד. לדבריו, "הוא קיבל מלוא זכויותיו. כולל מימוש זכות התייעצות עם עורך דין".
תלם סיפר לאחר ההסכם כי הוא "משתף פעולה ומסייע", אך אז התעוררו לגנור בעיות כלכליות: "היה שלב שהוא ביקש שנסייע עם הבנק, לגבי כך שהוא לא מואשם. מבקשים מאיתנו מסמך שהבנקים יוכלו להפשיר לו העברה כספית ויש סביב זה התנהלות שלא צולחת. הוא שידר מצוקה כלכלית כי הייתה מניעה שיעביר כספים לישראל", אמר.
הוא שלל את הטענה של ההגנה על ניסיונות החוקרים ל"הפללת בנימין נתניהו", ואמר כי זו "טענה לא נכונה שנסתרת מעובדות המקרה. בסופו של דבר נחתם הסכם למרות שגנור אמר לנו שלא יכול להעיד על מעורבותו של ראש הממשלה. ראש הממשלה בשום שלב לא הוגדר כחשוד. גנור סיפר שפתח אפיקים למידע להנבת רווחים או להשפיע על מהלכים, אתה מברר טיבו של חשד של אותו צינור שהוא מספר לו אז צריך להבין מה אותו אדם עשה ומול מי ואתה חייב לשאול. ניתנו כל האישורים לשאלות".
עו"ד עמית ניר
עו"ד רוית צמחצילום: משה אהרוןאת גנור מייצגים כאמור עורכי הדין עמית ניר ורוית צמח שחקרו נגדית את תלם. ניר הציג את הסכם עד המדינה, שבו נכתב כי נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל על עבירות מס. הסנגור תהה למה כתב האישום אז לא צורף להסכם עד המדינה. העד לא ידע, והסכים שעל המדינה להגישו. "זה לא בסמכותי. על התובע להגיש", אמר, והוסיף: "היינו צריכים להיות קשובים למצוקה הכלכלית של גנור. בראייה לאחור".
הסנגור שאל: "כשחוקרים חשדות נגד ראש ממשלה צריך אישור יועמ"ש?". העד השיב: "כן", והסביר כי "חקירה בעניין ראש ממשלה כרוכה בשאלה האם מתגבש נגדו חשד בפלילים שאחת הפעולות היא חקירה שלו באזהרה. יכול להיות מקרה שראש הממשלה אינו חשוד ואנחנו חוקרים תזה חקירתית לרבות סביבת ראש הממשלה שלו, ואנחנו צריכים לדעת אם באותם ערוצים באמת נקטו בפעולות, נפתחו דלתות? התקבלו טובות הנאה?". הצדדים דנו בשורת תרחישים, ותלם ציין כי "כאן לא עלה חשד על ראש הממשלה ולא ביקשנו, אבל היה לווי לאורך כל הדרך עד לדרג היועמ"ש".
ניר שאל על חקירת נתן מילקובסקי, קרוב משפחתו של נתניהו, ואמר לתלם כי באפריל 2017 בשלב החקירה הסמויה אמרת לו "מה אם הייתי מספר לך לשם הדיון שראש הממשלה נתניהו יודע שאתה בעסקי הפלדה ואתה בן משפחה, ובאותה עת המדינה מושקעת בניהול אפיקים אם טיסנקרופ קונה דברים ומר נתניהו מעורב מאוד בקידום חתימה על הנושא. אתה חושב שאולי הוא היה צריך כמשרת ציבור לדווח או להרחיק עצמו מעסקים כאלו או להתייעץ איתך?" ניר שאל את תלם "מדוע אתה חוקר חשד בלי אישור יועמ"ש?". העד השיב כי "זו פסקה כירורגית, אני לא מבין מאיפה אתה מסיק שיש פה חשד נגד ראש הממשלה? מיליקובסקי עצמו לא היה חשוד ובכל מקרה אם היה עולה היינו מבקשים אישור. החקירה היא בידיעה ואישור עד ליועמ"ש הכל בסמכות. ניסיון לברר את עובדות המקרה. אין כאן פישינג. בעצם השאלה לא מתגבש חשד נגד ראש הממשלה ואם היה היינו מבקשים אישור".
