במשך חודשים סירב שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אבל כעת הודיע לבג"ץ כי יכנס אותה תוך 15 יום. ההודעה סוללת את הדרך לבחירת עשרות שופטים לבתי משפט שלום ומחוזי ברחבי הארץ. ההערכה היא שראשוני השופטים ימונו בסוף החודש הבא. עם זאת, ספק אם בחודשים הקרובים ימונה נשיא חדש לבית המשפט העליון, או שני שופטים חדשים במקום הנשיאה לשעבר אסתר חיות וענת ברון, שפרשו לגימלאות לפני כחודש.
במערכת המשפט הביעו סיפוק מהודעתו המפתיעה של שר המשפטים ויו"ר הוועדה יריב לוין לבג"ץ. עם זאת, הרכב הוועדה טרם הושלם עד למועד זה, כיון ששר המשפטים טרם הביא לאישור הממשלה את שמו של השר השני שיכהן כחבר בוועדה. בעבר דובר על השרה אורית סטרוק מ"עוצמה יהודית", אבל עתה מדובר על שר מהליכוד.
בהודעת השר לוין לבג"ץ נאמר כי "שר המשפטים סבור שבעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת, לרבות בנושאי הליכי מינוי שופטים. השר יכנס את הוועדה בתוך 15 יום, וכמתחייב בעת הזו יביא בפני הוועדה החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה". ההערכה היא ששר המשפטים ביקש לייתר את הדיון בעתירה שהוגשה נגד החלטתו שלא לכנס את הוועדה, שהיתה אמורה להיות נדונה בפני העליון בעוד שבוע.
בכל מקרה גם עם הכינוס הראשון של הוועדה, שייוחד ככל הנראה לקביעת סדרי עבודתה, לא ימונה אף שופט. זאת, מכיון שעל פי החוק יש לפרסם מועמדות שופט 45 יום בטרם ייבחר - כדי למצות הגשת התנגדויות הציבור למועמדים. לכן, על פי הנהלים הרגילים בחירת שופטים בפועל תתאפשר רק לקראת סוף חודש דצמבר.
לשם בחירת שופט שלום או מחוזי ניתן להסתפק ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים. לעומת זאת, בחירת שופט העליון דורשת על פי "חוק סער" רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה חברי ועדה. פירושו של דבר שצפויות הסכמות - "דילים" - על בחירת שני שופטים.
בשנים האחרונות היה מקובל שהדיל ישקף בחירת שופט שמרני כדרישת הקואליציה הימנית-דתית ושופט ליברל כדרישת השופטים והאופוזיציה בוועדה. לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון, אגב, ניתן להסתפק ברוב רגיל.
אלא שלעומת הסכמות הצפויות בין חברי הועדה על בחירת שופטים לשלום ולמחוזי, בחירת שופטי העליון ובחירת הנשיא יהיו במחלוקת בין חלקי הועדה – השר לוין אל מול מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן. השר לוין טרם ויתר על ליבת הרפורמה שלו - בחירת נשיא שלא על פי עקרון הסניוריטי, כנהוג מאז קום המדינה. השופט פוגלמן, לעומת זאת, עומד בשלב זה על שמירת עקרון הסניוריטי, כדי שהבא אחריו בבכירות יהיה יצחק עמית.
כמו כן, לא ברור מי יהיו המועמדים המקובלים על לוין ופוגלמן לעליון, באופן שלא יהיה וטו הדדי. בכל מקרה בצמרת הפוליטית אמרו שלוין נכון להיכנס להדברות בנושא .
חברי הועדה לבחירת שופטים כרגע הם : יריב לוין, שר נוסף, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קארין אלהרר (יש עתיד), שופטי העליון - הנשיא פוגלמן, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, נציגי לשכת עורכי הדין - אילנה סקר ומוחמד נעמנה. נציג הממשלה הנוסף ייבחר בקרוב והוא צפוי להיות שר מהלכוד.
השר יריב לוין סירב לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי, מכיון ששינוי הרכב הוועדה ודרכי הבחירה של השופטים מהווים את גולת הכותרת של המהפכה המשפטית שלו. בחודש שעברה פרשה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ובשל אי כינוס הוועדה לא מונה לה מחליף ולכן השופט פוגלמן מכהן בממלא מקום.
ח"כ אלהרר ברכה את שר המשפטים "על ההתעשתות. עדיף מאוחר מלעולם לא, שנפעל להצלת מערכת המשפט שקורסת תחת העומס. מצפה שנעבוד במרץ למנות שופטים מקצועיים ועצמאים, שיעבדו לטובת הציבור בהקדם המיידי, במיוחד בעת מלחמה".
יו״ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס גם הוא להודעתו של לוין: "אני מברך על החלטתו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהוביל מהלכים בהסכמה רחבה. אני מקווה שכלל רשויות השלטון יפעלו בימים אלה בדרך זו, ויימנעו מיצירת מחלוקות חדשות ומהדהוד מחלוקות ישנות".
לפי נתונים של הנהלת בתי המשפט, העומס על מערכת המשפט גדל בשנים האחרונות, בשל מחסור בשופטים לצד עלייה במספר התיקים החדשים שנפתחים בכל שנה. ב-2022 היו בבתי המשפט, להוציא בית המשפט העליון, קרוב למיליון דיונים, שהוטלו על כתפיהם של 788 שופטים ו-73 רשמים. מספר התיקים שנפתחו ב-2022 עמד על 861,388 תיקים חדשים - למעלה מ-150 אלף לעומת מספרם ב–2012.
על פי נתוני השר - נכון לחודש יולי 2023 תקינת השופטים במערכת היא 806 והמצבה הנוכחית היא 788, ומכאן כי ישנם 18 תקני שיפוט פנויים. עד לסוף שנת 2023 צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים, במסגרת הסיכום התקציבי לשנת 2023 התקבלו 11 תקני שופטים. על פי הצפי עד לסוף שנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים נוספים.
