בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בבקשת ביזיון בית המשפט על כך שהממשלה לא מקיימת את פסיקתו לגיוס חרדים לצה"ל, נמנעת מאכיפת ההשתמטות ולא עושה שימוש בסנקציות כלכליות. ההחלטה תינתן במועד אחר.
איילת השחר סיידוף, העותרת מארגון "אימהות בחזית" בביקורת על שופטי בג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
במהלך הדיון, דיברה עו"ד איילת השחר סיידוף, מארגון "אימהות בחזית", שבחרה להטיח ביקורת גם בשופטים. "בית המשפט פה גורר רגליים. אנחנו, אימהות ללוחמים ומשרתים, מאסנו. 914 יום ללחימה, מאסנו בתשובות של רח"ט תומכ"א. מאסנו. כשאתה אומר למדינה עוד חודש, עוד שבועיים, זה אומר שהבנים שלנו נפצעים, אין להם זכות לחיים תקינים בישראל. איפה נשמע דבר כזה בעולם שיש אמא אחת שנדונה לחיים של חרדה ויש אמא אחת שנדונה לחיים טובים, לשולחן שבת, לנכדים? שוויון זה לא עניין פוליטי, מי שמבזה את זכויות המשרתים זה גם אתם", אמרה בין השאר. היא זכתה למחיאות כפיים על דבריה.
נציג העותרים, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון למשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג: "השרים לא יעשו דבר לקדם גיוס חרדים, צריך להטיל עליהם הוצאות אישיות וצווי מעצר. לפני שלוש שנים עמדו פה ראש אכ"א ואחרים והבטיחו ש'נגייס אלפי חרדים', ותראה עכשיו את הנתונים, אני אמרתי לך שעובדים עליך, אני אמרתי לך". סולברג השיב: "הנתונים אכן קשים". כשהדיון יצא להפסקה והשופטים קמו מהכיסא, סינן שרגא קללות לעבר נציגי המדינה וצה"ל ואמר: "כוס אמק ערס, שקרנים רמאים".
עו"ד אליעד שרגא מטיח קללות
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
במהלך הדיון, שרגא התפרץ לדברי נציגת היועמ"שית בדבר נתוני הגיוס וצועק עליה "הם משקרים!" והוסיף אמירה ביקורתית על השופטים כשאמר: "ואתם קונים את זה". השופט סולברג חדל את שרגא ואמר: "אדוני יכבד את המקום ואת חברתו", השופטת ברק-ארז הוסיפה: "אדוני רואה שאנחנו שואלים שאלות ונשמח שיאפשר לקבל גם את התשובות".
עו"ד חגי קלעי, שמייצג את העותרת "ישראל חופשית", אמר בדיון: "אני מבקש מבית המשפט להורות לצה"ל ולמשטרה לבצע מבצעי אכיפה מול המשתמטים החרדים שלא מתבצעים בכלל". השופטת יעל וילנר השיבה: "אבל כבר הורנו כך בפסק הדין, אז אדוני אומר 'תורו מה שכבר הוריתם', אז למה שמשהו ישתנה?". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "אדוני אומר 'תבהירו את פסק הדין ותפרטו'".
עו"ד קלעי המשיך ואמר: "במסגרת ביזיון בית משפט צריך להטיל סנקציות אישיות על מי שאינו מבצע את הוראת בית המשפט לאכיפה פלילית". השופטת וילנר שאלה: "מי זה? השר?". על כך השיב עו"ד קלעי: "קלעי: לא, השר זה לא תפקידו להורות או לא להורות לקיים מבצעי אכיפה בבני ברק. יש מישהו במשטרה שזה תפקידו. כאשר יטענו נציגי המשטרה - תדרשו את שמו של האדם הזה".
נציגת היועמ"שית עו"ד נטע אורן אמרה בדיון כי נדרשים צווים קונקרטיים שיורו לכל שר מה לעשות. לדבריה: "בעולם אחר אפשר היה להסתפק בפסק דין עם הוראה כללית, ולצפות שכל משרד ממשלתי וכל שר וגורמי המדינה והמקצוע יממשו את פסק הדין. אבל זה לא קורה ופסק הדין לא מיושם ולכן בלעדי צווים קונקרטיים שיורו לכל שר ולכל דרג מקצועי מה נדרש ממנו, הדברים לא מיושמים ואין מנוס".
"אין פעולות אכיפה יזומות"
השופט סולברג שאל את נציגת היועמ"שית: "גברתי יכולה להתחייב בפנינו שהמשטרה תחזור לבצע את תפקידה ותבצע אכיפה גם בריכוזי אוכלוסייה חרדיים ולא רק באופן אקראי?". על כך השיבה: "הלוואי שיכולתי להתחייב לזה. לצערי בוודאי לא יכולה להתחייב. הניסיונות לפתור את הקשיים התחילו מזמן. מה שנמסר לי כרגע לפני שעה שהיום ב-15:30 עתידה להתקיים אצל רח"ט מבצעים ישיבה בנושא כדי לשפר או לגרום לתיאום טוב יותר בין הצבא למשטרה בנוגע לאכיפה. יש על המשטרה עומס רב גם סביב המלחמה ויש מבצעי הפרות סדר קשים סביב האכיפה. אני חושבת שגם כאן החלטה של כבודכם תסייע. אין פעולות אכיפה יוזמות בריכוזי אוכלוסייה ולא כלפי הפרות הסדר ואין מבצעי אכיפה בריכוזי אוכלוסייה וזה דבר מטריד מאוד".
השופט גרוסקופף שאל: "(עם - נ"ב) פעולות אכיפה יזומות הבנו מה המצב. מה קורה אם עוצרים משתמט באופן אקראי על עבירת תנועה או על נושא כזה"? נציגת היועמ"שית אורן השיבה: "שוב, אם המשטרה עוצרת אותו - היום, כפי שכתבנו - היה איזשהו סיכום שהיא תחזיק אותו למשך חצי שעה ויגיע נציג של המשטרה הצבאית וייקח אותו. ובהיעדר כוח אדם, כפי שהמשטרה פירטה..". בשלב זה התערב השופט גרוסקופף: "שנייה, זה נכון לגבי כל המשתמטים או רק לגבי המשתמטים החרדים"?
עו"ד אורן השיבה: "כל ההתנהלות בהיבטי אכיפה מתנהלת באופן שוויוני ביחס לכל המשתמטים". השופט גרוסקופף: "כלומר, כל משתמט במדינת ישראל שנעצר על ידי המשטרה לא יוחזק אפילו לחצי שעה"? עו"ד אורן השיבה: "היום למרבה הצער הוא מקבל פתק לסור ליחידת המשטרה הצבאית הסמוכה לביתו". השופט גרוסקופף אמר בנימה צינית: "זה נשמע מאוד יעיל". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "זה לא נשמע כמו בעיית כוח אדם.- זה נשמע כמו מדיניות".
לאחר הפסקה בדיון, פנה השופט סולברג למזכיר הממשלה יוסי פוקס ואמר: "הלכנו לצעדים כלכליים, אבל אנחנו נתקלים בקיר אטום". פוקס עצמו התקשה להסביר אלו מהלכים מתבצעים למימוש פסק הדין שניתן. השופט גרוסקופף פנה למזכיר הממשלה ושאל: "הסכמת שאחרי שבוטל החוק אין אפשרות לפטור, אז עד חוק חדש הממשלה לא תעשה כלום?".
פוקס השיב: יש צעדים שנעשים, כמו מעונות יום. מעבר לזה הממשלה לא מכירה תכנית אחרת שתביא לגיוס יותר חרדים לצה"ל ללא חקיקה חדשה". גרוסקופף שאל עוד: "מונה צוות שרים לבדוק, זו המסקנה שלו שאין שום צעד לבצע"? פוקס השיב: "נכון, אנו משתמשים בכלים שיש לנו. השרים בדקו במשרדים שלהם, ולא נמצא שהדרג המקצועי תומך בכך שהסנקציה תביא לגיוס. גם אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה לא הביאו תצהירים כאלה. רק זורקים סנקציות לאוויר. נביא את היס"מ לבני ברק וזה יביא מתגייסים לצה"ל?".
בשלב זה השופט סולברג אמר: "יש פסק דין וצריך ליישם אותו. עכשיו אנחנו מתבקשים להוציא ביזיון בית משפט כי הממשלה לא מיישמת". פוקס השיב: "אנחנו לא מכירים פתרון שיגייס. אין לנו כלים ולא נעשה דברים עם ראש בקיר".
לאחר מכן פנה השופט סולברג לנציג המשטרה ושאל: "למקרא הנתונים התחושה היא של חידלון מוחלט של המשטרה, מה אתם עושים?". נציגת המשטרה נצ"מ מרב וגנר השיבה: "פנינו לצבא לשתף פעולה".
השופטת ברק-ארז שאלה: "מה הקושי לעכב משתמט שנעצר לעוד חצי שעה?" על כך השיבה וגנר: "אין לנו כוח אדם לזה". ברק-ארז הקשתה: "גם לא חצי שעה? אף פעם?". וגנר ענתה: "כל עיכוב כזה, זה השבתה של ניידת משטרה, ויש ערים בישראל שיש בהם רק ניידת אחת. זה אומר שאין לי כוח אדם לטפל באלימות במשפחה למשל".
השופטות וילנר וברק - ארז תהו איך מידע על מעצר מתוכנן של עריק חרדי מגיע להמון עוד לפני המבצע? ברק-ארז שאלה: "אולי יש שוטר שהדליף? הרי הפלאפון שלו לא ברשותו. זה לא קורה מעצמו". השופטת וילנר הוסיפה: "איך כל ההמון מגיע? זה לא מעצמו". נציגת המשטרה השיבה: "אני מביעה אמןו בכל שוטרי ישראל שלא מדליפים וגורמים לעצמם הפרת סדר".
השופט דוד מינץ קבע: "בכך נתנו את הכוח לרחוב ולהמון, הפחד מההמון לא מאפשר אכיפה". נציגת המשטרה: "זה לא נכון ואין פחד. פנינו לצבא אני באופן אישי פניתי גם בדיו אצל היועמ"שית וראש אכ"א תגידו מה התוכנית אילו מבצעים אתם רוצים לבצע ואגיד לכם מה אפשר".
מפגינים נגד הגיוס להורי מתגייסים חרדים: "רצחתם את הילד שלכם"
במקביל לדיון בבג"ץ, הפגינו אנשי הפלג הירושלמי מול לשכת הגיוס בתל השומר, שבה התקיים יום גיוס ייעודי לצעירים חרדים שמתגייסים למסלולים תומכי לחימה. המפגינים קראו לחרדים שהגיעו ללשכת הגיוס – שלא לבצע את הצעד שעליו החליטו. הם אף השמיעו קריאות, שבהן "שמד", וכן האשמות כלפי ההורים של המתגייסים כולל אמירות כמו "רצחתם את הילד שלכם". במהלך ההפגנה ניסו המפגינים לחסום את כביש הגישה ללשכת הגיוס, אך המשטרה מנעה זאת. 15 מפגינים נעצרו.
חרדים בלשכת הגיוס תה"ש מתגייסים למערך תומכי לחימה במסלולים חרדיים
הפגנת חרדים בלשכת הגיוס תה"ש במהלך יום גיוס של תומכי לחימה במסלולים חרדיים
בתגובתה לבג"ץ פירטה היועמ"שית שורת סנקציות נגד משתמטים שהציעו משרדי הממשלה לאחר עבודת מטה שנערכה בנושא. הממשלה לעומת זאת הגיבה כי לא תקדם גיוס חרדים וצעדים בנושא אכיפה וסנקציות בזמן המלחמה.
בנובמבר 2025 קבע בג"ץ כי בעקבות פסק הדין בו בוטל הסעיף בחוק המעניק הפטור מגיוס לחרדים, על המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים מהציבור החרדי, שתכלול צעדים משמעותיים במישור הפלילי, ופעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי. בג"ץ קבע שעל הממשלה לגבש את המדיניות בתוך 45 ימים. "התנהלות הרשויות אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי הציבור החרדי", נכתב. "התנערות זו מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה".
אלא שמאז לא גובשה תכנית כזאת על ידי הממשלה וגם חוק גיוס חדש לא חוקק על ידי הכנסת. בעקבות זאת הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה לביזיון בית המשפט - זאת בשל טענתה לאי ציות הממשלה לפסק הדין. הממשלה לעומת זאת הגיבה כי היא מקדמת חוק גיוס חדש ועל כן לא נכון לקדם צעדים נוספים אחרים. בהמשך הגיבה כי לא תקדם את הנושא בזמן מלחמה.
היועמ"שית הצטרפה לעמדת העותרים נגד הממשלה והגיבה לעתירות כי "הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין, ובכך הפרה את פסיקת בית המשפט. הפרה בוטה זו היא חמורה במיוחד, לנוכח קריאות פומביות של מי משרי הממשלה שלא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים מבלי שהממשלה או העומד בראשה מגנים או מתנערים מהן. זאת, שעה שעסקינן בפסק דין שעוסק גם הוא בהפרת הדין - הפרה מודעת ומתמשכת, תוך פגיעה חריפה בשוויון, אשר פסק הדין הורה לממשלה לטפל בה".
בתגובה משלימה פירטה היועמ"שית שורת סנקציות שיש להטיל על המשתמטים בני החברה החרדית, זאת לאחר עבודת מטה עם דרגי המקצוע במשרדי הממשלה שערך המשנה ליועמ"שית גיל לימון.
בשבועות האחרונים הודיעה הקואליציה כי תקדם את החוק שנועד להסדיר את הפטור מגיוס לרבבות חרדים. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הכריז כי הכוונה היא לחוקק "חבילת חוקים" של הארכת שירות הסדיר, חוק גיוס - שבפועל פוטר רבבות חרדים, וחוק מילואים - שתוכנו כרגע לא ידוע ונמצא על שולחנו של שר הביטחון כ"ץ. בקואליציה, וביסמוט עצמו, ניסו לטעון כי הם עושים זאת "לבקשת הרמטכ"ל", שהזהיר בקבינט מפני "קריסה של צה"ל". דובר צה"ל הבהיר בהמשך כי הרמטכ"ל לא נכנס לתוכן חוק כזה או אחר - ולא הביע תמיכה בנוסח כלשהו, אלא דרש בכללי - חוק אפקטיבי בהתאם לצרכים של צה"ל.
פורסם לראשונה: 09:05, 12.04.26
