הסעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליו"ר נעם ח"כ אבי מעוז, שקובע כי היחידה לתוכניות חיצוניות וקידום שותפויות במשרד החינוך תועבר לידיו, מעורר חששות ודריכות בארגונים והעמותות הפועלים בבתי הספר, על רקע התנגדותו של מעוז לקהילת הלהט"ב ובצל עמדותיו השמרניות. החששות הללו הגיעו היום (חמישי) גם לעיריית תל אביב, שכבר הודיעה כי בכוונתה להמשיך לתקצב את תכנים חינוכיים חיצוניים "ברוחה של העיר" אם לא יקבלו תקצוב מהאגף שעליו יהיה אחראי מעוז.
"הנושא המדובר כיום הוא הוצאת היחידה לתוכניות ושותפויות ממשרד החינוך, למשרד ראש הממשלה תחת סגן שר ממפלגת נעם. זה איננו אירוע פעוט ולא זניח. זו דרמה. דרמה ניהולית שעלולה להפוך גם לדרמה ערכית", כתבה מנהלת מנהל החינוך בעירייה שירלי רימון ברכה למנהלים ומנהלות בתי הספר בעיר.
היא הוסיפה כי "כולנו מבינים את פוטנציאל הפגיעה, ואני מניחה שכולנו חוששים מהתערבות פוליטית חד-צדדית וקיצונית בתכנים. אם לא יהיו תוכניות ברוח העיר, נמשיך לתקצב תוכניות אלה מתקציב העירייה, ולא נשאיר אתכם תלויים בתקציבי המדינה".
22 אלף תוכניות, 8,000 מסובסדות
היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך נחשבת בשנים האחרונות למוקד מחלוקת נפיץ בשל טענות להיעדר פיקוח על תכנים, הכשרת המדריכים ורמתם, מקורות מימון, וגם מאבקים הקשורים לעמדות פוליטיות ואידיאולוגיה. מלבד זאת, בשנים האחרונות נשמעו טענות הנוגעות גם להרחבת פערים בין פריפריה למרכז, שנובעת מיכולת של רשויות מבוססות לממן או לסבסד תוכניות – כפי שמתכננת עיריית תל אביב לעשות.
4 צפייה בגלריה
במשרד ערכו מיפוי של אלפי התוכניות. גם פעילות פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני אושרה
(צילום: אלכס קולומויסקי, ארכיון ידיעות אחרונות )
במערכת החינוך פועלות כיום 22 אלף תוכניות חיצוניות שמופעלות על ידי עמותות וארגונים שונים במגוון תחומים, לבחירת בתי הספר או ועדי הורים. התוכניות הללו נחשבות לתוכניות תרבות והעשרה, ובמימון של חלקן לוקחים בתי הספר וההורים, בעוד ש-8,000 מסובסדות על ידי משרד החינוך.
המשרד ערך לפני כמה שנים מיפוי של אלפי התוכניות החיצוניות, ויצר מאגר שכולל פעילויות שונות. עם הפעילויות המאושרות נמנות פעילויות של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, פעילויות הסברה בנושא להט"ב, עידוד גיוס לצה"ל, שיעורים ביהדות, ציונות ומורשת, כמו גם תוכניות הקשורות להיבטים רגשיים ולמניעת אלימות.
חששות ואופטימיות
בחלק מהעמותות שמפעילות את התוכניות הביעו חשש מכך שהעברת היחידה לסמכותו של מעוז תחזיר את המערכת שנים רבות לאחור, בכך שתימנע כניסת עמותות העוסקות בהסברה בנושאי להט"ב, או עמותות המקדמות זרמים שונים ביהדות ויהדות פלורליסטית ככלל. ומנגד, המהלך דווקא זוכה לתמיכה מארגוני ימין שנאבקים בשנים האחרונות למנוע תכנים של עמותות הקוראות לסרבנות גיוס לצה"ל.
אחת העמותות שבהן חוששים מכניסתו של מעוז היא איגי – ארגון הנוער והצעירים הגאה בישראל. "ממחקרים שערכנו הפעילות שלנו בבתי הספר מצליחה לצמצם את נתוני האלימות כלפי נוער להט"ב. זה בדיוק הדבר שאבי מעוז רוצה לשנות", האשים עופר נוימן, מנכ"ל איגי. "אם הוא יגרום לכך שמנהלים ויועצות לא יוכלו להזמין אותנו לחנך בתוך בתי הספר, הוא בעצם יחרב את הסיכוי שלנו להתמודד עם האלימות".
לדבריו, "אבי מעוז רוצה שכל אזרחית ואזרח יחשבו וייראו כמוהו או יפחדו להביע כל דעה אחרת, אבל אנחנו לא נפחד ונמשיך להיאבק ולחנך למען הזכות שלנו לחיות בשוויון, בכבוד ובביטחון".
בקרן רש"י, שמפעילה במשך שנים חוגים ותוכניות תרבות בבתי ספר, בעיקר בפריפריה, סיפרו על דאגה גם כן. "לא מפרידים בין ערכים ללימודים ולא תופרים סמכויות רק כדי לסדר תפקידים כאשר לא טובת מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות", אמרה מנכ"לית הקרן, מיכל כהן, ששימשה בעבר מנכ"לית משרד החינוך תחת השרים פירון ובנט. "היהדות שייכת לכולנו. אסור שהיהדות תיתפס ככזו ששייכת רק לזרם מסוים".
לדברי כהן, "מערכת החינוך היא לא גוף שניתן להשפיע עליו בקלות – לטוב ולרע. מנהלי בתי הספר הם האחראים לתכנים הנכנסים לבית ספרם ולא אף אחד אחר. כך היה וכך יהיה. כל שינוי עובר דרך המנהלים וצוותי החינוך ולא בהכתבה של מישהו מלמעלה".
בארגון בצלמו, בניגוד לאיגי וקרן רש"י, דווקא הביעו אופטימיות לקראת העברת היחידה לידי ח"כ מעוז. הארגון מעביר הרצאות לבני נוער לפני גיוס על מהות זכויות אדם ברוח יהודית, על חיסול והריסת בתי מחבלים ועל הצורך לאפשר לרשויות האכיפה להעניש מחבלים. שי גליק, מנכ"ל הארגון, אמר כי הוא עובד בימים אלה על רשימת ארגונים שלטענתו פוגעים בביטחון המדינה – כדי שח"כ מעוז יאסור על פעילותם בבתי הספר.
"כבר עכשיו יש גם חוק וגם חוזר מנכ"ל שאוסר כניסת ארגונים שפוגעים במדינה לבתי ספר. (חוק שוברים שתיקה – תט"ח) מעולם החוק לא נאכף", אמר גליק. "בחוק כתוב שתהיה רשימה כתובה של ארגונים שאסור להם להיכנס לבתי ספר. אנחנו עובדים על הרכבת הרשימה ובטוחים שאבי מעוז יחתום מיד על הרשימה. בין הארגונים – שוברים שתיקה, פורום משפחות שכולות, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, יש דין והמרכז הרפורמי לדת ומדינה. אף שר לא הסכים לכתוב את הרשימה, ואנחנו בטוחים שהפעם זה יקרה". הוא הדגיש שמדובר רק בארגונים ש"פוגעים בביטחון המדינה", כלשונו – ולא בארגונים להט"ביים.
מתן פלג, יו"ר תנועת אם תרצו, קרא גם הוא לבדוק את הארגונים והפעילויות. "במרוצת השנים הפכו פעילויות החוץ במשרד החינוך לכר פורה עבור חדירת גופים קיצוניים משולי השוליים לתוך בתי הספר", אמר פלג. "ארגון בלדנא המטיף לסרבנות שירות צבאי ולאומי בקרב ערביי ישראל, לצד קרובי משפחות מחבלים, נכנסים לבתי הספר ללא ידיעת ההורים. דרושה בדיקה מחודשת כדי לוודא שלא נחצים קווים אדומים".
ההורים: "נילחם בכל ניסיון לכפות מציאות חדשה"
גם הנהגת ההורים הארצית תקפה את ההחלטה בהסכם, ומסרה כי "מדינת ישראל מחויבת לפלורליזם בתכנים פדגוגיים וערכיים במערכת החינוך. אין מקום לדעות אנטי ליברליות בחינוך הממלכתי, והניסיון לכפות מציאות אחרת לא יצלח. אנחנו סומכים ידינו על שיקול דעתם של מנהלות ושל מנהלי בתי הספר, שיחד איתנו מנהלים את הקהילות הבית ספריות והיישוביות. נילחם בכל ניסיון לכפות מציאות חדשה במערכת החינוך שתאפשר או תטיף לשלילת זכויותיהם של אחרים, על רקע דת, מגזר או מגדר".
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אמרה כי "לא יעלה על הדעת להפקיד את התכנים בחינוך הממלכתי בידי אדם בעל דעות קיצוניות, חשוכות, לא דמוקרטיות ובהרבה מובנים גם לא מוסריות. נמשיך להיאבק למען ערכים פלורליסטיים".
מעוז לשאשא ביטון: "לקרוא לך אדוני השר?"
(צילום: ערוץ כנסת)
ח"כ מעוז מתנגד לשירות נשים בצה"ל ומעדיף שירות לאומי למעוניינות בכך. הוא סבור שהתרומה הגדולה ביותר של נשים היא בנישואים וגידול "משפחה לתפארת", כאשר "משפחה היא אבא ואמא וילדים". את הקונספט של משפחות אחרות – למשל בני או בנות זוג מאותו מין - הוא רואה כאיום על עם ישראל ועל החברה הישראלית. הוא מתנגד לטיפולי המרה, אך תומך במתן ייעוץ-טיפול פסיכולוגי להומואים שמעוניינים להקים משפחה עם אישה.
מעוז פעל נגד משרד החינוך בכנסת הקודמת, וביוני אשתקד הפנה שאילתא דחופה במליאת הכנסת למשרד החינוך בנושא בחינת הבגרות בלשון, שבה הופיעו לדבריו "תפיסות פמיניסטיות רדיקליות", כלשונו. "בבחינת הבגרות בלשון שהתקיימה בשבוע שעבר הופיעו לכל אורכה תפיסות פמיניסטיות רדיקליות, האשמות כלפי השפה העברית בהיותה 'פוגענית ומדירת נשים' כביכול והצעות לעיוות השפה העברית ולהטמעת השפה הא-מגדרית", אמר מעוז, ובעקבות כך שאל: "מי חיברו ומי אישרו את נוסח הבחינה, שכל כולה הנדסת תודעה רדיקלית, והאם וכיצד בכוונת משרדך לפעול נגדם?".
בשבוע שעבר מעוז התייחס במליאת הכנסת להוראות שהוציא משרד החינוך ולפיהן יש לפנות לתלמיד בלשון נקבה אם הוא מבקש זאת. "גברתי שרת החינוך, איך את רוצה שאקרא לך - גברתי השרה או אדוני השר?", פנה מעוז לשרה יפעת שאשא ביטון. "מישהו שאל את ההורים אם הם מוכנים שיטרללו את הילדים שלהם על מגדרים שונים ומשונים? ההורים יודעים שבלינה בטיולים ההפרדה בין בנים לבנות לא תהיה לפי הביולוגיה שלהם, אלא לפי איך שכל אחד מגדיר את עצמו? עד מתי תסתירו מההורים מה קורה בבתי הספר ולאן אתם מסלילים את הילדים שלהם? לא הפנמתם את תוצאת הבחירות?".
