מיגונים חדשים בעוטף עזה
(צילום: רועי עידן)
ארגוני הטרור ברצועת עזה מספקים הרבה מאוד איומים על יישובי העוטף בשני העשורים האחרונים, אלא שאיום אחד משמעותי מקבל תשומת לב רבה ביותר: ירי הנ"ט. האיום הזה, שגדל והולך, מדיר שינה מעיניהם של בכירי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, והוביל אותם לנקוט בשורה של צעדים הגנתיים שנויים במחלוקת: הצבת חומות הגנה וסוללות עפר, המסתירות את הנוף וגם מעוררות הרבה מאוד שאלות סביב ההרתעה של ישראל.
עם פתיחתו של מבצע "מגן וחץ" למערכת הביטחון היה ברור שהג'יהאד האיסלאמי בעזה ינסה להוציא לפועל פיגוע משמעותי שבעזרתו יתאפשר להרים את מורל לוחמיו לאחר החיסול הלילי שטילטל את הארגון. על הפרק - שיגור טיל נ"ט שיביא לכמה שיותר נפגעים וכמובן יספק תמונת ניצחון מבחינתם.
איום הנ"ט אינו דבר חדש. ניסיונות לשגר טילי נ"ט בעוטף עזה נעשו פעמים רבות בעבר ואף גבו קורבנות בצד האזרחי. באפריל 2011 טיל נ"ט נורה אל עבר אוטובוס שיצא מקיבוץ נחל עוז ונהרג הילד דניאל ויפליך. במאי 2019 נהרג משה פדר מפגיעת טיל נ"ט בכניסה לקיבוץ ארז. במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, נהרג סמל ראשון עומר טביב מטיל נ"ט בעת שנסע בג'יפ צבאי בכניסה למושב נתיב העשרה. והיו עוד מקרים שבהם נפצעו חיילים ואזרחים, כמו למשל ירי נ"ט על אוטובוס באתר חץ שחור בעוטף עזה וכן ירי נ"ט על אתר גבעת הסוס ליד קיבוץ ניר עם.
גם במבצע "מגן וחץ" היו ניסיונות של חוליות משגרי נ"ט לבצע פיגוע שכזה. צה"ל סיכל חוליה בתחילת המבצע, אולם בסופו אכן נורה טיל נ"ט בצפון רצועת עזה שהתפוצץ בשטח פתוח, ללא נפגעים ונזק. במערכת הביטחון מבינים את האפקט שעלול לייצר אירוע שכזה ועושים מאמץ לסכלו. לכן בכל פעם שנפתח סבב נסגרים כבישים החשופים לרצועה. בצה"ל לא הסתפקו בזה ובנו תוכניות הגנה שלמות שכוללות הצבת חומות בטון ענקיות באזורים מסוימים.
כך למשל במהלך המבצע הורה אלוף פיקוד הדרום אליעזר טולדנו להציב חומת בטון בכביש הכניסה לנחל עוז, עד שיושלם סלילתו של כביש חלופי לקיבוץ, שעליו החליטו לפני 15 שנים - אולם רק כעת מאיצים את העבודות. מדובר בחומה בגובה תשעה מטרים, לאורך 30 מטרים, שלמעשה חסמה אפשרות לפגיעת נ"ט – אבל גם חסמה את הנוף ומעוררת הרבה מאוד תסכול בקרב התושבים.
כך קרה גם כשהציבו חומות באזורים אחרים בעוטף: מצד אחד מדובר באמצעי הגנה אפקטיבי ומצד שני זו חומה מכוערת וקרה, שגם אם יצבעו אותה בצבעים יפים ובציורים, עדיין היא תסתיר את הנוף החקלאי היפהפה באזור. "את הדרך לנחל עוז אני עושה כמעט בעיניים עצומות", סיפרה בתיה הולין מקיבוץ כפר עזה, "ולא הייתי מוכנה לזה. בפנייה לכיוון הקיבוץ ניצבה מולי חומת בטון אימתנית שחסמה את האפשרות להמשיך ישר וניתבה אותי לדרך חלופית שחשופה פחות לעיני האויב. התחושה הייתה שהגבול הולך ומתקרב עוד ועוד והמרחב הפתוח והחופשי שלנו הולך ומצטמצם. מישהו כתב גרפיטי 'חומות של תקווה', ואני הרגשתי שקשה לי לנשום. תקווה היא לא בדיוק התחושה שמפעמת בי לנוכח המבנה הזה. אחרי 22 שנים של מלחמה, החומות הולכות ומתקרבות אלינו, סוגרות עלינו, אין בזה שום תקווה, רק ייאוש".
אחרי כל מבצע צבאי בצה"ל מאתרים נקודות חשופות לירי נ"ט. בעתיד הקרוב ייבנו עוד חומות וסוללות עפר בקטעים מסוימים. המהלך ההגנתי הזה מעורר כאמור דיון לא פחות חשוב, סביב שאלת ההרתעה של ישראל מול עזה, שברור לכל שהסבב הבא הוא רק עניין של זמן.
