מהאוויר והמקרקע: תיעוד פעילות צה"ל ביהודה ושומרון במבצע "שובר גלים"
(צילום: דובר צה"ל)
הקצב המשתנה אך הבלתי פוסק של פיגועים בתקופה האחרונה, לצד התחזקות פלגים חמושים בג'נין ובשכם שמזוהים דווקא עם פתח ולא עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, משרטטים תמונת מצב פסימית מאוד בפיקוד המרכז, ערב השנה האזרחית החדשה והחלפת הצמרת הצבאית והשלטונית בישראל. בעוד כחודש יחלו לכהן, כמעט במקביל, ראש ממשלה ישן-חדש (בנימין נתניהו), שר ביטחון חדש (שזהותו טרם נקבעה) ורמטכ"ל חדש (הרצי הלוי) עם סגנו.
גם הקבינט המדיני-ביטחוני ישנה בקרוב את פניו ויכלול שרים בכירים כאיתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ', שבעברם היו מוכרים למערכת הביטחון – אבל מהצד השני. לכך ניתן להוסיף את גילו המתקדם של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בן ה-87, שהוביל באופן עקבי מדיניות המתנגדת להפעלת כוח מזוין נגד ישראל, ולא ברור כמה זמן עוד ימשיך לכהן. בשטח עצמו מציגים בצה"ל שורה של נתונים מדאיגים וסימנים לעימות צבאי נרחב ביהודה ושומרון, שעלול כבעבר להקרין גם על רצועת עזה.
"גם אם לא ייצאו 30-20 אלף פלסטינים להפר את הסדר מחוץ לערים, מספיק ש-100 חמושים ייצאו במקביל לירות ולפגע, עם תמיכה של עוד 100, כדי לשים אותנו במקום אחר", העריך היום (שני) גורם בצה"ל. "בכל עיר פלסטינית יש המון כלי נשק. היום שאחרי אבו מאזן כבר כאן. רואים זאת בהיחלשות מנגנוני הביטחון בשכם ובג'נין, בהקמת התארגנויות טרור חדשות כמו 'גוב האריות' וכן במחנאות של פלגים חמושים. חמאס והג'יהאד האיסלאמי לא צריכים לעשות הרבה מעבר לחלוקת כמה מאות שקלים לכל מפגע. היתר קורה מעצמו.
"חלק מהתארגנויות הטרור שצמחו בשנה האחרונה נזרעו בתקופת הקפאת התיאום הביטחוני ב-2020, בחצי השנה שלאחר ההכרזה על תוכנית המאה של דונלד טראמפ. באותה תקופה ההתארגנויות הללו היו חוקיות מבחינת המנגנונים. היום אנחנו משלמים את המחיר. השטח רווי באמצעי לחימה, בהסתה ובהשראה שמשפיעה על דור הטיקטוק הפלסטיני. זהו דור שלא חווה את מחיר ההפסד באינתיפאדה השנייה. מה שעלול להסלים את המצב אלה סוגיות אובדן המשילות בצפון השומרון, הר הבית וירושלים, ערביי ישראל ורצועת עזה".
פי שלושה אירועי ירי
ב-2021 וב-2022 עצרו כוחות ביטחון מספר דומה של חשודים במעורבות בטרור - כ-3,000. צה"ל אמנם הצליח לפרק את התארגנות "גוב האריות" בשכם ורוב פעיליה הסגירו עצמם לרשות, אך הנותרים עדיין יורים לעבר כוחות צה"ל כשאלה נכנסים לעיר. אחד הסממנים המדאיגים ביותר במתיחות הביטחונית היה השימוש המוגבר בנשק חם: בעוד שבגלי טרור קודמים השתמשו מפגעים בודדים בעיקר בסכינים, במכוניות לדריסה ולעיתים בכלי נשק מאולתרים מייצור עצמי, הפעם השימוש ברובים תקניים עולה דרמטית.
אלפים רבים של רובים תקניים מפוזרים בכל ערי הגדה. חלקם משמשים ברוב הזמן לקרבות פנימיים של חמולות ואחרים שמורים להפעלה נגד מטרות ישראליות. לפי נתוני צה"ל, חל השנה זינוק של פי שלושה במספר אירועי טרור הירי ביהודה ושומרון ובכאלה שיצאו מהאזור: 281 מינואר עד לסוף חודש אוקטובר, לעומת 91 בכל שנת 2021. כ-240 מאירועי ירי אלו כוונו נגד כוחות הביטחון והיתר נגד אזרחים.
בחודש שעבר: כתבנו בזירת פיגוע הירי בקריית ארבע
אחד הפיגועים האחרונים שעדיין נמצא בחקירה עלול היה להסתיים בתוצאות קשות: לפני כשבוע ניסו מחבלים לדרדר מכונית תופת לעבר עמדה צבאית ליד מבוא דותן. היא בערה והתפוצצה כ-200 מטרים ממוצב הפילבוקס הצה"לי ולא היו נפגעים.
ב-2022 גבה הטרור את חייהם של 31 ישראלים – שמונה אנשי כוחות הביטחון ו-23 אזרחים. לפי נתוני צה"ל, 134 פלסטינים נהרגו מתחילת השנה מאש כוחות הביטחון (לעומת 76 אשתקד, כולל בשומר החומות), רובם מחבלים. לטענת גורמים פלסטיניים רשמיים המספר מתקרב ל-200 הרוגים.
עלייה נרשמה גם באירועי הטרור העממי, הכוללים יידוי אבנים ובקבוקי תעברה לעבר אזרחים ישראלים: 3,382 מתחילת השנה, רובם בחודשי מבצע "שובר גלים" שהחל בסוף מרץ (לעומת 2,946 אירועי טרור עממי בכל שנת 2021). לכך ניתן להוסיף עוד כ-5,000 מקרים, לפי צה"ל, שבהם הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. בצבא מזהים זליגה של פעילי מנגנונים לעיסוק בטרור, אמנם במספרים קטנים אך כתופעה קיימת שהרשות נאבקת בה. בסוף השבוע האחרון כינס אבו מאזן את בכירי המנגנונים והורה להם לפעול בעניין בג'נין ובשכם.
יהודים "רגילים" זורקים אבנים על פלסטינים
אלמנט מדאיג נוסף שמעסיק מאוד את מערכת הביטחון נוגע לתקריות שבהן יהודים מיידים אבנים על פלסטינים, בעיקר אחרי פיגועים. בצה"ל זיהו השנה הכפלה במספר אירועי הפשיעה הלאומנית מסוג זה: בשנת 2022 נרשמו 838 אירועים שבהם יהודים יידו אבנים לעבר פלסטינים בכבישי יהודה ושומרון (לעומת 430 ב-2021).
"לא מדובר בנוער גבעות אלא באנשים רגילים שעושים זאת", אומרים בצה"ל, ומזכירים כי כל אירוע שכזה מחייב הקפצה למקום של כוח צבאי ומשטרתי. בצבא חוששים שהתופעה תתרום לתסיסה פלסטינית ותחמיר את חוסר היציבות ביהודה ושומרון, אך מעריכים שלא מדובר בגורם שיוביל בהכרח להסלמה נרחבת.
לצד אלו נרשמה ירידה במספר אירועי הפשיעה הלאומנית היהודית החמורה כגון הצתות בתי ספר ופגיעה בחנויות וברכוש של פלסטינים. בצבא מייחסים זאת להגברת האכיפה, צווי הרחקה והגשת כתבי אישום נגד פעילי ימין קיצוני.
מאות מיליוני שקלים לגדודי המילואים
בחודש האחרון נרשמה הפחתה במספר ההתרעות לפיגועים, לצד סיכול של 27 הברחות אמצעי לחימה מירדן מתחילת השנה ותפיסת כ-420 כלי נשק. אך בצמרת צה"ל החליטו להמשיך גם בימים אלו בפריסת הכוחות הנרחבת והחריגה, בעיקר סביב קו התפר, עם כמות כפולה של גדודי ביטחון שוטף בחטיבות המרחביות באוגדת איו"ש - כ-25 לעומת 13 בתחילת השנה והשנים האחרונות.
פעילות זו הובילה לירידה במספר השב"חים הפלסטינים שמסתננים לישראל דרך קו התפר הפרוץ שהופקר לאורך העשור האחרון – מ-35 אלף בשבוע לכ-450 בממוצע. בנוסף פועל צה"ל לסגור בחומה ובגדר כ-100 ק"מ (מתוך תוואי של 730 ק"מ סביב יו"ש) בצפון השומרון, ובמכשול הנדסי בדרום מזרח הר חברון בין מצודות יהודה לקרבת ים המלח. עלות הפרויקט היא כ-360 מיליון שקל.
כדי לעמוד במשימותיו השתמש השנה הצבא ביותר מ-50 גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון, כדי לצמצם את הפגיעה שכבר קיימת בכשירות החטיבות הסדירות למלחמה. בניגוד לשנים עברו, ובגלל מבצע "שובר גלים", הכוחות הסדירים בצבא היבשה כבר לא מתאמנים כמחצית מזמנם ובמחצית השנייה נמצאים בתעסוקה מבצעית. מרבית הגדודים הסדירים - מהחי"ר, השריון, ההנדסה והתותחנים - שמיועדים להילחם בעזה או בלבנון, התאמנו השנה ויתאמנו גם ב-2023 כ-30% פחות מהרגיל מאשר בשנים עברו. הסלמה בגדה, שכבר מסתמנת, תפגע בכשירות הכוחות עוד יותר.
במהלך 2023 יזומנו אפוא לתעסוקת מבצעית ביהודה ושומרון יותר גדודי מילואים, כ-66, בעלות חיצונית וחריגה של מאות מיליוני שקלים, בעיקר כשכר לימי המילואים. "ביקשנו כבר פעמיים וקיבלנו מוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אישור חריג לזמן פעמיים את אותם גדודים לתעסוקה מבצעית, בפרק של יותר מפעם אחת במשך שלוש שנים כפי שמחייב החוק", מסבירים בצה"ל. "כבר מיצינו את כל הגדודים. אפילו גדודי פיקוד העורף במילואים מזומנים לקווים באיו"ש".
הלחץ הכלכלי שהשפיע לטובה
לצד התמונה הפסימית, בצה"ל עדיין תולים תקווה בגורמים מרסנים, בעיקר כלכליים, בקרב הפלסטינים. שיעור האבטלה בגדה עומד על 12% לעומת 46% ברצועת עזה. כ-5,000 מניעות ביטחוניות מהיתרי עבודה הוסרו מפלסטינים מתחילת השנה על ידי מערכת הביטחון, והמינהל האזרחי מרחיב את הקלת "דור-טו-דור" – העברת סחורות במשאיות ממפעלים בערים פלסטיניות, ישירות למחסני היבואנים בישראל, עם פיקוח מרחוק וללא עצירות במחסומים.
צה"ל משקיע בימים אלה עשרות מיליוני שקלים בשדרוג התשתיות במעברים לכ-150 אלף פלסטינים שמתפרנסים בישראל ובהתנחלויות. התלות בגורם הכלכלי השפיעה לאחרונה על תושבי שכם וג'נין בסגרים החלקיים ובהגבלת המעברים שהוטלו סביב המאבק ב"גוב האריות" והניסיון להחזיר את גופת הנער הישראלי טירן פרו בשבוע שעבר. התוצאה הייתה שהפלסטינים לחצו על הקבוצות החמושות להסגיר עצמן מחד ולהשיב את גופת הנער מאידך.
נצח יהודה – לתעסוקה בצפון
בצה"ל מובילים שינוי בימים אלו בשני גדודי המעברים של אוגדת איו"ש. הם ייסגרו ובמקומם יוקם גדוד מעורב חדש של לוחמים ולוחמות בשם "פנתר", שיפעל בגזרת טול כרם וקלקיליה. בנוסף, הגדוד "החרדי" נצח יהודה ייצא מיהודה ושומרון לאחר שורה של תקריות ערכיות מול פלסטינים בשנים האחרונות, ויבצע תעסוקה מבצעית בכל הגזרות, כמו כל גדוד חי"ר רגיל בצה"ל. בקרוב יעלו לוחמיו לרמת הגולן, שם כבר פעלו במשימת ההגנה בעשור הקודם ולוחמיו אף סיכלו בו פיגוע חדירה מסוריה.
במקביל, בצה"ל צפויים לתת בקרוב לכוחות, בעיקר אלה הפועלים במחנות הפליטים הצפופים, את רחפני ה"מעוז", המטילים רימוני רסס במהירות ובדיוק על מחבלים שמסתתרים על גגות ובנקודות שולטות. בצה"ל מפיצים בימים אלו דרישות חדשות לעיריות ולמועצות ביהודה ושומרון לרמת כשירות גבוהה יותר למאבטחים המועסקים תחתן, כלקח מהפיגוע באריאל שבו מאבטח רק ירה לאוויר ולא לכיוון המחבל, שהמשיך למסע הרג הכלל שלושה נרצחים.
"אף פקודה לא השתנתה"
בצה"ל מודעים ומודאגים מקושי נוסף שעלול להכביד על הפעילות המבצעית: השינויים הפוליטיים וההקצנה ימינה, שכבר חלחלה ללוחמים מגבעתי בחברון, ולא רק בסוף השבוע האחרון. לפחות שלוש תקריות דומות נרשמו מקרב לוחמי החטיבה נגד אזרחים ישראלים או פלסטינים ואף מול כמרים בסיור חינוכי בעיר העתיקה בירושלים. חלק מהלוחמים כבר הודחו מתפקידיהם ואחרים הושעו.
"היינו צריכים למנוע את האירועים האלו, לא הפעלנו מספיק קשב ושיח טובים מהפיקוד העליון מטה", אומרים בצבא. "האחריות שלנו היא שכל חייל יבין בקצה שאף פקודה או כללים לא השתנו. יש יחידות רבות שמסיימות בתקופה הזו תעסוקה מבצעית באיו"ש, עם צריבה קשה של אלימות מצד יהודים שאותה ראו או חוו. ועדיין יש יותר התערבויות מצדם לעצור אירועים כאלה. זה לא רק שיפור בהכנות לתעסוקה מבצעית אלא גם בהענקת כלים למפקדים להימנע מאירועים כאלו".
