בעיר דרנה, שנפגעה קשות בשיטפונות במזרח לוב, הושבתו אתמול (יום ג') האינטרנט וקווי הטלפון - יום אחרי שמפגינים זועמים התפרעו במחאה נגד הרשויות. עיתונאים שסיקרו את האסון סולקו אתמול מהעיר, ואחת ממשלחות הסיוע של האו"ם לא קיבלה אישור להגיע לדרנה מהעיר בנגאזי.
האסון אירע ביום ראשון שעבר אחרי שהסופה "דניאל" הגיעה למזרח לוב, המטירה שם גשמים כבדים, וגרמה לפריצת שני סכרים בדרנה. זרם אדיר של מים שנפלטו מהם זרע הרס ברבע מהעיר שלחופי הים התיכון, וסחף איתו בתים, מכוניות וגם תושבים.
השיטפונות בלוב, בעקבות הסופה "דניאל"
(צילום: טוויטר)
לוב, נזכיר, היא מדינה מפולגת ומוכת כאוס. בעוד שבבירה טריפולי וסביבותיה שולטת ממשלה הזוכה להכרת האו"ם, במזרח לוב שולט ממשל אחר, של הגנרל חליפה חפתר. הממשל של חפתר מנסה כעת להרגיע את הזעם הציבורי, אחרי שנכשל בהתמודדות עם אסון הטבע החמור שידעה לוב.
בשני בערב, שבוע אחרי השיטפונות הקטלניים שהחריבו חלקים גדולים מהעיר דרנה, הציתו מפגינים את ביתו של ראש העיר עבדול מנאם אל-רייטי. המפגינים מאשימים את הרשויות ברשלנות שתרמה למימדי האסון, ובכך שלא הזהירו את התושבים מהשיטפונות.
הממשל האזורי הודיע כי ראש העיר דרנה הושעה מתפקידו, וכל חברי מועצת העיר הודחו. בהתייחסות להשבתת קווי הטלפון והאינטרנט טענו הרשויות שהסיבה היא עבודות תחזוקה כתוצאה מחבלה, על רקע הערכות שהשלטון מנסה להשתיק את הביקורת ואת הזעם הציבורי.
"לתלות את הבוגדים והגנבים", צעקו המפגינים שמחו בדרנה בשני בערב. הם הביעו זעם כלפי הפרלמנט במזרח לוב והיו"ר שלו, אגילה סאלח. "העם רוצה להפיל את הפרלמנט, אגילה הוא אויבו של אללה", קראו המפגינים – ודרשו להעמיד לדין את האחראים לאסון.
לפי ארגון הבריאות העולמי מניין ההרוגים בדרנה עומד על 3,922 בני אדם. יותר מ-10,000 עדיין מוגדרים נעדרים. בשבוע שעבר אמר ראש הארגון המטאורולוגי של האו"ם שניתן היה למנוע את רוב קורבנות האסון, ושהיו צריכות להתפרסם אזהרות לפני הגעת הסופה. "השיטפונות הגיעו ולא היה שום פינוי", אמר פטרי טאלאס. "אם היה פינוי מספר ההרוגים היה יכול להיות נמוך משמעותית".
לטענת התושבים, במקום להורות להתפנות, הרשויות הורו להם להישאר בבתים. בנוסף הם טענו שהשלטון במזרח לוב לא תיחזק כראוי את הסכרים המיושנים שנפרצו בעיר. היקף ההרס בדרנה משקף את עוצמת הסופה – אך גם את חולשתה של לוב ומצב התשתיות שלה.
העיר דרנה נבנתה ברובה במחצית הראשונה של המאה ה-20, כשלוב הייתה עדיין תחת כיבוש איטלקי, וכמו רוב ערי המזרח היא כמעט שלא נהנתה מהשקעות ושיפוצים מאז ההפיכה שבה הודח מועמר קדאפי. רוב התשתיות המודרניות של דרנה נבנו בעידן קדאפי - כולל הסכרים שנפרצו.
המהומות שפרצו שלשום בדרנה הראו את האתגר שעמו צריך להתמודד כעת השלטון של הגנרל חפתר. מדובר בהפגנה גדולה ראשונה מאז האסון שפקד את האזור. מנצור, סטודנט שהשתתף בהפגנה, אמר כי הוא רוצה שתוקם בהקדם ועדת חקירה שתבחן את הקריסה של הסכרים, שלדבריו "גרמה לנו לאבד אלפי אנשים אהובים".
עשרות אלפי אנשים איבדו את בתיהם בדרנה וסובלים ממחסור במזון, מים ואספקה בסיסית. באו"ם הזהירו מאפשרות של התפרצות כולרה באזור האסון, ושהעקורים יסבלו משלשולים, תת-תזונה והתייבשות. בתוך כך 14 צוותים עדיין פועלים בשטח ומחפשים את הנעדרים – 10 מתוכם זרים.
בכינוס עצרת האו"ם בניו יורק אמר המזכ"ל אנטוניו גוטרש שתושבי דרנה הם קורבנות של המלחמה, משבר האקלים - ושל המנהיגים שלהם. "תושבי דרנה חיו ומתו במוקד האדישות הזאת, כשהשמיים המטירו ב-24 שעות כמות של גשם שגבוהה פי 100 מהכמות החודשית. הסכרים קרסו אחרי שנים של מלחמה ורשלנות. כל מה שהם (תושבי דרנה) הכירו נמחק מהמפה. אפילו עכשיו גופות נסחפות לחוף מהים התיכון - אותו ים שבו משתזפים מיליארדים ביאכטות שלהם".
