בשנת 2014 עשתה משפחת מזרחי ממודיעין את דרכה אל חגיגות ליל סדר בקריית ארבע. כשעברו ליד תרקומיא ירו לעברם צרור יריות. הבן אלמוג, שהיה אז בן 9, ישב מאחור - ונפגע מקליע שחדר לחזהו. "הרופאים פשוט לא האמינו שנשארתי בחיים", הוא מספר. במשך שלוש שנים לאחר מכן הוא סירב לשוב לחברון לבקר את סבתו וסבו. כששב למקום בפעם הראשונה לאחר מכן, הוא פגש את לוחמי מג"ב שהקנו לו תחושת ביטחון - והחליט שהוא רוצה להיות אחד מהם.
"ראיתי אותם מאפשרים לאזרחי ישראל להסתובב בביטחה בירושלים, בשטחים ובכל רחבי הארץ", הוא נזכר, "שם נפל לי האסימון". את אותו חלום הוא יהפוך ביום ראשון למציאות כשיעמוד יחד עם חבריו לפלוגה בהכשרת לוחמים של מג"ב במסדר הסיום. אלמוג, היום בן 18, מספר כי אימו תחילה ניסתה להניא אותו מלהתגייס, אך לבסוף השלימה עם רצונו: "מהר מאוד היא הבינה שהפיגוע שעברנו לא יפריע לי ללכת למג"ב ולהיות במקום ששומר על עם ישראל. למרות החששות היא מאוד גאה בי". כעת, חולם אלמוג ללכת יותר רחוק ולהגיע לאחת מיחידות המסתערבים של מג"ב. "אני רוצה לסכל פיגועים עוד לפני שהם מגיעים לתחומי ישראל", הוא מסביר. לאחר מכן, רואה את עצמו אלמוג ממשיך לקצונה.
אלמוג מודה מדי יום על שחייו ניצלו בפיגוע. הוא חוזר אחורה ומספר כי הפיגוע התרחש בערך בשעה 18:00 בערב. "מיהרנו לבית של סבתא בחברון. עברנו את מחסום תרקומיא ואחרי כמה ק"מ מחבל פתח לעברנו באש. חטפנו איזה 13-12 כדורים לתוך הרכב וכולם בדרך נס עברו לידנו", הוא נזכר. "אמא המשיכה בנסיעה תחת אש וכשהיא עצרה ושאלה אם נפצענו, צעקתי 'אמא יורד לי דם'. אמא ירדה לטפל בי ומיד שמענו עוד צרור, ונמלטנו לעמדה עם חיילים שטיפלו בי". הצרור הנוסף פגע בנהג הרכב שעבר את המחסום והרג את סנ"צ ברוך מזרחי ז"ל, שאינו קשור למשפחתו של אלמוג.
אלמוג עצמו ניצל בזכות צירוף מקרים. "אחד מהכדורים שירה המחבל לעבר הרכב שבו אמא שלי נהגה חדר את החזה שלי ונעצר ממש מ"מ בודדים לפני הלב. הרופאים לא האמינו שהקליע נתקע ממש לפני הלב, וזה בגלל הנס הגלוי שהקליע עבר קודם דרך הדלת ואחר כך דרך שמיניית בקבוקי מים שקנינו לדרך. כל זה האט במעט את מהירות הקליע שחדר לחזה שלי", הוא שיחזר אתמול בהתרגשות לקראת קבלת סיכת הלוחם אחריה יהפוך ללוחם מן המניין במג"ב. "הנס הגלוי", הוא מוסיף, "גרם לי כבר אז שאני אתנדב למג"ב כדי להיות לוחם שיאפשר לאזרחי ישראל להסתובב בטוחים".