משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם פרסם היום (רביעי) דוח שבו נטען כי ייתכן שצה"ל הפר את "אחד מחוקי המלחמה הבסיסיים" במהלך הלחימה ברצועת עזה, ולא מבדיל בין אזרחים ללוחמי אויב. בדוח, המשרד בוחן שש מתקפות שביצע צה"ל ברצועה שהביאו לכאורה למספר גבוה של הרוגים אזרחים ולהשמדת תשתיות אזרחיות. "ייתכן שהכוחות הישראליים הפרו באופן סיסטמטי את עקרונות ההבדלה, המידתיות והזהירות", נכתב.
נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, תקף כי "נראה שבהפצצות שביצעה בעזה, ישראל הפרה באופן עקבי את הדרישות להשתמש באמצעים ובשיטות שיסייעו להימנע או לפחות לצמצם את הפגיעה באזרחים". חמאס, נזכיר, טוען כי יותר מ-37 אלף בני אדם נהרגו ברצועה במהלך המלחמה, מבלי להבדיל בין מחבלים לאזרחים. במקביל, משרד זכויות האדם התייחס גם לשיגורי הרקטות של ארגוני הטרור ברצועה לעבר ישראל, ואמר כי הם "לא תואמים את התחייבויותיהם לחוק הבינלאומי".
בשבוע שעבר המשרד התייחס למבצע חילוץ ארבעת החטופים מנוסייראת, ואמר כי הרג אזרחים על-ידי ישראל במהלך הפעולה עשוי להוות פשע מלחמה. עם זאת, משרד זכויות האדם ציין כי גם החזקת החטופים בתוך ריכוזי אוכלוסייה גדולים עשויה להוות פשע מלחמה מצד חמאס.
טענות משרד זכויות האדם של האו"ם מגיעות בצל עיכוב בהעברת משלוח אחד של פצצות לישראל "עקב חששות" בארה"ב. אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת על הממשל האמריקני, יממה לאחר הדיווח לפיו מזכיר המדינה אנתוני בלינקן התחייב בפניו כי ארצות הברית תסיר את המגבלות על אספקת נשק לישראל בימים הקרובים. לאחר אותם דברים, אמר בלינקן כי ארצות הברית ממשיכה לבחון את העברת המשלוח.
הנשיא ג'ו ביידן, כזכור, הצהיר כי לא יספק פצצות ופגזים לישראל אם תחליט לצאת למבצע ברפיח - ובתחילת החודש כבר דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי ארה"ב מעכבת העברת אלפי כלי נשק לישראל, בצל הלחץ הפנימי בארה"ב. לפי הדיווח, עוכב משלוח בשווי 260 מיליון דולר של אלפי ערכות שהופכות פצצות פשוטות ל"חכמות" - וגם תחמושת טנקים, כלי רכב צבאיים וטילי מרגמה בשווי כמיליארד דולר.
ובינתיים, אל מול הביקורת הנוכחית של האו"ם, במשרד החוץ מציינים את הדוח שפרסמה הוועדה לחקר רעב וביטחון תזונתי של האו"ם (FRC), שסותר לכאורה את מסקנות דוח ה-IPC לרמות ביטחון תזונתי שפורסם במרץ 2024. בדוח של FRC נכתב כי אין הוכחות כלשהן לקיום של רעב ברצועת עזה, וכי ה"ראיות" שנמסרו מגופי סיוע בינלאומיים ומקומיים לא ניתנות לאימות.
בנוסף, בדוח של FRC צוין כי אין ראיות גם למחסור במזון או חוסרים קלוריים ברצועת עזה, ולצד זאת ישנה הגדלה דרמטית של כמות הסיוע שנכנס לרצועת עזה - מגמה שממנה התעלמו בדוח ה-IPC. הדוח החדש מתייחס לכשלים של IPC בבירור הראיות הנוגעות למצבי תת-תזונה של ילדים ברצועה, וכן בנוגע לקיום תמותה לכאורה כתוצאה מהמצב התזונתי.
בישראל טוענים כי "משמעות הדוח החדש דרמטית - כי IPC הוא גורף יוקרתי שנחשב לאורים והתומים לבירור מצבי רעב, ועד היום רק ישראל ערערה על נכונות הדו"ח שלו בנוגע לעזה. כעת המבקרים שלהם דוחים את מסקנותיהם, באופן שנותן 'חותמת כשרות' לטענות המדעיות הישראליות על קשיים מתודולוגיים חמורים בדו"ח".
נשיאת ארגון "שורת הדין", ניצנה דרשן-לייטנר המייצגת קורבנות טרור בבית הדין הבינלאומי בהאג: "טעות בחישוב של כמעט 50% מאספקת המזון לעזה לא יכולה להיות תקלה קלה - ברור שזה מכוון. הדו"ח לא רק חושף את הטייתו הבוטה של האו"ם אלא גם שומט את השטיח מתחת לקרקע של טענות התובע הכללי בהאג, לפיהן ישראל משתמשת בכוונה ברעב כשיטת מלחמה נגד האוכלוסייה העזתית. דו"ח זה יכול להוות כטיעון מרכזי של ישראל בפני הטריבונל. אם התובע ירצה לשמור על המוניטין של בית הדין, עליו לשקול מחדש את מעשיו, לחזור בו מבקשתו לצווי מעצר ולפרסם התנצלות רשמית. אם הוא יבחר להתעלם מהממצאים את עלילות הדם נגד ישראל, הם יסלקו את יתרת האמינות הדלה של בית הדין הפלילי הבינלאומי".