בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדת חינוך בנושא הסמכת רשות עתיקות בגדה המערבית. בשמיעה ראשונה נושא זה יכול להישמע שולי אך למעשה הוא מהווה צעד נוסף אל עבר הכלת הריבונות הישראלית על הגדה המערבית. חבר הכנסת עמית הלוי יוזם התיקון, פתח את הישיבה במונולוג קרבי על הצורך של מדינת ישראל הממלכתית לקחת אחריות על העתיקות שנמצאות בחבל ארץ זה.
הוא טען שהעתיקות של אתרים יהודים כלשונו, נמצאות בסיכון לשוד עתיקות וונדליזם מצד תושבים פלסטינים. נכון, ללא ספק יש בעיית שוד עתיקות והרס עתיקות באיזור. האחראי על כל ענייני הארכיאולוגיה בשטחים במסגרת המנהל האזרחי הוא קצין המטה לארכיאולוגיה, בני הר אבן אשר נכח בישיבה. אך לדידו של יוזם התיקון, "אברהם אבינו לא צריך להיות תחת ממשל צבאי" ולכן ישראל הממלכתית היא אשר צריכה להיות אמונה על אתרים בשטח זה.
יש לציין שהר אבן טען נגד תיקון החוק. כך גם נציגי המועצה הארכיאולוגית, והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. למעשה, כל הדרג המקצועי התנגד למהלך מטעמים שונים. אפילו נציג רשות העתיקות, הגוף שמיועד לקחת אחריות על עתיקות בשטחים, לא הבין מדוע יש צורך בתיקון זה. חשוב לציין שהחוק הבין לאומי כגון אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין אוסרות על הוצאת ממצאים משטח שנמצא בסכסוך. אך מטרת התיקון ברורה וחורגת מגבולות מקצוע הארכיאולוגיה, שימור מורשת או מניעת שוד עתיקות. מטרתו אחת והיא החלת החוק הישראלי על הגדה המערבית. צעד נוסף במפעל הסיפוח הזוחל הישראלי.
בנקודה זו ראוי לעמוד על ההבדל בין ארכיאולוגיה, ענף מדעי של חקר העבר באמצעות ממצאים חומריים, לבין מורשת, פרקטיקה חברתית אשר משתמשת בעבר על מנת לצקת משמעות אל תוך הארכיאולוגיה ולייצר זהויות וזיכרון קולקטיבי. עוד לפני הקמתה של ישראל, התנועה הציונית בגרסתה הבן-גוריונית והבן-צביאית עשתה שימוש בכלים מתחום המורשת על מנת לחבר בין התנך לבין הטריטוריה הארצישראלית. אתרים ארכיאולוגים בעיקר בצורת ה"תלים" היוו כלי עבור הוגים ציונים לעגן את הסיפור היהודי באדמה הארצישראלית ובכך לערער על הגישה הגלותית ולהדגיש את ההמשכיות היהודית בארץ ישראל.
כיום בישראל מורשת משמשת בין השאר גם לטובת התרחבות טריטוריאלית. כך במקרה של הצעת החוק המדוברת. כך גם במקרה של זאב חנוך ארליך שנהרג תוך כדי סיור במבצר בדרום לבנון. מבצר שעל פי ארכיאולוגים אינו כולל ממצאים הקשורים למסורת היהודית. בשעה שניסה לצקת משמעות יהודית לסלעי המבצר לטובת סימון גבול מדומיין עתידי, רוצחיו ערבו לו ולחיילים שליוו אותו. בתקרית עגומה זו נפל סמל גור קהתי שאבטח את ארליך בחיפושו אחר "החיבור לשורשי אחיזותינו בארצנו", ורצונו "לראות את פסוקי התנ"ך מול העיניים", כך ספד לו בנו של ארליך.
בשנים האחרונות, הקהילה המחקרית שמה חשיבות על מורשת תרבותית כחלק מהותי מהחוויה האנושית. חברות מספרות לעצמן סיפורים בהתבסס על העבר
אך מלבד הגדרת גבולותיה הפוטנציאלים של מדינת ישראל וניסיון לייצר זיכרון קולקטיבי, מורשת גם משמשת על מנת למחוק משמעויות ובמקרה הזה הזהות הפלסטינית. בישיבת הוועדה נשמעו טענות אשר מבקשות לגמד את ה"מורשת הפלסטינאית המומצאת" אל מול המורשת היהודית בת אלפי השנים. הגדילו לעשות ולהשמיע טענות שחיילינו נלחמים באויבינו אשר מבקשים לעקור את הסיפור היהודי מחבל ארץ זה.
רודי קיסלרללא קרדיטבשנים האחרונות, הקהילה המחקרית שמה חשיבות על מורשת תרבותית כחלק מהותי מהחוויה האנושית. חברות מספרות לעצמן סיפורים בהתבסס על העבר. סיפורים אשר תורמים ללכידות חברתית ומביאות לפעולה משותפת. אך כפי שתיקון החוק הזה מראה, ניתן להשתמש במורשת גם לצורכי נישול ודה-הומניזציה. ללא ספק יש צורך בשימור מורשת אשר יקרה לכל התרבויות באזורינו. אך עלינו לעשות זאת תוך כדי סובלנות כלפי כל יושב הארץ הזו על ידי לקיחת אחריות קולקטיבית לנכסי התרבות של כולנו. מורשת היא גשר שיכול לחבר בין קהילות, אך כשהיא הופכת לכלי של כוח ושליטה, היא מאבדת את ערכה האמיתי ומנציחה סכסוכים במקום לקדם פיוס.
ד״ר רודי קיסלר הוא סוציולוג של החינוך המתמחה במורשת תרבותית
