שני הפיגועים הקטלניים בחדרה ובבאר שבע, שגבו את חייהם של שישה בני אדם, הביאו להעלאת רמת הכוננות הביטחונית בישראל. במקביל עלתה גם רמת החרדה של האזרחים, בפרט לנוכח האפשרות של הסלמה ברמדאן, וכן בעקבות החשש מהתפרעויות בסדר גודל דומה לאלה שפרצו במהלך מבצע "שומר החומות" בשנה שעברה. שלושה תושבים מחדרה, באר שבע וירושלים שיתפו בריאיון לאולפן ynet את תחושותיהם לאחר האירועים האחרונים.
אהוד חזיזה, מנהל חברת חובלות מחדרה שהיה עד לפיגוע הירי בעיר, סיפר כי תחושת הביטחון שלו נפגעה. "אני מעסיק עובדים ערבים מהשטחים, ובמחסומים לא קורה כלום", סיפר אהוד, "אבל פתאום בפתח הבית שלי קורה דבר כזה טראומתי, איפה שאמור להיות הכי בטוח". אהוד התוודה שהוא מתקשה לחזור לשגרה אחרי הטראומה שחווה: "ביטלתי עבודות ליומיים הקרובים, אני לא יוצא מהבית. מנסים לחזור לסדר יום רגיל, זה לא קל".
- איך משתחררים מהתחושה הקשה?
"אם אפשר - שתהיה יותר נוכחות משטרתית ברחובות באופן קבוע. אני מאמין שזה יחזיר לנו את תחושת הביטחון".
ציפורה חלפון, מתנדבת מג"ב מבאר שבע ויו"ר מתנדבי "יחד למען החייל", עזבה את מקום הפיגוע בעירה כשעתיים לפני שהתרחש. היא מסרה כי גם היא חוותה טראומה בעקבות הפיגועים, ובפרט מאחר והמחבל שביצע את הפיגוע היה ערבי ישראלי. "אנחנו חיים בסמיכות לערביי ישראל, וחיים זה לצד זה ובשיתוף יום יום", סיפרה ציפורה, "זה טראומתי עבורי כתושבת העיר שהמחבל הוא ערבי ישראלי שהגיע מחורה. יש לי חברים שגרים שם. אצלנו זה בולט יותר מאשר בחדרה, כי באר שבע היא עיר מעורבת".
עוד טענה ציפורה כי הממשלה לא עושה מספיק בנוגע לבעיות הביטחוניות בנגב. "אחרי הפיגועים שמענו על תאי דעא"ש רדומים, אני לא חושבת שיש כאלה, אבל כן יש כאן ממשלה רדומה", אמרה ציפורה. "כשרואים את התהליך בשבועיים האחרונים, וכאזרחית שמכירה את הנגב וזועקת את הזעקה הזו 14 שנה, זה רק הפרומו של מה שהולך להיות כאן".
- הנגב הפך לסוג של מערב פרוע, עם נשק וכבישים לא בטוחים. את אומרת שזה יסלים גם במישור הלאומני?
"לא רק. אני מקדישה בין שלושה לארבעה ימים בשבוע להתנדבות במג"ב, כי אני רואה את מה שקורה כאן וזה נותן לי ביטחון. בכל לילה מתקשרים אלי מאיתוראן כי מנסים לפרוץ לי לרכב, וכשאני יוצאת לבדוק אני נתקלת בבדואי. אין פה באמת ענישה, אין פה הרתעה, הם כבר לא מפחדים משום דבר, כי הם מבינים שיש להם גיבוי מהפוליטיקאים הערבים. רק אתם, התקשורת, יכולים לעזור לעם. נראה שאין מי שיכול לזעוק את הזעקה שלנו, לפחות לא בבאר שבע".
שירי דדון, מנהלת מערכת רדיו ירושלים, סיפרה כי גם היא חוששת מהסלמה אפשרית בעקבות הפיגועים. "הדופק של הירושלמים יותר מורגל בטרור ובפחד, זה חלק מהשגרה שלנו", אמרה. עם זאת, שירי הודתה כי תחושת הביטחון שהיא מרגישה היא חלקית בלבד: "כאימא לילדים, החרדות שלי רק מתגברות. אתה גם מנסה להיות גיבור ולומר 'אני לא מפחד', אבל אתה כן מוצא את עצמך מסתכל ימינה ושמאלה ברחוב. אני רואה כוחות ביטחון בשטח, אבל זה לא מספיק כי בירושלים אנחנו יודעים שהדברים מתנהלים קצת אחרת".
- בחופשת הפסח עם הילדים, יש מקומות שלא תלכי אליהם בירושלים?
"חד משמעית. אני בכלל לא יודעת אם אצא מהבית. אנחנו לא יודעים לאן תתפתח התקופה הזו, כל פעילות חיצונית היא מיותרת.