משבר הומניטרי? ממצאי מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון, המתבססים על נתוני העברת הסחורות מישראל לרצועת עזה, מוכיחים כי הסיוע ההומניטרי במזון שהועבר לתושבי הרצועה דרך ישראל עומד בסטנדרט הבינלאומי ואף עולה עליו.
תוצאות המחקר, שהתבסס על נתוני העברת הסיוע בתקופה שבין ינואר לאפריל 2024, עומדות בניגוד לחשש העמוק שהביעה הקהילה הבינלאומית מפני משבר הומניטרי חמור ברצועת עזה העולה לכדי סכנת רעב. טענות רבות הועלו כלפי ישראל גם בעניין אירועי חסימת משאיות המזון שיועדו לרצועה.
רק אתמול, האו"ם טען כי מיליון פלסטינים עלולים להגיע למצב של רעב כבד באמצע החודש הבא - אם תימשך הלחימה. בדוח מטעם תוכנית המזון העולמית וארגון המזון והחקלאות של האו"ם נכתב כי המצב ברצועה מחמיר בגלל מגבלות על הסיוע ובשל מה שתואר כ"קריסת מערכת המזון" בה בשמונת החודשים האחרונים.
ממצאי המחקר, שנערך על ידי פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, ופרופ' דורית ניצן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ושותפים נוספים - מפריכים טענות אלו לרעב ומשבר הומניטרי חמור. לפי הממצאים ישראל עמדה בתקנים הבינלאומיים לסיוע במזון בתקופת המלחמה.
בין השאר, הממצאים מעלים כי בתקופה של ינואר עד אפריל השנה נרשמה עלייה מתמשכת של 53% בכמות המזון שהוכנסה לעזה. לא רק זאת, נמצא כי הסיוע התזונתי שהוכנס לרצועה מטעם ישראל עמד בדרישות התזונתיות של ביטחון תזונתי לנפש, כפי שנקבעו ב "Sphere Standards", המהווה את הסטנדרט הבינלאומי המוכר בכל הנוגע לביטחון תזונתי של אוכלוסיות מוחלשות באזורי מלחמה.
הממצאים
כמות הסיוע: מתאם פעולות הממשלה (מתפ"ש) בשטחים אפשר כניסה של 14,916 משאיות שהובילו 227,854 טונות מזון לרצועת עזה. מדובר בממוצע של 3,729 משאיות מזון בחודש - שהן 124 משאיות ביום.
גידול במשלוחים: נמצא כי משקל משלוחי המזון לרצועה גדל ב-57% במהלך תקופת ארבעת חודשי המחקר, ביחס למשקל שנמדד בינואר לזה שנמדד באפריל. מבחינת המוצרים עצמם, נרשמו עליות משמעותיות במשלוח של קבוצות מזון ספציפיות כמו אגוזים וזרעים (גידול של 1,435%), פירות (2,851%), ירקות (2,657%), מוצרי חלב וביצים (934%), תפוחי אדמה (662%); ועוף, דגים ובשר (97%) - גם בעניין הגידול, מדובר ביחס למדידות של ינואר מול אלה שבאפריל.
תכולה תזונתית: הזמינות התזונתית הממוצעת ליום לנפש עמדה על 3,374 קלוריות אנרגיה, 101 ג' חלבון (12.1% מהאנרגיה), 80.6 ג' שומן (21.5% מהאנרגיה), ו-25.2 מ"ג ברזל. נתונים אלה עומדים בתקני "Sphere" והמלצות הצריכה התזונתית היומית עבור צורכי האוכלוסייה.
שיטת המחקר
המחקר התבסס על נתוני הסיוע התזונתי שהועבר לרצועת עזה דרך מעברי הגבול כרם שלום וניצנה והוצנח מהאויר בין ינואר לאפריל, כפי שסופקו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים בצה"ל.
החוקרים חילקו את כל פריטי המזון לקטגוריות, כימתו אותם, ובדקו את ההרכב התזונתי של כל אחד מהמוצרים לפי בסיסי נתונים של הרכב מזון. לאחר מכן, הם חישבו את הכמות הכוללת של אנרגיה (קלוריות), חלבון (גר'), שומן (גר'), וברזל (מ"ג) במוצרים של כלל המשלוחים. הם חילקו את הנתונים במספר התושבים המדויק של הרצועה, לפי הנתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברצועה. לבסוף, החוקרים השוו את האספקה היומית הממוצעת לנפש, לסטנדרט שנקבע ב-"Sphere Standards" ובהתאם לכמות ההספקה המומלצת לפי נתוני האוכלוסייה בעזה.
פרופ' דורית ניצן מאוניברסיטת בן גוריון ציינה כי "על אף ממצאים אלו, יש להמשיך ולבחון את חלוקת המזון בקרב האוכלוסייה ואת הגישה שלה למשאבי הסיוע. חשוב שהעבודה החשובה הזו תמשיך להיות מונחית על ידי נתונים אמינים ושקופים, כדי להבטיח סיוע תזונתי הולם ושמירה על בריאותם של אזרחי עזה".
פרופ' אהרון טרואן הסביר כי "הדרך הטובה ביותר להבטיח את תזונת האזרחים ולענות על הטענות נגד ישראל היא באמצעות עובדות ונתונים מהימנים. הממצאים שלנו מראים בבירור שישראל מקיימת את מחויבותה לאפשר העברה של סיוע תזונתי הולם לאוכלוסיית עזה בתקופת החירום".
פרופ' טרואן סיכם: "ממצאי מחקרנו מדגישים את חשיבות השימוש במידע מבוסס ובנתונים אמפיריים במקום בהאשמות חסרות בסיס, להבטחת הצלחת המאמצים ההומניטריים, במיוחד כשמדובר במצבים רגישים באזורי סכסוך. המשך המעקב אחר ההתפתחויות בשטח חיוני על מנת שכל הגורמים ההומניטריים ימשיכו לספק ולחלק את הסיוע הדרוש לאוכלוסייה".
