מנהיג העדה הדרוזית: "אם חוק הלאום לא יתוקן זה יוביל לקרע"
(צילום: אסף חן)
פרסום שמו של סגן-אלוף מחמוד חיר א-דין, הקצין שנפל בעזה ב-2018 ושמו הותר אתמול לפרסום, עורר סערה מחודשת בעדה הדרוזית סביב חוק הלאום. בני העדה מתחו היום ביקורת על הפוליטיקאים, בהם שרת הפנים איילת שקד שהביעה התנגדות לחוק השוויון שרוצה להעלות סיעת כחול לבן, וקראו להימנע מאירוחה של שקד, שרק לפני כמה חודשים החליטה על הפיכת הכפר מרר לעיר. "אסור לעשות לה כבוד. היא באה לפגוע בדרוזים והראתה את הפרצוף האמיתי שלה", נכתב באחת מקבוצות המחאה נגד חוק הלאום.
אבל למעט נגד הפוליטיקאים, מותחים בני העדה ביקורת גם על ראשי העדה. "מה עם הנציגים שלנו? למה הם בתרדמת חורף? אם הם יעשו צעד אמיץ הם יכולים לפרק את הממשלה", נכתב בפוסט אחר.
תת-אלוף במיל' אמל אסעד, שנחשב לאחד מראשי המחאה לתיקון חוק הלאום, אמר היום כי "השיח בנושא חוק הלאום בתוך העדה לא פסק. לא היינו צריכים את הפרסום של פרטיו של מחמוד כדי לדעת שהוא גיבור וכדי לדעת שאנחנו הדרוזים, אזרחי ישראל נאמנים לא פחות מהיהודים. אף אחד לא מעניין את הפוליטיקאים. רק רווח פוליטי. אנחנו חושבים שהחוק הזה לא היה צריך להיות מחוקק. הוא לא עשה דבר וחצי דבר לטובת התעצמותה של המדינה. לא ראיתי שום התקדמות - ביטחונית וחברתית, ולא מדינית בעקבות החוק".
לדברי אסעד, "החוק הזה רק עשה נזק בתוך המדינה. מאותו יום שבו החוק הזה חוקק המדינה הפכה להיות דתית שמדברת רק על יהודים ולא על אזרחים".
אלוף-משנה במיל' אנוור סעב אמר כי הוא לא אופטימי בעקבות קריאתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לתקן את חוק הלאום. "ליברמן רוקד על הדם הדרוזי. בהסכמים הקואליציוניים סיכמו שלא מתעסקים עם חוק הלאום. זה שקר גדול, וליברמן רוצה לקטוף עוד כמה אלפי קולות. ליברמן ונציגיו בכנסת מנסים לקדם את חוק שוויון העדה הדרוזית. זו אחיזת עיניים, כי העדה הדרוזית לא צריכה שמישהו יכיר בה או בדתה. חברי הכנסת הדרוזים יכולים להצביע בעד הפלת הממשלה אם לא יתוקן החוק, אבל הם לא יעשו זאת כי הם מחפשים כיסא".
6 צפייה בגלריה
פאדי מקלדה. "החיבור בין הגיבורים לתיקון הנדרש יוצר משוואה של אזרחות על בסיס הקרבה ומוות"
סגן-אלוף במיל' קאסם הנו, מנגד, הביע אופטימיות מהכוונה לשנות את החוק. "כל מה שאנחנו רוצים זה להרגיש ישראלים כמו אחרים. אנחנו נותנים את כל החובות ומצפים לקבל את כל הזכויות, ולא רק בגלל השירות הצבאי. אף פעם לא התנגדנו שהמדינה תהיה מדינה יהודית-דמוקרטית, אבל ערך השוויון צריך להיות נר לרגלינו. כואב שמי שעוסק בזה נזכר רק כשיש לנו חלל, בוודאי בשיעור קומה כזה. אני מקווה שכל האמירות הן מהלב ולא מס שפתיים".
סרן במיל' פאדי מקלדה, פעיל חברתי-תקשורתי, אמר שחזרת הנושא לשיח נראית לו לא-מקרית. "החיבור שנעשה בין הגיבורים שקיפחו את חייהם לבין התיקון הנדרש יוצר משוואה מסוכנת של אזרחות על בסיס הקרבה ומוות", הוא אמר. "את חוק הלאום רצוי וצריך לתקן. לא עבור אלה שמתו בעבור המדינה רק, אלא גם למען כל אלה שחיים בה". לדבריו, "החוק יוצר קרע ומעניק עליונות לרוב היהודי במדינה ומסווג אזרחים כלא שייכים ולא רצויים".
שירת עם מחמוד: "ראה את עתידו בצבא כהשתלבות"
ד"ר אייל בן זקן, חבר בצוות של מחמוד חיר א-דין, סיפר היום לאולפן ynet על דמותו המיוחדת של מחמוד והדרך שעשה בצבא.
חברו של מחמוד חיר א-דין: לא דיברנו על חוק הלאום, אבל זה היה לו חשוב
(צילום: אסף חן)
"הוא היה אדם מאוד מיוחד", סיפר בן זקן. "אם מדברים על תכונות שאפיינו אותו לאורך שנים ארוכות, בנקודות משמעותיות בחיים, זה שהוא היה רץ למרחקים ארוכים וראה את התמונה הגדולה. הוא ראה את עתידו בצבא כמקום של השתלבות בחברה הישראלית שם יוכל להביא גם את הערכים שלו באופן אישי וגם להתפתח. הוא היה מאוד נחוש לצאת לקורס קצינים ויצאנו אליו בשלב מאוד מאוחר בשירות, אחרי שכבר סיימנו מסלול ארוך ומפרך. בעצם הגענו לקורס כמעט כבר לקראת השחרור והכל, כבר מתוך הכוונה שלו לא לוותר ולמצוא את המקום שלו איך להשפיע על חיילים ולסחוף אחריו".
מתי שירתם ביחד?
"מהרגע שהתגייסנו לסיירת הצנחנים. עשינו גיבוש לסיירת. הגענו לצוות, מסלול של שנה ו-8 חודשים של ניווטים, מסעות. היינו לוחמים ביחד ויצאנו ביחד לקורס קצינים בבה"ד 1".
בן זקן הודה שלא שוחח עם חברו על חוק הלאום. "ממה שכן יצא לי לדבר איתו לאורך השנים, זה היה לו חשוב. ירדנו מפעילות מבצעית בלבנון והיה לו חשוב שנגיע לכפר שלו ונשב עם המשפחה שלו ונעשה שם פריסה כמו שעשינו אצל כל חבר בצוות שהיינו באזור שלו. להגיד לך מה הוא אמר ספציפית על חוק הלאום - אני לא יכול, אבל אין לי ספק – הוא לא היה נשאר בצבא אם הוא לא היה חושב שיש מקום להשתלב ולא היה חושב שהעדה הדרוזית והחיים בישראל כרוכים ביחד, זה ברור וזה גם מה שקרה", הוא אמר.
בן זקן התייחס להחלטה לפרסם את שמו של חיר א-דין. "אני לא מכיר בצוות ביקורת על חשיפת השם שלו. זו גם לא הייתה החלטה שלנו ולא התייעצו איתנו, אבל ברגע שחשפו את השם שלו, חשוב להבהיר ולהעלות על נס את הזיכרון שלו, כי הוא היה אדם מיוחד בעיקר במעשים שלו, ולכן אני בטוח שהוא לא היה שמח מכל הפסטיבל התקשורתי הזה, אין בזה ספק".
חברו של הקצין הגיבור אמר לסיום: "בעיני זה חשוב שהילדים שלו והכפר שלו והמשפחה שלו יידעו שהוא היה בן אדם מיוחד, גם במי שהוא היה וגם במעשים שלו. אם היה צריך לחשוף את הפרטים על המבצע, זה לא עניין שלי, אבל זה מה שעשו".
