פוליטיקה ורשת סבוכה של אינטרסים נרקמו יחד מאחורי הקלעים של בחירת המועמדים הסופיים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה על-ידי ועדת האיתור בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס. בעקבות ההדחה של המשנה ליועמ"ש רז נזרי ברגע האחרון, גורמים בכירים בממשלה אמרו היום (שני) ל-ynet כי יש לשקול מחדש אם בחירת היועמ"ש צריכה להמשיך להתבצע דרך ועדת איתור - או שמא יש להפוך את הפירמידה, כך ששר המשפטים ימליץ על מועמדו, וכשלב ביניים השם יובא לוועדה ציבורית שתתרשם מהבחירה.
השופט גרוניס ביקש מחברי הוועדה שלא לדבר על דיוניה כדי שלא לפגוע בשמם הטוב ובפרטיותם של המועמדים שלא נבחרו, עם זאת, מיד עם תום הדיונים החל להתברר פילוח ההצבעות. אף כי רוב המצויים בפרטים העריכו שהשלישייה הסופית תכלול את גלי בהרב-מיארה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי והיועץ המשפטי לכנסת לשעבר איל ינון המוערך ועתיר הניסיון, השתררה הפתעה גמורה כשנודע ששני המועמדים המומלצים הנוספים הם רועי שיינדורף, המומחה למשפט בינלאומי, ואיתי אופיר, יועמ"ש מערכת הביטחון. ההפתעה הגדולה עוד יותר קרתה כאשר התברר כי רז נזרי הוותיק והמוערך, שנחשב ליריב העיקרי של בהרב-מיארה, לא נכלל ברשימה הסופית.
נזרי, שכבר הספיק להודיע שיפרוש בחודשים הקרובים, נתפס כמשפטן מוצלח ועתיר ניסיון שצמח בערוגות משרד המשפטים מאז כהונתו של היועץ אליקים רובינשטיין, לו שימש עוזר בכיר. הוא נחשב כנושא ה-DNA של המשרד, ולא היה נושא מרכזי, פרשה ובעיה שבה לא היה מעורב. רוב שרי הממשלה שאיתם עבד, כמו גם הפקידות הבכירה של משרדי הממשלה, העריכו אותו וניהלו עמו יחסים מקצועיים מעולים. ההערכה היא שסער לא התלהב מזיהויו המוחלט של נזרי עם המסורת של צלאח א-דין, אלא רצה יועץ משפטי שיכול לחולל את השינויים הנחוצים בעיניו, או במילים אחרות: חושב מחוץ לקופסה.
עם הגעתו של סער למשרד המשפטים, התברר עד מהרה שהוא מבקש להביא מועמד או מועמדת משלו. מעבר לכישרון ועוצמה משפטית, בסער ביקש להציג מועמדים עם פרופיל של "אאוטסיידרים" כדי לנער את המערכת המאובנת - ובמטרה לשלב איתו ידיים ברפורמות המבניות במשרד, כשבראשן פיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
את תוכניתו הציג סער הן בפני ראש הממשלה נפתלי בנט והן בפני ועדת גרוניס. בנט עצמו נתן לסער את ברכתו ואף תמך בתפיסתו בהופעתו בפני ועדת האיתור. אתמול התברר שארבעה מתוך חמשת חברי ועדת גרוניס השתכנעו ותמכו בבחירתו של סער בבהרב-מיארה. רובם סברו כי לרצונו של השר יש עדיפות מיוחדת, שכן החוק קובע שהוא בעל הסמכות הממליצה בפני הממשלה על מינוי היועץ עוד מימי קום המדינה.
היחיד שהתנגד לבחירתה של בהרב-מיארה היה היו"ר גרוניס, שהיה בדעת מיעוט גם בבחירתו של אביחי מנדלבליט לתפקיד לפני שש שנים, בטענה שלא עבר את הצינון הנדרש בין תפקידו כמזכיר הממשלה של בנימין נתניהו (מינוי פוליטי) לריחוק הנדרש בתור יועמ"ש. הפעם גרוניס לא נימק את חוסר התמיכה בבהרב-מיארה, וההערכה היא שלא רצה להיתפס כמי שמתנגד לבחירת אישה לתפקיד.
כמו כן, גרוניס לא היה מרוצה מעמדתם הנחרצת של סער ובנט בעד בהרב-מיארה ובכך ייתרו למעשה את "יוקרתה" של ועדת האיתור. לאחר שנמצא רוב מוחץ למועמדת של שר המשפטים, נדרשו שלושה סבבי הצבעה נוספים כדי לקושש שלושה קולות גם למועמדים שיינדורף ואופיר.
לבהרב-מיארה היו למעשה ארבעה תומכים: נציגת לשכת עורכי הדין, פרקליטת הצמרת תמי אולמן, נציג הכנסת צבי האוזר ממפלגתו של גדעון סער, נציג דיקני הפקולטות למשפטים עו"ד רון שפירא ושר המשפטים לשעבר דן מרידור.
אך כאמור, ההפתעה הגדולה הייתה שלא להמליץ על רז נזרי. גורמים במשרד המשפטים טענו אתמול שלנזרי נעשה סיכול ממוקד על-ידי האוזר ומרידור, שנימק כי נזרי שמרן מדי לתפקיד. במשרד המשפטים דחו בכעס את דבריו, שכן נזרי חובש הכיפה נתפס כמשפטן ליברלי ביותר, ותומך מובהק של זכויות אדם. האוזר עצמו לא נימק את התנגדותו, אך ההערכה היא שפעל בשליחות סער כדי להקטין את הרוב לנזרי ובכך להוביל לבחירה בבהרב-מיארה ברוב מובהק.
חברי כנסת ששוחחו אמש עם האוזר שמעו ממנו כי הוא חשש שאם נזרי ייבחר בין השלושה - יהיו לחצים להעמיד גם את שמו להצבעה בממשלה. "לו נזרי היה נבחר, הייתה קמה לו בעיה", אמר האוזר לח"כים. "תתארו מצב שבו חלק משרי הממשלה היו מצביעים נגדו, ואחר כך הוא היה צריך להמשיך לייעץ להם. זה ניגוד עניינים קלאסי".
4 צפייה בגלריה
במחנה נתניהו מיהרו להאשים את ועדת האיתור במניעים פוליטיים. רז נזרי
(צילום: יואב דודקביץ)
גורם משפטי בכיר טען כי "מה שקרה בסופו של דבר שהסיכול של נזרי היה Overkill, כלומר סיכול שהצליח יתר על-המידה", ואילו גורם פוליטי אמר כי נזרי, שנחשב חביב על חוגי הימין ובהם גם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, הפך בן רגע לקורבן של הבחירה בבהרב-מיארה.
"עובדה שמיד החלו תגובות נזעמות של אנשי ימין ותומכי נתניהו על כך שסער סיכל את הבחירה בנזרי כיוון שהיה הגורם המתון ביותר בהתייעצויות המקדימות לפני כתב האישום נגד נתניהו", אמר הגורם והסביר כי נזרי התנגד להעמיד את נתניהו לדין בעבירת שוחד בתיק 4000 (בזק-וואלה) והציע לבטל את תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) בטיעון שמדובר באישום תקדימי ובנושא שאינו ראוי למשפט פלילי.
תחת זאת, סבר נזרי שיש להעמיד את נתניהו לדין רק בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתיק 4000 ובתיק 1000 (פרשת המתנות). לפי תומכי נתניהו, נזרי היה חותר לעסקת טיעון מקלה עם יו"ר האופוזיציה. סער טען בתגובה כי מדובר ב"הזיה מטופשת", כלשונו. אחד מחברי מפלגתו הוסיף כי "נזרי לא נבחר בוועדת האיתור לפני שש שנים כמועמד, ולא בלט בהתמודדות על משרת היועץ המשפטי לכנסת. מקורביו מנסים לייצר נרטיב כאילו איבדנו משפטן בשיעור קומתו של אנטונין סקאליה (השופט האולטרה-שמרן האמריקני שהלך לעולמו לפני מספר שנים)".
עם היוודע תוצאות ההצבעה, במשרד המשפטים הביעו אתמול חשש מהתפטרותו הקרובה של נזרי. המשנה ליועמ"ש שקיווה לרשת את מנדלבליט זכה לאינספור שיחות אהדה, פליאה וכעס על החלטת הוועדה שהגיעו גם משרים בממשלות קודמות ומחברי כנסת מכהנים. נזרי טען כי הוא הבהיר מזמן למשרד שלא ימשיך לקדנציה נוספת ויפרוש תוך כמה חודשים אם לא ייבחר. את עמדתו, טען נזרי, הביע גם בפני מנדלבליט וסער.
