לשכת ראש הממשלה מתדרכת בשבוע האחרון עיתונאים על כך שבישראל נערכים לאפשרות ממשית שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) יוציא בזמן הקרוב צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, בגין פשעי מלחמה וטענות על הרעבה מכוונת שביצעו כביכול במסגרת המלחמה ברצועת עזה. האם מדובר באמת בחשש ממשי או בהיסטריה מדומה שמועצמת משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים?
נתניהו בשבוע שעבר: "ננחית על חמאס מכות נוספות וכואבות - וזה יקרה בקרוב"
(צילום: : רועי אברהם, לע״מ)
בתדרוכים מלשכת ראש הממשלה נמסר עוד כי נתניהו וראש המל"ל צחי הנגבי קיימו דיונים בהולים בסוגיה, וכי בעקבותיהם פתח ראש הממשלה ב"מרתון" של שיחות עם ראשי מדינות כדי לסכל צווי מעצר כאלה. בחלק מכלי התקשורת אף הלכו צעד אחד קדימה וטענו ש"הצווים יוצאו בקרוב מאוד - ייתכן אפילו השבוע".
נוכח האפשרות הזו, שר החוץ ישראל כ"ץ הנחה את כל נציגויות ישראל בעולם להיערך באופן מיידי להתפרצות גל אנטישמי אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי חמור בעולץ. כ"ץ הנחה גם לשתף גם ארגונים יהודיים בחו"ל בצורך להיערך להליכים אפשריים מסוג זה, כולל תיאום הגברת האבטחה סביב מוסדות יהודיים מול השלטונות, ופנה לשר עמיחי שיקלי, הממונה על המאבק באנטישמיות, לפעול גם הוא בנושא.
גורם מדיני צוטט בערוץ 14 אומר כי "מדובר בצונאמי שישטוף את הכול - יפגע בסיכוי להחזרת החטופים, יקבור את הנורמליזציה עם סעודיה ויוביל להפסקה מיידית של תשלומי ישראל לרשות הפלסטינית. הנשיא ביידן הוא היחיד שיכול לעצור זאת, אבל כרגע הוא נמנע מלפעול".
3 צפייה בגלריה
התובע קאן והבכירים הישראלים נתניהו, גלנט והלוי
(צילום: GHANAIM / PPO / AFP, טל שחר,רויטרס, דובר צה"ל )
בכירים שעימם שוחחנו ציינו שאין באמת מידע ממשי על הוצאת צווי מעצר וכי החשש מבוסס על "שמועות, בעיקר אצל הפלסטינים". גורם ביטחוני הוסיף שאכן הכול מבוסס על "שמועות מודיעיניות שיש רצון פלסטיני, שהתובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, קארים חאן, יבקש להוציא צווי מעצר, אבל מכאן ועד כוונה ממשית להוציא צווים כאלה המרחק הוא גדול מאוד".
מבחינה פרוצדורלית חשוב להבהיר כי חאן אכן מנהל חקירה פעילה על אירועי 7 באוקטובר, ואף ביקר בישראל ובמעבר רפיח. עובדתית ידוע שמופעלים עליו לחצים כבדים להוציא צווי מעצר כאלה, ייתכן כדי למנוע פעולה ישראלית ברפיח. עובדתית אין שום אינדיקציה לכך שחאן אכן החליט להגיש לבית הדין בהאג בהרכב קדם-משפט בקשה להוצאת צווי מעצר.
אם תתקבל אצל חאן החלטה - יהיו בידיו שתי אפשרויות: או שיגיש בקשה בפומבי ויפרסם הודעה כפי שנעשה בעניינו של מנהיג סודן עומר אל-באשיר, או שיגיש בקשה חשאית כפי שנעשה ברוב המקרים אחרים - ואז בית הדין בהאג יקבל החלטה. מובן שבכל מקרה חאן לא יסתפק בהוצאת צווי מעצר רק נגד הבכירים הישראלים, אלא יעשה זאת גם נגד הנהגת חמאס. ללא צעד מקביל כלפי ראשי ארגון הטרור, צעד כזה יפגע קשות באמינות מוסד בית הדין הבינלאומי בהאג.
ואפשר להניח עוד הנחה בזהירות: חאן לא ילך למהלך כל כך דרמטי, בהיקף של רעידת אדמה בינלאומית, בלי "אור ירוק", גם אם לא פורמלי, משני גורמים: הממשל האמריקני בוושינגטון וממשלת בריטניה בלונדון. רק השבוע דווח שממשל ביידן הקפיא לעת עתה את כוונתו להטיל סנקציות נגד גדוד "נצח יהודה" בעקבות לחץ ישראלי כבד. הדבר מלמד שהבית הלבן מוכן להסתפק בהתחייבויותיה של ממשלת ישראל לטפל בהפרות של הדין הבינלאומי.
מהלך כזה פועל נגד הרציונל של מעורבות מצד בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג כלפי ההנהגה הישראלית וצה"ל. האם זה סביר שממשל ביידן יקפיא סנקציות חסרות תקדים נגד יחידה בצה"ל, אך במקביל יפקיר את נתניהו, גלנט והלוי? האם זה סביר מהלך כזה כשהאמריקנים מודעים לכך שהוצאת צווי מעצר כאלה תהפוך את ממשלת ישראל ללא פחות ממצורעת ותשים קץ לכל התוכניות הגרנדיוזיות שלהם לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה וחגיגה על מדשאות הבית הלבן שנחוצה בדחיפות לקמפיין הבחירות הצולע של הנשיא ביידן?
וגם: האם סביר שבשבוע שבו נתניהו הולך כברת דרך לקראת ממשלת בריטניה ומסכים לביקור מדגמי של שופטים בריטים בדימוס בליווית שופט ישראלי אצל מחבלי הנוחבה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ייתן "אור ירוק" לאזרח הבריטי הנאמן חאן לקדם צווי מעצר נגד ההנהגה הישראלית ועוד אחרי טבח 7 באוקטובר?
מקורות בכירים בצוות שמטפל בתביעות הבינלאומיות בבתי המשפט בהאג מותחים ביקורת נוקבת על "ההיסטריה" שמקרינה סביבת ראש הממשלה באשר לצעדים הצפויים נגד ישראל. לדבריהם, יש חשש מתמיד מאז שהמלחמה פרצה שיינקטו צעדים נגד פוליטיקאים וקצינים, אך אלה לא ננקטו עד היום - זולת צעדים כמו התביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובבית הדין הפלילי.
עם זאת, כדאי להתייחס ברצינות לאיומים פלסטיניים ולאיומי גופים פוליטיים אירופיים שקשורים אליהם. הצוות המדיני-משפטי הנרחב מנסה לאתר וליירט כל אופציה. לכן, ישראל פועלת בשבועיים האחרונים באינטנסיביות אל מול גורמים בכירים בארה"ב ובאירופה מאחורי הקלעים כדי ליירט הסלמה בצעדי בית הדין. לדבריהם, הנושא יעלה גם בשיחות עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן שיגיע ביום שלישי לישראל.
"ל-ICC אין סמכות שיפוט במצב זה"
פנינו לבית הלבן בשאלה אם ראש הממשלה נתניהו הביע חשש בפני הנשיא ביידן מהוצאת צווי מעצר וביקש את התערבותו. דובר במועצה לביטחון לאומי מסר ל-ynet בתגובה: "כפי שאמרנו בפומבי פעמים רבות, ל-ICC אין סמכות שיפוט במצב זה ואיננו תומכים בחקירתו". במילים אחרות, הבית הלבן מודיע רשמית שלדעתו אין לבית הדין סמכות שיפוט כאן, בוודאי לא להוציא צווי מעצר נגד ההנהגה הישראלית.
דובר בית הדין בינלאומי הפלילי בהאג (ICC) אמר בתגובה לדיווחים על הוצאת צווי מעצר השבוע כי "התובע הכללי לא נותן פרשנות שוטפת ביחס לחקירות מתמשכות, וגם לא מגיב לספקולציות בדיווחים בתקשורת".
ומה יקרה אם בכל זאת יוצאו צווי מעצר?
קודם כל זו תהיה מכה קשה מאוד למדינת ישראל. סוג של רעידת אדמה שתהפוך את הממשלה הנוכחית למצורעת. 124 המדינות שמכירות בבית הדין בהאג יהיו מחויבות לעצור את נתניהו, גלנט הלוי, ומי שהוצא נגדו צו מעצר בכל פעם שיגיעו לשטחן. המשמעות היא שההנהגה הישראלית לא תוכל לצאת מהארץ, למעט אולי לביקורים במדינות דיקטטוריות או במדינות שיתחייבו מראש ובכתב שלא יעצרו את אותו בכיר ישראלי.
הצו הוא אישי ויישאר תלוי ועומד גם אם אותו פוליטיקאי יתפטר מהחיים הפוליטיים. זו עלולה להיות מכה אנושה לנתניהו שרואה את עצמו כמדינאי שאוהב להסתובב בעולם. צו מעצר כזה ישאיר אותו בישראל עד להודעה חדשה, גם ביום שאחרי עזיבתו את לשכת ראש הממשלה
האם ישראל תשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג אם יוצאו צווי מעצר?
ניתן להניח שלא. ישראל לא תכיר באף טריבונל בינלאומי שישפוט אותה. ישראל אולי תפעל בדיסקרטיות מול התובע הכללי של בית הדין כדי לשכנעו לבטל את הצווים ולהוכיח בראיות שאין ממש בטענות על פשעי מלחמה ו/או טענות על הרעבה.
מי אמור להחליט אם להוציא את צווי המעצר?
מי שמבקש אותם לפי הנוהל הוא כאמור התובע הכללי של בית הדין קארים חאן. ואולם, מי שמקבל את ההחלטה ומוציא את הצווים הם שלושת שופטי הרכב הקדם-משפט שדן בסוגיה הפלסטינית: נשיאת ההרכב השופטת לוליה מוטוק מרומניה, ותחתיה השופטות סוקורו פלורס ליארה ממקסיקו, וריינה אלאפיני ג'אנסו מבנין שבאפריקה.
בכל מקרה, אחרי שחאן מגיש בקשה כזו הוא צריך להציג ראיות ובית הדין צריך לקבל החלטה מנומקת. מהלך כזה לא מתרחש "מהיום למחר", ולפי הערכה יכול להימשך חודש ימים. השופטת ג'אנסו מבנין תמכה בפברואר 2021 בבקשת התובעת הראשית של בית הדין דאז, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה של ישראל בשטחי הרשות הפלסטינית, עזה ומזרח ירושלים.
שר החוץ כ"ץ אמר על האפשרות להטלת צווי מעצר: "אנחנו מצפים שבית הדין יימנע מהוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בדרג המדיני והביטחוני. אין דבר מעוות יותר מלנסות למנוע מישראל להגן על עצמה מול אויב רצחני שקורא באופן גלוי להשמדת מדינת ישראל. במידה והצווים יוצאו הם יפגעו במפקדי ולוחמי צה"ל ויעניקו רוח גבית לארגון הטרור חמאס וציר האיסלאם הרדיקאלי בהובלת איראן נגדו אנו נלחמים.
"ישראל נלחמת נגד ארגון טרור רצחני שתקף אותה וביצע פשעים מהחמורים בהיסטוריה נגד אזרחים ששהו בבתיהם וצעירים שבילו בפסטיבל, כולל פשעי מין חמורים של אונס, רצח וחילול גופות נגד נשים ונערות. ישראל פועלת תוך הקפדה על כל דיני המלחמה, בליווי מערכת משפטית חזקה ועצמאית, ומאפשרת סיוע הומניטרי נרחב לאוכלוסייה בעזה בשיתוף גורמים בין לאומיים, למרות שחמאס משתמש באוכלוסיה כמגן אנושי, תוקף ומקשה על מתן הסיוע. לא נרכין ראשנו ולא נירתע ונמשיך להיאבק עד לשחרור כל החטופים, הכרעת חמאס והשבת תושבינו לבתיהם, מתוך שקט וביטחון".
