נשיא צרפת עמנואל מקרון טען בסוף השבוע כי שגריר ארצו בניז'ר, סילבן איטה, מוחזק כבן ערובה בשגרירות צרפת במדינה האפריקנית, אחרי שלא נענה לדרישת החונטה שהשתלטה על ניז'ר שיסתלק בחזרה לפריז. מקרון טען כי ההנהגה הצבאית המחזיקה כעת בשלטון בניז'ר מונעת מהשגריר ומצוותו אספקה של מזון, וכי הם שורדים בעזרת מנות קרב. ההאשמה באה כשברקע טענות החונטה כי צרפת ובעלות בריתה באפריקה נערכות להתערבות צבאית ולפלישה למדינה.
9 צפייה בגלריה
מפגינים בעד הדרישה לסלק את החיילים הצרפתים, בסוף השבוע בניז'ר
(צילום: EPA/ISSIFOU DJIBO)
9 צפייה בגלריה
נשיא צרפת מקרון. פריסה מחדש של החיילים? "הכול רק בתיאום עם בזום"
(צילום: Ludovic MARIN / AFP)
את ניז'ר, נזכיר, פקדה ב-26 ביולי הפיכה צבאית שבה הדיחה קבוצה של קצינים בצבא המקומי את הנשיא הנבחר מוחמד בזום, וחרף הקריאות מהמערב ומהאיחוד האפריקני סירבה לוותר על השלטון. באוגוסט הורתה החונטה לשגריר צרפת, השליטה הקולוניאלית לשעבר של ניז'ר, לעזוב את המדינה בתוך 48 שעות, אבל הוא והממשלה בפריז סירבו לשתף פעולה או להכיר בחונטה כשליטה הלגיטימית של ניז'ר.
כעת, לדברי מקרון, השגריר נצור בשגרירות, וכמי שהוגדר כאישיות בלתי רצויה לא מאפשרים לו לקבל מזון. כשנשאל אם צרפת תשקול להחזיר אותו הביתה השיב מקרון: "אעשה כל מה שנסכים עליו עם הנשיא בזום, מפני שהוא הסמכות הלגיטימית, ואני מדבר איתו מדי יום". שרת החוץ של צרפת, קתרין קולונה, אמרה שהשגריר ממשיך לעבוד, ושהוא יישאר בתפקידו ככל שפריז תרצה. "הוא מועיל לנו מאוד בעזרת הקשרים שלו ושל אנשי צוותו", אמרה.
אחרי ההפיכה הודיעה החונטה גם על ביטול כל ההסכמים הצבאיים עם צרפת, ודרשה מפריז להסיג מניז'ר את 1,500 החיילים הצרפתים שמוצבים בה ושאמורים לסייע לכוחות המקומיים להתמודד עם האיום שנשקף למדינה מצד ארגוני טרור איסלאמיסטיים. צרפת דחתה בתוקף את הדרישה, והודיעה כי כל שינוי בהצבתם של חייליה בניז'ר ייעשה רק בתיאום עם הנשיא המודח בזום, שבו היא רואה את השליט הלגיטימי היחיד.
ההתפתחויות בניז'ר מטרידות מאוד את המערב, משום ששם חוששים שהמדינה האפריקנית תהפוך לעוד מוקד השפעה של רוסיה ושל שכירי החרב שלה, בהם אנשי קבוצת וגנר. אחרי השתלטות החונטה על ניז'ר ביולי יצאו תומכיה לרחובות, נופפו בדגלי רוסיה וקראו "תחי רוסיה!" ו"צרפת החוצה!". מאז התפשט במדינה סנטימט אנטי-צרפתי ניכר, שכלל מתקפות על סמלים צרפתיים.
בעשור האחרון, וביתר שאת מאז עלייתו של בזום לשלטון, הפכה ניז'ר לבעלת ברית חשובה של המערב במאבק נגד הג'יהאדיסטים הפועלים באזור הסאהל, וארה"ב לבדה השקיעה בעשור הזה חצי מיליארד דולר בחיזוק יכולותיה הצבאיות של המדינה. צרפת וארה"ב משתמשות בניז'ר כבסיס אם למאבק שלהן בארגוני הג'יהאד, ואליה שלחה צרפת את הלוחמים שנאלצה להוציא אשתקד ממאלי, אחרי שגם בה אירעה הפיכה צבאית, שבה דרשה החונטה להחליף את החיילים הצרפתים באנשי "קבוצת וגנר".
בצל המתח סביב השגריר והחיילים הצרפתים האשימה בשבוע שעבר החונטה של ניז'ר כי צרפת צוברת כוחות במדינות אחרות במערב אפריקה לקראת פעולה צבאית אפשרית נגדה, במטרה להחזיר את בזום לשלטון. לדברי החונטה, צרפת שלחה כלי טיס ומשוריינים למדינות כמו חוף השנהב, סנגל ובנין לקראת מתקפה כזו, שעשויה להתבצע בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות באזור.
בוועידת ה-G20 בשבוע שעבר, כשנשאל על האפשרות שצרפת תצא לפעולה צבאית נגד החונטה בניז'ר, השיב מקרון כי יפעל רק אם יקבל בקשה שכזו מצד הנשיא המודח בזום, אך לצד זה הוסיף כי צרפת "תומכת לחלוטין" בעמדה שהביעו חברות הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), ולפיה הן שוקלות התערבות צבאית כדי להחזיר את בזום לשלטון.
ניז'ר היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם, והיא מדורגת דרך קבע בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, המודד את מידת שגשוגן של מדינות. שני שלישים מהמדינה מכוסים מדבר, אוכלוסייתה מונה 22.4 מיליון בני אדם, והיא הולכת וגדלה בשל שיעור ילודה אדיר. כל אישה בניז'ר מביאה לעולם בממוצע שבעה ילדים.
מאז צאתה לעצמאות מצרפת ב-1960 חוותה ניז'ר שלל ניסיונות הפיכה, ויחד עם ההפיכה הנוכחית חמישה מהם הסתיימו בהצלחה. בשנים האחרונות, עם זאת, היא נחשבה לאי של יציבות יחסית בהשוואה לשכנותיה: במערב אפריקה ובמרכזה התרחשו מאז 2020 עוד שש הפיכות במדינות שכנות, כשברקע מתקפות הג'יהאדיסטים שמזוהים עם דאעש ואל-קאעידה.
ניז'ר עצמה מתמודדת בשנים האחרונות עם מתקפות ג'יהאד שגלשו אליה ממאלי ומניגריה. אף שהמצב הביטחוני בה נחשב עד להפיכה ליציב יותר מזה של מדינות שכנות, מאות אלפי בני אדם בה נאלצו להימלט מבתיהם בגלל המתקפות הללו, והמשבר ההומניטרי שנוצר בעקבות זאת מכביד על כלכלתה.
