שישה חודשים חלפו מאז מותו הטרגי של עידו אביגל ז"ל, בן החמש שנהרג מפגיעת הרקטה בביתו - כשרסיס מחלון הממ"ד פגע בו ופצע אותו אנושות - משפחתו בחרה לעזוב את העיר שבעוטף עזה ולהתגורר במושב ליד קריית מלאכי. אמו, שני, כתבה הערב (רביעי) כי המשפחה לא חשבה שכך תעזוב את הבית, וסיפרה על הבחירה של המשפחה לשמור את כל חפציו כמזכרת.
לקריאה נוספת:
ההספד המאוחר של האם: "סליחה שהגנת עליי בגופך, במקום שאגן עליך"
אביו של עידו בן ה-5: "במקום שהקמנו בית, איבדנו את הילד"
"לילה אחרון בשדרות. לא כך חשבנו שנעזוב את הבית", פתחה האם את דבריה. "היו לנו חלומות משותפים. חיפשנו יחד בית עם גינה. הבטחתי שכשיהיה בית עם גינה נוכל להביא כלב אלינו. חיפשנו יחד סוגי כלבים והחלטנו שנביא גולדן. הסברתי לכם שזה כלב מקסים, שעוזר לנו כשיש לפעמים בלגן ברגשות, או כשאנחנו מפחדים כשיש צבע אדום. לא רציתם לחכות לגינה - ועשיתם לי הפגנה של ממש בבית. צחקנו יחד ולצד זאת נפעמתי מהיצירתיות שלכם.
"ביקשת שכאשר נביא כלב, נקרא לו מילקי", כתבה האם. "אתה בטח כבר יודע, כשהשתחררתי מבית החולים הבאנו גורה מקסימה לתהלוש, והיא ביקשה לקרוא לה מילקי. היית אוהב אותה מאוד, היא אנרגטית בדיוק כמוך". עוד לפני הטרגדיה, תכננה המשפחה לעבור דירה בתוך העיר, והאם כתבה כי היא נזכרת בפעם ששאל אותה אם הצעצועים שלו יעברו איתם דירה. "הבטחתי שכל מה שתרצה לקחת יבוא איתנו. היום דודק'ה, הכול בא איתנו. מהדבר הכי קטן שיצא לך בקינדר ושמרת אותו - ועד למשחק הכי גדול שלך. תהל אמרה שהיא לא מסכימה לתרום את הדברים שלך, אז הסכמנו שנשמור את הכל למזכרת. בכל זאת, זה הדבר האחרון שנשאר ממך. אבל רק מבחינה פיזית. מבחינה רוחנית אתה חי בתוכנו".
