בציון שנה למלחמת חרבות הברזל שנפתחה במתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר, פרסם משרד הביטחון את מניין הנופלים במלחמה. האבידות קשות מנשוא. מפרוץ המלחמה נפלו 890 חללי מערכות ישראל, בהם חללי צה"ל, שוטרים, אנשי שב"כ, רבש"צים וחברי כיתות הכוננות שלחמו ברצועת עזה, בדרום, בצפון, בלבנון וביהודה ושומרון.
חללי המערכה הותירו אחריהם יותר מ-5,200 בני משפחה כואבים שבעל כורכם הצטרפו למשפחת השכול, בהם כ-1,590 הורים שכולים, 306 אלמנות, 645 יתומים ומעל 2,730 אחים ואחיות שכולים – בנוסף לבני משפחה שאינם מדרגה ראשונה, לרבות סבים וסבתות, בני ובנות זוג, חברים לנשק, לאזרחות ולספסל הלימודים.
מרבית הנופלים, 808, הם חללי צה"ל שעימם נמנים גם 43 חברי כיתות כוננות שיצאו להגן על בתיהם ביום הטבח ונפלו בקרב, לצד 75 חללי משטרה ושבעה חללי שב"כ. כמחצית מהנופלים, 374, מתחת לגיל 21 ובשירות חובה. 272 מהם בני 22–30, 143 מהם בני 31–39 ועוד 101 בני 40 ומעלה. 835 מסך הנופלים הם גברים, ו-55 הן נשים. 629 הם רווקות ורווקים ו-261 מהם נשואים שהותירו אחריהם אלמנות ויתומים וכן שבע ארוסות.
מערך המילואים שרשם אחוז התייצבות מלא ושרבים ממנו עדיין מגויסים בסבב שלישי ורביעי, ספג גם כן אבידות קשות. 240 אנשי מילואים נפלו במלחמה בגזרות השונות, לצד 217 אנשי קבע ו-43 חברי כיתת כוננות.
חללי המערכה מגיעים מכלל חלקי הארץ, המגזרים וצורות ההתיישבות. 285 חללים נקברו באזור ירושלים, ובדגש על הר הרצל (160), 239 נקברו באזור המרכז, בדגש על קריית שאול (39), 184 חללים הובאו לקבורה באזור הדרום ועוד 174 בצפון. שמונה חללים הועברו לקבורה בחו"ל בטיפול וליווי מלא של עובדי אגף משפחות במשרד הביטחון.
ירושלים היא העיר שאיבדה את מספר בניה ובנותיה הגבוה ביותר – 52 חללים. אחריה תל אביב עם 28, באר שבע עם 26, מודיעין עם 24 וחיפה עם 21 חללים. בנוסף, ברמת גן נפלו 17 חללים, בפתח תקווה 16, ברחובות, ברעננה ובאשקלון 14 חללים כל אחת ובכפר עזה 13.
בעקבות ריבוי האבידות הוקמו והוכשרו בתי עלמין צבאיים וחלקות צבאיות חדשות לצד הקיימות. בשל המלחמה נערכו ב-230 בתי עלמין וחלקות צבאיות קבורה תחת אש ביישובי הדרום, קבורה משותפת של בני משפחה, היערכות לאזכרות שבעה ועמידה בהצבת מצבות והקמת קברים לפני אזכרת ה-30. בהיכל הזיכרון נוספו שמות כל החללים בקיר השמות העוטף את ההיכל.
אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון אמר: "מדינת ישראל נקנתה במחיר כבד מאוד וההיסטוריה שלה נכתבה בדמם של אחינו גיבורי התהילה. שנה חלפה מפרוץ המלחמה, שהחלה באירועי טבח 7 באוקטובר. אנשי ונשות אגף משפחות הנצחה ומורשת התגייסו במלוא העוצמה לקיום מסעות לוויה בממלכתיות ומתן כבוד אחרון לנופלים ולנופלות. לאחר מכן טיפול וליווי משפחות שכולות שהצטרפו למעגל השכול".
הוא הוסיף: "מתוך תחושת שליחות אנו ממשיכים לקיים את צו החיים שהותירו לנו הנופלים, להנציח את זכרם, לשמר את מורשתם ולהעביר את סיפור גבורתם לדורות הבאים, וכן להמשיך ולתמוך בכל דרך במשפחותיהם, הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הרווחתי. נייחל לחזרתם של החטופים, נישא תפילה לרפואתם של הפצועים ולחזרתם בשלום של חיילי כוחות הביטחון הנלחמים למען מדינתנו".
