ברקע החלטת משרד הבריאות לקצר את משך הבידוד לנדבקים מעשרה לשבעה ימים ומדיניות הבדיקות החדשה שלפיה תינתן עדיפות לבני ה-60 ומעלה בבדיקות ה-PCR, במערכת הבריאות מכנים את הימים האחרונים "תקופת מעבר משמעותית". במערכת קוראים לראשונה, בין היתר, לשקול מחדש את מדיניות הבידודים וחובת הבדיקות למי שנחשף לחולה מאומת, בין היתר משום שההתפרצות רחבה כל כך - עד שלא בטוח אם יש עוד טעם בכלים הללו. ואולם, יש לציין כי בין המומחים אין תמימות דעים בעניין.
היום (שבת) פרסמה ההסתדרות הרפואית בשם איגוד רופאי בריאות הציבור עמדה בשני העניינים הללו, שבה קראה לעדכון המדיניות ולהפסיק עם הבידודים והבדיקות התכופות. "כיום נעשה שימוש נרחב בבדיקות מעבדה מסוגים שונים", כתבו חברי האיגוד. "בהיקף חסר תקדים עם יחס עלות-תועלת נמוך, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בשיעור הבדיקות לנפש".
בהמשך כתבו חברי האיגוד, באופן תקדימי כעמדה מקצועית, כי "יש להתייחס לקורונה בדומה לגישה האפידמיולוגית למחלות מידבקות אחרות. בשלב זה של המגפה, עיקר התועלת בבדיקה היא קלינית (לצורך טיפול בחולה הסובל מסימפטומים ותסמינים) ולכן יש להפוך את ברירת המחדל – להפסיק לבדוק ולבודד מגעים שנחשפו כמדיניות גורפת".
לא רק באיגוד קוראים בימים האחרונים לחשיבה מחדש על מדיניות הבדיקות והבידודים, אלא גם בכירים נוספים במערכת הבריאות. "ההמלצות משתנות מרגע לרגע בגלל המצב", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא. "נכון לעכשיו, יש לבדוק את קיצור הבידודים ובטח לאנשים שזקוקים להם לחמישה ימים – אך עם אנטיגן שלילי ובלי סימפטומים".
"מה שקורה זה שהאנטיגן מפספס בהתחלה ולא בסוף, ולכן יש לוודא שהבדיקה הייתה קודם חיובית והפכה לשלילית", הוסיפה רהב. לדבריה, "עדיין צריך לבדוק, ויכול להיות שנגיע למצב כזה שאין מה לבדוק יותר. אם נגיע למצב שחצי מהאוכלוסייה שנמצאת בבית החולים חיובית, אז כבר לא יהיה מה לבדוק. עם זאת, את האוכלוסייה של בתי האבות ומדוכאי החיסון – עליהם כן יש להגן, ולכן לאתר המגעים שלהם. אני עדיין בעד בדיקות כדי למנוע את ההדבקה של אלו שכן נמצאים בסיכון להדבקה קשה. לגבי ביטול בידוד לגמרי, אני לא חושבת שאנחנו שם".
אחרים קוראים לבחינה מחודשת – אך לא בטוחים כי בשלו התנאים לשינויים מהירים ודרסטיים. "האינדיקטור המרכזי הוא בתי החולים", הסביר פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן. "במדינות אחרות ובהן ארה"ב אנחנו רואים קריסה של בתי החולים. אנחנו לא במצב של לשחרר הכול, אלא לחשב כל כמה ימים את האסטרטגיה שלנו".
"לגבי הבידודים, בסופו של דבר אנחנו מבינים שקשה מאוד לעצור את האומיקרון והדבר שצריך לדאוג לגבי הוא שהוא לא ייצור עומס קריטי על המערכות לגמרי", הוסיף פרופ' כהן. "אי אפשר לשטח את העקומה לגמרי, אך אני לא מרגיש שאפשר לשחרר הכול בגלל אי הוודאות שנוגעת לבתי החולים. הבידוד אמנם לא עוצר את המחלה, אבל הוא מעט את הקצב - וההאטה הזו עדיין רצויה".
לדברי פרופ' כהן, "עם זאת, הבידודים לאט לאט יהפכו לפחות רלוונטיים. כשתחלואה תתייצב ואפילו תדעך זה יהיה השלב לשאול האם אנחנו יכולים להקל על המשק והאנשים. לגבי הבדיקות, זה נכון שהתרגלנו לבדיקות וזה מעט פחות רלוונטי עכשיו, אך עדיין יש להן יתרון אם אנשים רוצים לדעת שהם נדבקו. בכל אופן, זה יהפוך להיות פחות ופחות רלוונטי, כמו גם חובת החיסונים והתו הירוק. הבדיקות הן פחות קריטיות אך עדיין חשוב לדעת מה קורה באוכלוסייה".
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר קבינט המומחים, אמר ל-ynet כי "בסוף חודש דצמבר 2021 המליץ ה–CDC על קיצור תקופת הבידוד ל–5 ימים בלבד, ונראה שלא רחוק היום שמצוקת כוח האדם במשק ובמערכת הבריאות בפרט הן שיכריעו ויאלצו את ישראל לנקוט גישה דומה. קיצור בידוד שמבוסס על מכלול השיקולים, ובהם: מצד אחד פוטנציאל הסיכון להדבקה לאחר 5 ימים (כשהמחלים כבר ללא תסמינים) נמוך, ומצד שני תועלת גבוהה הן למחלים והן למשק כולו מקיצור הבידוד".
ניב-יגודה הוסיף: "ברמת התחלואה הקיימת, בדיקות ה–PCR הן משאב מוגבל שיש לתעדף בהתאם לשיקול דעת רפואי. כל עוד העומס על המעבדות מייצר זמני המתנה בלתי סבירים עד קבלת התשובה, ראוי שמדיניות הבדיקות תשקף שני עקרונות מנחים מרכזיים: קיום הצדקה רפואית (קבוצות סיכון ותסמינים), ותועלת קלינית שעשויה לצמוח מביצוע הבדיקה (החלטה על טיפול תרופתי). בנקודת הזמן הנוכחית, ומשיקולי עלות-תועלת מדיניות בדיקות האנטיגן בכניסה לבתי אבות, למרכזים גריאטריים ולכלל האוכלוסייה היא מאוזנת ונכונה. יכול שבעתיד ניתן יהיה לייתר את חובה לבצע בדיקת האנטיגן במרבית הסיטואציות, בטח כשמדובר באדם צעיר שאינו נכלל בקבוצת סיכון. ברמת התחלואה הקיימת ועל מנת להגן על האוכלוסיות שבסיכון מומלץ לבצע בדיקת אנטיגן ביתית לפני כל ביקור אצל סבא וסבתא".