צוותי הרפואה בבתי החולים עובדים מהבוקר (חמישי) במתכונת שבת במחאה על מקרי האלימות האחרונים במרכזים הרפואיים. מחאות והפגנות מתקיימות בבתי החולים ברחבי הארץ בהשתתפות בכירי משרד הבריאות. מנכ"ל המשרד, הפרופ' נחמן אש, אמר בריאיון לאולפן ynet כי זו "תקופה קשה", אך התופעה אינה חדשה. "אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד זמן", הדגיש. "בחודשים האחרונים היו מספר אירועים קשים ויש הרבה מאוד אירועים קטנים שלא מגיעים לעין התקשורת והעיסוק שלנו הוא מתמיד בעניין הזה".
הוא קרא לממשלה להכריז על מצב חירום והסביר: "הגענו לקו האדום. הקריאה של כולנו - גם של הרופאים בשטח - היא שחייבים לעצור את התופעה הזו. לצערי הרב זו תופעה חברתית, לא רק קשורה למערכת הבריאות אבל היא באה לידי ביטוי כאן בצורה יותר קשה".
כ-150 רופאות, רופאים ואנשי הצוות הרפואי התאספו הבוקר בכניסה למגדל האשפוז של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר לעצרת מחאה ברקע שביתת הרופאים בעקבות אירועי האלימות בבתי החולים. בין הנוכחים גם מנהל בית החולים פרופ' איציק קרייס וראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס.
ד"ר נועה גליק פישמן, רופאת נשים בבית החולים אסותא אשדוד, שגם שם התקיימה מחאה, אמרה כי "אני הרופאה הבכירה של חדר הלידה וגם במקום הכי שמח שאנחנו מביאים תינוקות, הלחץ כל כך גדול". לדבריה, "עדיין אנחנו נתקלים כל הזמן באלימות. לא תמיד אלימות פיזית, אלימות מילולית, מילה אחת שלא במקום, חדירה ככה לשטח הפרטי, דרישות. בעצם כל הדברים האלו לא עוזרים ולא מקלים עלינו, לא לתת את הטיפול הטוב ובטח לא להרגשה הטובה שלנו".
הפרופ' אש ניסה לתאר גם הוא את התחושות של צוותי הרפואה: "תחשבו על הרופא שנמצא בחדר המיון ובמקום להתמקד בטיפול בחולה צריך לחשוב שיהיה אולי אירוע של אלימות אם יקרה ככה וככה. אי-אפשר לטפל ככה".
לדבריו, למערכת אכיפת החוק חלק מרכזי בהימשכות התופעה - ואף החמרתה. "התוקפים מועברים לחקירה, משוחררים והתיק נסגר. זה קשור גם למשטרה, לפרקליטות וגם השופטים, כולם צריכים להבין שבדרך הזאת התופעה פשוט תימשך. אני חושב שזה טיפול לא נכון באלימות. זה רק הולך ומקצין ומחריף, הרף של האלימות הולך ועולה. אם לא נטפל בזה בצורה הרבה יותר אסרטיבית, נחושה, זה יילך ויחמיר", אמר.
- זה רק עניין של זמן עד שנהיה עדים לתקרית יותר חמורה? אתה ממש חושש שיקרה כאן מקרה של פגיעה פיזית קשה באחד מאנשי הצוותים הרפואיים?
"בהחלט. גם באירועים האחרונים בהר הצופים, היה לנו מזל, היה לנו מזל שלא הצליחו לפרוץ לחדרים שבהם הסתגרו אנשי הרפואה. מה היה קורה אם היו פורצים. אין לי ספק שזה עניין של זמן עד שיקרה משהו חמור, אנחנו צריכים להבין כולם, אנחנו במשרד הבריאות מבינים את זה כבר הרבה זמן ודוחפים לזה. אבל עכשיו כולם צריכים, המערכת כולה צריכה להבין שחייבים לעצור את זה".
אתמול הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ כי הוא ידרוש הצבת עמדות שיטור בבתי החולים וההסתדרות הרפואית הבהירה כי בלעדיהן ימשיכו במחאה. פרופ' אש אמר הבוקר כי "שוטרים יש בחלק מבתי החולים, זו החלטת ממשלה שהתקבלה לפני כמה שנים, אנחנו כבר כמה חודשים עובדים על החלטת ממשלה להרחיב את זה לכל בתי החולים. אבל זה רק צעד אחד".
"הקמנו ועדה שכמה חודשים עובדת כדי לבדוק את כל התהליך. זה לא מספיק שיש שוטר, צריך שיהיו מאבטחים, צריך שיהיה שכר מאבטחים טוב כדי שיגיעו מספיק אנשים, צריך שאח"כ החקירה המשטרתית תהיה מאוד זריזה ומהירה ויוגשו כתבי אישום, צריך שהפרקליטות תגיש כתבי אישום בצורה מהירה".
- איך תדאגו לזה בפועל, כי אנחנו יודעים שהרבה פעמים יש הבטחות, כמו בסיפור המתמחים.
"צריך שהממשלה כולה תתגייס, זה לא רק עניין של משרד הבריאות. המשרד לא יכול לעשות את הדברים לבד. לא את המתמחים ולא את זה, צריך שהממשלה כולה במקרה הזה תכריז על מצב חירום בעניין הזה ושכל המערכת שתיארתי ובסוף עד הענישה כולם יעבדו בצורה כזאת שהם רואים את המשימה הזאת כמשימה עליונה. זה מה שאנחנו עושים עכשיו לאור המקרים האלה".
- יש המון תקנים פנויים של אנשי בטחון בבתי חולים, אבל המשכורות נמוכים. לזה אתם כן יכולים לדאוג?
"אז אנחנו גם לזה דאגנו ואנחנו יצאנו למכרז חדש, בנינו אותו בחודשים האחרונים, ויצאנו במכרז חדש שמעלה את השכר. עדיין אנחנו מוגבלים בכללים הממשלתיים כך שהשכר עדיין, למרות שהעלינו אותו, לא מספק כדי לגייס. מאבטח במכרז הקודם הרוויח סביב 35 שקלים לשעה, אנחנו העלינו את זה עכשיו ל-41 שקלים לשעה. זה לא מספיק".
הוא נשאל האם הוא רואה איזשהו קשר בין האיומים על בכירי משרד הבריאות בזמן הקורונה לבין האלימות נגד אנשי רפואה בבתי חולים. "זה דפוסים שונים אבל הקשר שמחבר ביניהם זה שבחברה שלנו השיח האלים והאירועים האלימים הפכו להיות סוג של שגרה. סוג של מותר לומר הכול ומותר לעשות הכול. למרות שזה באמת, זה מוטיבציות אחרות, זה סיפור אחר בשני המקרים אבל שניהם מבטאים תופעה רעה שהאלימות נעשתה חלק מהחיים שלנו", ציין.
ד"ר אלרעי פרייס שהשתתפה במחאה בבית החולים שיבא התייחסה לאיומים שהיא וילדיה קיבלו במהלך השנתיים האחרונות, וגם להשלכת הרימון לעבר לשכת משרד הבריאות בנצרת. "מה המשטרה עושה? אני לא יודעת", תקיפה. "אחרי שהייתי ארבעה ימים עם מאבטח היו איומים קונקרטיים כולל איומים ברצח על הילדים שלי. ומה הפיתרון? מאבטח. אז די. די".
גם בבית החולים הדסה הר הצופים, שם התרחשה התקיפה שהובילה לשביתה, התקיימה מחאה - וכך גם בשערי צדק ובשאר בתי החולים ברחבי הארץ. ד"ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים, אמרה: " אם מדינת ישראל החליטה שראוי ונדרש לתגבר את בתי החולים עם תגבור משטרה, איך ייתכן שההחלטה חלה רק על חלק מבתי החולים? איך ייתכן שהצוותים שלי נשארים חשופים במה שלצערי הפך להיות החזית? רגע לפני שהכתובת שירדה מהקיר ונעמדה מול העיניים שלכם עוברת לשבת לכם על המצפון - יש לכם הזדמנות לעשות שינוי".
"ביטול הבידודים למאומתים? אם התחלואה תרד, יהיה אפשר לשקול"
נחמן אש התייחס גם לביטול בדיקות הקורונה בנתב"ג, הקלה שתיכנס לתוקפה מחר. "אני חושב שזה הזמן לעשות את זה. מקדם ההדבקה סביב 1 כי התייצבנו סביב 2,000 מאומתים ליום אבל זה אומיקרון, המחלה יותר קלה, אין עומסים בבתי החולים וזה הזמן לעשות את ההקלות. אנחנו במקביל נצטרך לעקוב ולראות גם מה קורה בעולם וגם מה קורה אצלנו. עדיין החשש שיגיע וריאנט אחר או שתהיה התפרצות נוספת, קיים", הבהיר. הוא ציין כי למרות זאת "כעת אפשר כן לעשות את ההקלות האלה, המגבלות האלה זה נטל. זה עלויות כספיות וזה הזמן להיפרד מהן. לכמה זמן אני לא יודע".
- מתי להערכתך גם הבידודים למאומתים יבוטלו?
"זה עדיין נשאר, כלומר מי שמאומת חייב להישאר בבידוד בבית. אנחנו עדיין לא מרגישים שאנחנו יכולים להקל במובן הזה ואנחנו חושבים שעדיין צריכה להיות חובה שמי שמאומת יימנע מלהדביק אחרים וישמור על זה. מתי ניפרד מזה? אני מעריך שכשהתחלואה תרד עוד ונראה שאין התפרצויות וכל הצעדים שעשינו עד כה לא גרמו לעלייה בתחלואה אני חושב שאפשר יהיה לשקול".
"זה הדבר האחרון שיעשה את המחלה הזאת ככל המחלות, כלומר אם אתה מרגיש לא טוב אתה נשאר בבית ולא משנה אם אתה מאומת או לא, אתה לא עושה בדיקות למעשה בכלל, זה יהיה מקביל לירידה בכמות הבדיקות. מתי בדיוק אני לא יודע אבל אם התחלואה תרד, יהיה אפשר לשקול את זה".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה רבה את תופעת האלימות נגד עובדי ציבור ובכלל זה אלימות המופנית כלפי סגל רפואי, בבתי חולים ובמרפאות, ומובילה מדיניות מחמירה ותקיפה למיגורה. באשר לדבריה של ד"ר אלרעי פרייס, מטעמים ברורים, איננו נוהגים להתייחס לרמות איום הנקבעות לאדם, או לסל האבטחה הנלווה אליהם. בכל הנוגע למאויימים ללא קשר למקרה זה או אחר, משטרת ישראל מקיימת הערכת מצב מיוחדת לבחינת רמת איום וקביעת סל אבטחה הנדרש לנבחרי ועובדי ציבור מאוימים".