השופט בדימוס עודד מודריק על דרמת מזוז בבג"ץ: צריך לשמור על אחידות
(צילום: אבי חי)
במשרד המשפטים הופתעו היום (רביעי) מעוצמת ההתנגדות של בג"ץ למינויו הקבוע של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינויי בכירים ומהצעתו של השופט נועם סולברג למנות את מזוז ליו"ר זמני - אך ורק לטובת בחינת מינוי הרמטכ"ל.
ב-2018 קבעה הממשלה כי כל חבר שייבחר לכהן בוועדה ימלא שמונה שנים במטרה למנוע פגיעה בעצמאות הוועדה. עד אותה קביעה, משך הקדנציה של ראש הוועדה לא הייתה קצובה בזמן, וההחלטה הייתה ייחודית כדי לנתק זיקה אפשרית בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי.
החלטת הממשלה מ-2018 גם לא מאפשרת מינוי ממלא מקום. קציבת הכהונה לשמונה שנים הייתה מתוך הבנה שמדובר במינוי חוצה ממשלות, הן לתפקיד היו"ר והן לנציגי הציבור, המכהנים לאורך כהונת ממשלה שלישית. במשרד המשפטים הסבירו שההצעה למנות ממלא מקום במינוי זמני, רק לצורך בחירת רמטכ"ל כפי שהציע בג"ץ, מהווה שינוי של הנורמה שנקבעה בהחלטה מ-2018. זאת, מכיוון שמינוי אד-הוק מחזק חשש מפני תלות בדרג הנבחר, וייפגע לפחות בנראות של תקינות מינוי הרמטכ"ל.
הדבר עשוי לסמן ולצבוע את המינוי - של שופט עליון בדימוס שתפקידו לייעץ בהיבטי טוהר המידות - בגוון פוליטי. מקורות משפטיים בכירים אומרים שמדובר במינוי מקצועי מובהק, ללא זיקה אישית, מתוך מאגר מוגבל של מועמדים - שופטי עליון בדימוס, שהתקבל בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. זאת על פי הנחייתה, שמאפשרת מינוי של קבע, משום שלדבריהם "מדובר בתפקיד שמירת סף מובהק, מינוי אד-הוק אינו סביר והולם".
לדברי גורמים במשרד המשפטים, מדובר במעגל שני של מינויים, ולא במינוי ליבה, שכן מדובר רק בוועדה מייעצת. הוועדה אינה ממנה, אלא בוחנת שיקולי טוהר מידות. בעל התפקיד לא מיישם מדיניות ממשלה, אלא עצמאי לחלוטין בבדיקת היבטי טוהר מידות. "מינוי אד-הוק עלול ליצור תלות בממשלות הבאות, או תלות בביצועים. כלומר, נפגעת העצמאות והעדר התלות שאותן ביקשה להשיג החלטת הממשלה מ-2018", הסבירו.
