ביום חמישי נפל האסימון בקייב. בקרב פקידי ממשל וגם אצל אנשים ברחוב התחלפה השאננות בדאגה, ואפילו בבהלה מסוימת. האוקראינים ראו שתוכנית "הדגל הכוזב", שעליה התריע המודיעין האמריקני, התחילה כבר להתממש בקו המגע שבין הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס לבין צבא אוקראינה העומד מולם.
רון בן ישי מדווח מאוקראינה, הבוקר
4 צפייה בגלריה
לאקוראינים נפל האסימון: פוטין הולך על כל הקופה
(צילום: AFP / Ukrainian Armed Forces, רויטרס)
החשש ממלחמה באירופה – עדכונים אחרונים
זה התחיל בירי מרגמות בקוטר לא גדול ואש צלפים ומטולי רימונים, והפך לירי ארטילרי על עמדות צבא אוקראינה שכמובן גרר ירי בתגובה. זו הייתה פרובוקציה ברורה. בערב כבר התפוצצה מכונית ליד משרדי ממשלת הבדלנים הפרו-רוסים בעיר דונצייק ולמחרת, ביום שישי, פוצץ צינור גז שמוביל גז מרוסיה לחבל לוגנסק. הכל לפי התסריט המדאיג ששרטטו סוכנויות המודיעין האמריקניות.
פוטין הפעיל את תוכנית "הדגל הכוזב" כדי להכשיר בדעת הקהל ברוסיה ובעולם את הפלישה לאוקראינה, שעליה הוא כבר החליט. בין השאר הוא מדבר על "טבח עם בדונבאס" שהצבא האוקראיני ביצע. בשטח דונבאס מתבצעים "פיגועי טרור" מבוימים שבוצעו כביכול על ידי צבא אוקראינה. לנגד עינינו, כך נראה, מתרחשת מתקפה תודעתית שמטרתה אחת - לתת לו תירוץ לתקוף.
ירי מרגמות בזמן ביקור של שר הפנים האוקראיני בחזית
זו הסיבה העיקרית שבגללה גורמי הביטחון האוקראינים כבר לא טוענים שפוטין משקר. הם כבר לא אומרים שלא תהיה מתקפה, והתחילו לדבר, כמו האמריקנים, על התקפה בשלבים שלמעשה כבר החלה, ותתעצם תוך ימים. פוטין, צריך לציין, גם תגבר כוחות ל-190 אלף חיילים ונתן אור ירוק לתרגיל שיגור טילים מתקדמים כדי להרתיע את נאט"ו מתגובה. כל הסימנים מראים שאנחנו בהידרדרות, השאלה היא רק אם היא תגיע לקייב. פוטין הולך על כל הקופה.
מנגד, במערב ובארה"ב נחושים, לפחות לעת עתה, לא להיכנע לדרישות הרוסיות, שאפילו פוטין יודע שהאמריקנים ומדינות נאט"ו לא יכולים להרשות לעצמם לקבל אותן. הוא דורש להוציא את כל הנשק שארה"ב, בריטניה ומדינות נאט"ו אחרות שלחו לאוקראינה, ודורש שנאט"ו תוציא את כוחותיה מהמדינות שהצטרפו אליה אחרי 1997, ובקיצור - תסתלק ממזרח אירופה. מזכ"ל נאט"ו, יאן סטולטלברג, אמר אתמול בוועידה העולמית במינכן שנאט"ו היא ברית הגנתית וכי אין לה שום כוונות התקפיות, לא נגד רוסיה ולא נגד גורם אחר.
פוטין יודע את זה, אבל מבחינתו, בתפיסתו, נאט"ו מאיימת על רוסיה. לכן הוא רוצה לא רק להחזיר את המצב ששרר באירופה בימי המלחמה הקרה מבחינת ההיערכות הצבאית של שני הגושים, אלא שואף, יחד עם סין, לשנות את הסדר העולמי. כל זה חשוב מפני שרק כך אפשר להבין מדוע פוטין מוכן לסכן את כלכלת ארצו ולהחזיר חיילים רוסים בארונות הביתה ללא סיבה ממשית או סכנה ממשית שנשקפת לרוסיה. פוטין כעת עובד על מורשתו כמנהיג: כמי שהחזיר את רוסיה לגדולתה.
בנוסף לכך, באוקראינה מעריכים שפוטין אינו מקבל מידע מהימן על מה שקורה במערב, וכי הוא מוקף בעדת בוגרי הממסד הביטחוני של ברית המועצות לשעבר שמהללים אותו ואת תבונתו - ומעודדים אותו לעשות מה שצריך כדי להחזיר את רוסיה לימי הזוהר שלה. המודיעין הרוסי גם כנראה אינו מצטיין באיסוף ובהערכת מידע על מה שקורה במדינות אירופה האחרות, אפילו באלה שהיו פעם חלק מברית ורשה וברית המועצות.
הצהרת ביידן על המצב באוקראינה והחשש ממלחמה
(צילום: רויטרס)
המסרים הסותרים שפוטין משגר נועדו להשאיר את כל האופציות בידו. מצד אחד הוא דואג שההיערכות הצבאית שלו והמידע המודיעיני שיגיע למערב יצביעו על כך שהוא החליט כבר לפלוש, וכי הוא נחוש לעשות את זה בגדול. מצד שני הוא אומר שרוסיה לא מתכוונת לפלוש כדי להבהיר, גם בדעת הקהל הרוסית, שאם הוא פולש - זה יקרה רק בלית ברירה.
היום ברחובות קייב שררה אווירה לא ממש טובה. נראו יחסית מעט אנשים במרכזי הקניות והמסעדות, ולמלון שבו שאני נמצא הגיעו שתי משפחות ממזרח אוקראינה שהחליטו לשהות בעיר עד יעבור זעם.
בשגרירות ישראל, כל הדיפלומטים נשארים בקייב על מנת לטפל בישראלים שירצו לצאת ויזדקקו לשירותים קונסולריים. השגריר מיכאל ברודסקי התלבט בין שני שיקולים מנוגדים: ביטחון השליחים והדיפלומטים הישראלים וביטחון פינוי האזרחים הישראלים שעדיין לא התפנו. על פי המידע שבידי האוקראינים והאמריקנים, ביטחון השליחים והדיפלומטים הישראלים מחייב להוציא אותם מקייב ולהעביר אותם מערבה ללבוב, כמו שעשו האמריקנים, הבריטים והקנדים. אבל השגריר ברודסקי סבור שביטחון האזרחים הישראלים שרוצים להתפנות חשוב יותר - כיוון שזו משימתה של השגרירות. גישה זו קיבלה גם את אישורו של שר החוץ יאיר לפיד.
כך זה יישאר בינתיים, במקביל להכנות שנעשות לפינוי מהיר מקייב של עובדי השגרירות והשליחים הישראלים למערב אוקראינה. למעשה, כל מה שיקרה מעכשיו משרת את פוטין. פליטים שיברחו ממרכז וממזרח אוקראינה לעבר מערב אוקראינה, לפולין ולמדינות אחרות, יפעילו עבורו מנוף לחץ על אירופה. פוטין בונה על כך שהאירופים יהיו הראשונים שיישברו, יסירו מעליו את הסנקציות - ואז אוקראינה תהיה שלו.
